המחזה "ההודאה" שכתב המחזאי מוטי לרנר ושעוסק בהיווצרות בעיית הפליטים הפלסטינים בשנת 1948 יוצג החל מיום ראשון בתיאטרון העירוני. תיאטרון חיפה הוא התיאטרון הרפרטוארי הראשון בארץ שהסכים להעלות את ההצגה, שעד כה הוצגה בארץ רק בתיאטרון יפו המשמש כבמה לתרבות עברית–ערבית. המחזה שנכתב בשנת 2006 היה אמור להיות מוצג בתיאטראות הקאמרי, הבימה והרצליה, אך לבסוף הם ויתרו על האתגר, והוא עלה בבכורה עולמית רק בשנת 2014 בוושינגטון, ארצות הברית. את ההצגה ביים סיני פתר ששימש בעבר כמנכ"ל התיאטרון וכמנהלו האמנותי.
עלילת המחזה מתמקדת במרצה צעיר באוניברסיטת חיפה שנפצע קשה במלחמת לבנון הראשונה ומתוודע לחשדות של בני משפחה ערבית כי אביו היה מעורב בהריגת אחדים מקרוביהם ובגירוש אחרים מכפר טנטור ב-1948. הבן דוחה את החשדות ומנסה לשכנע את אביו לפרסם את גרסתו כדי להפריכם, אבל מתגלה לו שהמציאות מורכבת הרבה יותר.
המחזה נכתב בעקבות המחלוקת על אירועי כיבוש הכפר טנטורה, בהשראת עבודת הגמר לתואר שני של הסטודנט תדי כ"ץ בנושא "נטישת הערבים הכפרים בכרמל הדרומי ובחוף הכרמל ב-48'", שבה נטען כי חיילים מחטיבת אלכסנדרוני טבחו בתושבי טנטורה. כץ נתבע על לשון הרע על ידי עמותת אלכסנדרוני וחתם בשנת 2000 על הסכם פשרה עם העמותה שבו הוא חזר בו מטענותיו.
"המחזה מביא באופן גלוי והוגן את הסיפורים והסיפורים שכנגד", אומר פתר.
איך קרה שדווקא התיאטרון העירוני בחיפה הסכים להעלות את "ההודאה"?
"ייאמר לזכותם של מנהלי התיאטרון שהם הסכימו לקבל את ההצגה ללא היסוס. באופן כללי, מאז שהיא עלתה אף אחד לא רדף אותה ולא יצא נגדה במכתבים. היא כנראה הוכיחה את העובדה המאוד פשוטה שאפשר לספר את הסיפור הזה בלי שהשמים ייפלו".
המחזה עוסק באירועי 48' בניגוד לשיח הציבורי שמתרכז בתוצאות המלחמה ב-67'.
"מי שפרץ את הדרך ועסק בתוצאות של 48' היה המחזה 'השיבה לחיפה'. מאחורי 'ההודאה' יש הנחה של לרנר, שאני מקבל אותה, שהאירוע המכונן בהיסטוריה של המדינה קרה במלחמת 1948 ושמלחמת 1967 היא סוג של המשכו".
השחקן והבמאי עודד קוטלר, המשחק בהצגה ובעבר שימש כמנכ"ל התיאטרון, לא חושש שהקהל, שחלקו יישב על הבמה, יביע כעס על התוכן השנוי במחלוקת. לדבריו, "בחיפה יש קהל של תיאטרון שיודע שהוא בא לראות דברים שלעתים מפריזים ומגדילים ומעצימים את הבעיה כדי לבדוק טוב את חיינו. זהו טיבו של תיאטרון".
