בשורה עצובה לעיתונות החיפאית: לאחר פעילות של כ-50 שנה עלולה אגודת העיתונאים של חיפה והצפון להיסגר. במכתב שהוציא יו"ר האגודה גבי זוהר הוא נפרד מהחברים ומסביר את הסיבות לסגירה. לטענתו אחת מהן היא הקמת תא העיתונאים הארציים שפועלים מחיפה: "ראשיתו של המשבר הקשה של אגודת העיתונאים בחיפה והצפון היא הפרישה של העיתונאים הפעילים – בעיתונות הכתובה והמשודרת – והקמת תא עיתונאים נפרד. כל ניסיונותי להחזירם הביתה כשלו. אין זה מפתיע, שכן החברה הישראלית היא חברה פלגנית ומשוסעת, ולצערי גם אגודת העיתונאים שלנו הפכה להיות בבואה של החברה שבה אנו חיים. אפילו הניסיון שלנו לפני כשנתיים להיות שותפים עם תא העיתונאים העצמאי בחלוקת פרס התקשורת ע"ש מרק ביאנו נתקל בהתנגדות ובחשדנות מצד עיתונאי השטח הפעילים, ורק תמורת סכום של 1,200 שקל שתרמנו לאירוע המביך ההוא נרשם שמה של האגודה באותיות זעירות בתחתיתו של דף ההזמנה, והיו"ר – אנוכי – קיבל שבע דקות של תהילה לברך את משתתפי הכנס. בלי להיכנס לשורשי הפילוג, שאותו קיבלתי בירושה עם כניסתי לתפקיד, אוכל לציין רק שאין מדובר בפילוג על רקע עקרוני או מקצועי אלא בגחמות אישיות שגרמו לפרישת חברי תא העיתונאים מהאגודה. באירלנד ובדרום אפריקה יצרו פיוס היסטורי, בחיפה נבצר מאיתנו".
סיבה נוספת שעליה הוא מצביע קשורה לעיריית חיפה: "העירייה, כמו אנשי שלטון מקומי וארצי אחרים, לא התלהבה מעולם מתקשורת 'לא ידידותית' והיתה מוכנה להתייחס באהדה מסוימת בעיקר כאשר התקשורת כלפיה נוקטת סיקור מלבב ומחבב. היחס המשפחתי של עיתונאי חיפה לאורך שנים רבות קיבע עוד יותר את היחס של הבית ברחוב ברוולד לעיתונאי חיפה ולאיגוד המקצועי שלהם. כאשר ביקשנו פעם אחר פעם את תמיכת ראש העיר ומוסדות העירייה בתמיכה סמלית להקמת תערוכה בנושאי תקשורת, שיתוף פעולה חינוכי עם בתי הספר בעיר – בהתנדבות כמובן – נתקלנו באטימות מנומסת ובסירוב. 'איזה עיתונאים בדיוק מאוגדים אצלכם?', שאל אותנו ראש העיר כשנפגשנו איתו, והדלת נסגרה. ייאמר לזכותה של מזכירת העיר ברכה סלע שהיא ניסתה בכל כוחה לעזור לנו, דני נישליס בתפקידו הקצר כיו"ר אתו"ס הסביר פנים, ויעקב בזק גילה נכונות, אבל בפועל לא קיבלנו שום תמיכה עירונית. נאדה. כלום".
זוהר, זה סופי?
"ב-2 בנובמבר נעשה אסיפה ובה אביא הצעה לסגירת האגודה. סגירה, אם תהיה, תקרה ב-31 בדצמבר. ייתכן שנמצא פורמט רק לעבודת מזכירת אגודה לעניינים טכניים כמו תו עיתונות וטיולים. אולי יהיו מתנדבים לקחת על עצמם את ניהול האגודה. בכל מקרה, אני חושב שאין סיכוי לאגודה. זו היתה טעות היסטורית להיפרד מהאגודה ולהקים תא נפרד. לתא הזה אין שום משמעות של איגוד מקצועי. הפרידה הזו חרצה את גורל האגודה. לגבי העירייה, מה כבר נותר לומר? צריך לנסוע 90 ק"מ דרומה ולראות כיצד עיריית תל אביב מפיקה את פרס סוקולוב. אפילו הצעה שלנו לבנות מאגר של 40 מרצים מחברי האגודה שהסכימו להרצות בהתנדבות בבתי הספר ובמוסדות שונים נבלמה. חוץ מזה, חברי האגודה לא באים לאסיפות ולפעילויות, לא מגיבים לאתר ולעמוד הפייסבוק שבנינו, לא מגיבים אפילו למיילים שנשלחים אליהם. אני מודה בפה מלא – נכשלתי".
ומעיריית חיפה נמסר בתגובה: "העירייה מעריכה ומוקירה את פועלה של אגודת העיתונאים בחיפה, ועל כן הקצתה עבורה חלל ששימש אותה לפעילותה השוטפת במשך שנים רבות ואף סייעה במימונו".
סיומה של תקופה. זוהר: "עיריית חיפה לא התלהבה מעולם מתקשורת 'לא ידידותית'"
