מה גרם לך להיות פעילה חברתית?
“אני בת זקונים מתוך ארבעה ילדים, ורוח ההתנדבות קיימת גם אצל שאר בני המשפחה. הורי התנדבו בעמותת פעמונים והאחים שלי בגמ”ח השכונתי ובפעילויות נוספות. אני מתנדבת ושותפה לעשייה חברתית שנים רבות. כרגע אני בת שירות בכפר הנוער מקווה ישראל בחולון, ובשנה שעברה הייתי בשירות לאומי בעמותת והדרת, שם תמכתי באנשים מבוגרים בפעילויות היומיומיות שלהם. מה שגרם לי להיות פעילה חברתית בגיל צעיר הוא הצורך להעביר את הילדות ואת שנות הלימודים עם עשייה נוספת ולא רק במסגרת רגילה של לימודים ובגרויות. רציתי לקחת חלק במשהו הרבה יותר גדול ומשמעותי”.
ספרי על הפעילות ההתנדבותית שלך.
“כשהייתי בבית הספר היסודי התחלתי להתנדב בגמ”ח נותנים באהבה – חלוקת מזון לנזקקים שמתקיימת אצלנו בשכונה באופן קבוע בכל יום חמישי – ובה אני לוקחת חלק עד היום. לאחר מכן הגעתי לגרעין של בני עקיבא עם כמה חברים בגילי, ובמסגרת זו היינו שותפים לפעילויות התנדבותיות עם משפחות בשכונות מצוקה. בסוף כיתה י’ התחלתי להשתתף בעשייה בעמותת חודש טוב, ובכיתה י”ב התחלתי להתנדב בעמותת שמחה לילד”.
רוצים להישאר מעודכנים?
מהן עמותת שמחה לילד ועמותת חודש טוב?
“שמחה לילד זו עמותה שמלווה ילדים החולים במחלות כרוניות וגנטיות וילדים הנמצאים באשפוזים ממושכים. הפעילות מתרכזת בליווי אישי של הילדים לאורך תהליך האשפוז והשיקום ובניית סביבה חברתית עבורם. הייתי חלק מתוכנית חונכות אישית שבה ליוויתי את בר – ילדה חולה במחלה כרונית. נפגשתי איתה פעם בשבוע לשבירת שגרה – ללכת איתה לקניון או לבית קפה או סתם לשבת בבית ולדבר – וכמובן שאני בקשר איתה עד היום ומבקרת אותה לעתים קרובות. חודש טוב זו עמותה שמחלקת חבילות שי בבתי חולים ברחבי הארץ, והיא קמה במטרה להראות לאנשים שלעשות מעשה טוב זה פשוט וקל. אנחנו דואגים לחבילות שי ולתיאום עם בית החולים, והאנשים צריכים רק להגיע לבית החולים ולשמח את החולים. תפקידי היה לארגן את הקבוצות ולתאם, ולפעמים יצאתי לחלוקות”.
איזה רגע מרגש זכור לך מהעשייה למען הקהילה?
“באחת מהחלוקות של חודש טוב באנו לילד עם כלי נגינה והילד ממש שמח. לנו זה לא נראה כמו משהו מיוחד, אבל פתאום האמא פרצה בבכי. לא הבנו למה והיא סיפרה לנו שהילד שלה מאושפז כבר שבוע וחצי והוא כל הזמן עצוב וחסר כוחות, ובאותו היום, בפעם הראשונה, הוא שמח וצחק. בלי מאמץ עשינו את הדבר הכי משמעותי בעולם”.
מהן תוכניותייך לעתיד?
“העתיד עוד רחוק, אבל הכיוון שלי הוא עבודה שיש בה משמעות עם אוכלוסיות שפחות משקיעים בהן. בכל מקרה ברור לי שאמצא זמן להתנדב ולתרום לסביבה”.
