איך הגעת לעשייה חברתית?
“אני בעלת תואר ראשון בכלכלה ובמדעי החברה מאוניברסיטת בר אילן ומרצה בתחום של הדרכת ניתוח מערכות מידע בחברת ג’ון ברייס. בבעלותי כמה עסקים, ובהם גם כפר השעשועים בהדר. העשייה הציבורית חשובה לי מאוד, ולאורך כל שנותי עסקתי בכך. כבר בתיכון הייתי חברה במועצה הציונית לנוער בירושלים, בהמשך הייתי חברה באגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן, וכשעברתי לחיפה הייתי חברה בוועד ההורים בבית הספר רמב”ם בנוה שאנן ופעילה במיזמים נוספים. הסיוע לחלשים ולנזקקים הוא חלק משמעותי מפעילותי, ובתחום זה אני מרכזת את עשייתי במסגרת כמה פרויקטים”.
באלו פרויקטים את פעילה?
“אני פועלת בשיתוף פעולה מלא עם אלעד אטיאס, שהוא פעיל התנדבותי בולט, וביחד קיימנו אירועים ופעילויות לתושבים, לחיילים ולילדים חולים. למשל בשריפה הגדולה שהשתוללה בעיר נרתמנו לעזור ולשפץ דירות שנשרפו ושלבעליהן לא היה ביטוח, ועזרנו באיסוף משחקים ובגדים. כמו כן אספנו מבתי הספר ומגני הילדים בעיר חבילות שי לחיילים שמשרתים בבסיסים בחיפה. הייתי שותפה לעוד הרבה פרויקטים שמטרתם העיקרית היא תרומה לקהילה ולחברה”.
רוצים להישאר מעודכנים?
מהו פרויקט “תחפושת לכל ילד”?
“זהו פרויקט שמטרתו היא לדאוג לכך שכל ילד יזכה להתחפש בחג פורים. החג הזה הוא חגם של הילדים, ואנחנו נדאג לשמח כל ילד שאין באפשרותם של הוריו לרכוש לו תחפושת. לצערי יש ילדים שלא זוכים לחוות את הכיף של חג פורים, וביום הזה הם לא הולכים לבית הספר מפני שהם מתביישים מכך שאין להם תחפושת. אנחנו רוצים למנוע את המצב הזה ולדאוג שכל ילד ילך שמח ומאושר לכיתה ביום הזה. הפרויקט מתקיים בניצוחו של אטיאס בשיתוף עם כפר השעשועים, והוא משותף לכמה גורמים חשובים שנרתמו וסייעו להצלחתו, ובהם בנק מרכנתיל דיסקונט, רז מנשה ויוסי לחם מחברת מבנים, רועי שווץ מהחברה לנדל”ן, יוסי עמר מכפר השעשועים בנשר, יוסי כהן מחברת נקסט אורבן ויובל קאופמן. חשוב לציין שגם אגף הרווחה בעירייה שותף לעשייה הזאת”.
יש לך מסר לקהל הקוראים?
“אני פונה לתושבי חיפה בקריאה של עניי עירך קודמים ומבקשת מהם לראות את הילדים ואת המשפחות שזקוקים לעזרה. הם לא שקופים. העמותות והארגונים בעיר עושים רבות על מנת לסייע למשפחות הללו, אבל גם כל אחד באופן פרטי יכול לעזור להם. האנשים האלה יכולים להיות השכנים שלנו והחברים של הילדים שלנו. בשכונה שאני גרה בה היה מקרה שבו פנו אלי וסיפרו לי על משפחה שלילדיה אין נעליים, וסייעתי להם. זו רק דוגמה אחת מני רבות של מקרים שמובאים לידיעתי ואני מנסה למצוא להם פתרונות בכל דרך אפשרית”.
