לא אחת אני נתקל בפייסבוק בפוסט שכותב הורה מן המרכז שמתכוון להגיע ללילה או שניים בחיפה ושואל את חבריו החיפאים: “מה יש לעשות עם ילדים?”.
אני מודה — זו אחת מהשאלות הקשות ביותר שאפשר להציג לי, והיא מהווה בכל פעם מחדש אתגר רציני לפיצוח. כמה פעמים אפשר לשלוח משפחה למדעטק? בסדר, היינו, שיחקנו בכמה משחקי מחשבה, למדנו קצת על מערכת השמש ועל החלל, נהנינו בגן המדעי החביב בחצר ועברנו בתערוכה המתחלפת. ומה עכשיו? באמת, מה עכשיו?
חיפה מתגאה במערכת החינוך האיכותית שלה ובמתקני המשחקים הפזורים בכמה גנים ופארקים ובחוף הים (בקיץ), וגם גן החיות הוא אפשרות חביבה (אך לא נוחה עם עגלות). וזהו, פחות או יותר, כי כמה פעמים אפשר לצפות בטיגריס הלבן?
נכון, להורים חיפאים יש מגוון אפשרויות — הם יכולים לשלוח את הילדים לחברים, לתת להם לשחק בגן המשחקים שמתחת לבית או ללכת איתם לסרט — אבל כשבאים מבחוץ לבקר בעיר ומתכננים את סדר היום מראש, לא מכלילים את אולם הקולנוע כסעיף בתוכניות היומית. סרטים אפשר לראות בכל מקום אחר, כולל הפופקורן.
לחולון יש מוזיאון ילדים מרשים. לתל אביב יש לונה פארק ומצפה כוכבים. גם לראשון לציון יש לונה פארק. בירושלים יש גם מוזיאון מדע, גם אגף שלם לילדים במוזיאון ישראל, גם גן החיות התנ"כי, גם פארק טדי, ועוד מעט יהיה לה גם אקווריום.
חיפה זכתה בחוף הים הארוך ביותר מבין כל ערי ישראל, ואין לה אקווריום. אבל למה לא בעצם? מדוע חיפה לא הרימה את הכפפה ויזמה מכרז להקמת אקווריום עירוני? ולא סתם אקווריום אלא אחד שנמצא על הים ממש, אולי אפילו בתוכו. הרי שטח לא חסר, וגם לא נגישות. יתרה מכך — עכשיו, כשחיפה מתגאה בחזית הים שהיא עומדת לפתח — מדוע ההצהרות שלפיהן אקווריום כזה מתוכנן עדיין לא הגיעו לפסים מעשיים?
רוצים להישאר מעודכנים?
ולמה אין לחיפה פארק שעשועים? מי מפריע לה בעצם לפתח פארק כזה, או יותר נכון — לאפשר ליזם חרוץ לפתוח פארק שעשועים כזה? האם יש פארקי שעשועים עירוניים איכותיים בעולם שאין להם קהל? הרי בכל עיר בעולם זוכה פארק שעשועים איכותי זוכה לפופולריות עצומה. לא חייבים את דיסני בשביל זה, אבל אפשר ללמוד ממנו.
או פארק מים? כזה של מגלשות מים ובריכות ואבובים וגונדולות ששטות בנהר מלאכותי ובריכות ונקרות. גם פארקים כאלה קיימים בארץ, ולא מעט. אמנם חלקם נסגר בנסיבות כאלה ואחרות, אבל ככה זה בעסקים — לפעמים נוחלים גם כישלונות. השאלה שנשאלת היא לא למה אין אטרקציות כאלה בחיפה אלא למה עד היום איש לא חשב שמן הראוי שיהיו? ליזמים הפתרונים.
עיר חפצת חיים היא עיר שיש בה התחדשות. התחדשות היא לא רק מיזמי פינוי—בינוי והתחדשות עירונית. התחדשות היא קודם כל דאגה לעתיד ולדור ההמשך. חינוך מעולה הוא הכרח, וכמובן שגם פרנסה טובה, אבל אין בהם די. אם רוצים צעירים בחיפה צריך לחשוב גם על הילדים שלהם, ואם רוצים למשוך אל העיר משפחות מבחוץ — אפילו ללילה או שניים — צריך לחשוב גם על פנאי ובילוי. לא רק על מופעי תרבות למבוגרים אלא גם על אטרקציות לילדים.
וכך הייתי רוצה להשיב בפעם הבאה כשישאל הורה מתלבט לאן לקחת את ילדיו בבילוי בחיפה: “בוא לפארק השעשועים. נורא כיף שם. יש שם אומגות ורכבות הרים וגלגל ענק. ויש פארק מים עם מערות חשוכות של פיראטים ועם שיט בסירות. או שפשוט לכו לאקווריום וצפו בכרישים, בדגים ובאלמוגים. מקבלים גלידה חינם”.
הכותב הוא עיתונאי חיפאי, מרצה, מבקר, סופר ומטייל
