הסופר והמחזאי א.ב. יהושע נפטר הבוקר בגיל 86 ממחלת הסרטן.
יהושע, אשר נולד בשם אברהם גבריאל (בולי) יהושע, נולד ב-9 בדצמבר 1936 בירושלים, אך היה מזוהה עם חיפה רוב ימיו הבוגרים, למרות שעזב אותה לטובת גבעתיים. יהושע הוא חתן פרס ישראל לשנת 1995, זוכה פרס א.מ.ת לספרות משנת 2016 ופרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.
מצד אביו, הוא דור שלישי למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי שביוון. אימו נולדה וגדלה במוגדור שבמרוקו ועלתה ארצה עם הוריה. לימים תיאר יהושע את חילוקי הדעות בין הוריו על חינוכו. הוא למד בתיכון הגימנסיה העברית רחביה והיה חניך בתנועת הצופים, לאחר מכן שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים והשתתף כלוחם בפעולות התגמול ובמבצע קדש. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות ה-60 היה עורך עיתון "היה נכון" של תנועת הצופים, בשנת 2016 קיבל את פרס א.מ.ת לספרות ביחד עם רונית מטלון. בשנת 2017 קיבל את פרס דן דוד.
יהושע לימד בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. חיפה מופיעה רבות בספריו, כמו גם האוניברסיטה על היבטיה השונים. יצירתו של יהושע זוכה להכרה רחבה, בישראל ובחו"ל. על מגוון יצירותיו זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובכללם פרס ביאליק, פרס ברנר, פרס ישראל לספרות ופרס מדיסיס לסופר זר. יהושע הביע ביקורת רבה על מדיניותה של ישראל ביהודה, שומרון ועזה מאז 1967 והוא נמנה עם החותמים על יוזמת ז'נבה. היה חבר מפלגת העבודה, היה חבר מרכז המפלגה ושותף בכתיבת מצעה.
בין הרומנים שפרסם היו: "המאהב", "גירושים מאוחרים", "מולכו", "מר מאני", "השיבה מהודו", הכלה המשוחררת", "מסע אל תום האלף", מחזות, ספרי עיון וסיפורים קצרים לרוב.
הוא הותיר אחריו שלושה ילדים ושבעה נכדים.
גידי יהושע כתב על אביו: "אבא. בשבילי הוא קודם כל אבא. אבא שלימד אותי לשחות, לרכוב על אופניים, לשחק שח. אבא שהיה עושה לי בושות בגיל ההתבגרות ונוזף כשמאחר לחזור הביתה בלילות, אבא שהשיחות, גלגולי הרעיונות, הוויכוחים והצחוקים המשותפים היו שעות מופלאות ומלאות עניין וערך. ואבא שבשנות המחלה האחרונות (בעיקר לאחר מות אימי), הפך גם לחבר קרוב ואינטימי. חבר של שיחות נפש, של טיולים משותפים, של צפייה משותפת בחדשות (כולל כל הקללות המתבקשות) חבר שהביקורים היומיים אצלו כל ערב בשבע לא היו רגעים של חובה אלא רגעים של הנאה שותפות ואהבה.
שנות ה-70. עם הבן גידי (שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
"'חברים, מספיק. חייתי חיים טובים עשירים ומלאים, ואפילו מוצלחים, תנו לי ללכת בשקט, אל תצטערו יותר מידי. תהיו טובים', כך אמר רק שלשום עם חיוך עייף אך גדול בבית החולים.
"ההלוויה ביום רביעי (מחר) בשעה 17:30 בבית העלמין בקיבוץ עין כרמל. יושבים שבעה בביתו, רחוב דוד בן גוריון 258 דירה 2106 גבעתיים בין השעות 13:00-10:00, 22:00-16:00. אני מתגעגע".
רוצים להישאר מעודכנים?
נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין: "אוניברסיטת חיפה מרכינה ראש עם מותו של פרופ' א.ב יהושע, מענקי הרוח של החברה הישראלית ואחד מעמודי התווך של אוניברסיטת חיפה. פרופ' יהושע, שהיה דיקן הסטודנטים הראשון שלנו, סלל את הדרך בה צעדנו לאורך השנים. הוא הדריך והאיר והיה שם תמיד עבורנו. תרומתו של א.ב יהושע לתרבות הישראלית ולחברה הישראלית לא תסולא בפז. הוא ידע לעסוק בסיפורים האישיים ודרכם לספר את סיפורה של החברה הישראלית כולה. הוא היה ידיד ושותף לאורך שנים לפיתוח האוניברסיטה, וקולו יחסר לכולנו".
א.ב יהושע (צילום: אריק בלטינסטר)
פרופ' יהושע החל את דרכו באוניברסיטת חיפה בשנת 1970, הוא כיהן כדיקן הסטודנטים הראשון של האוניברסיטה בין השנים 1973-1970 והיה מייסדה של המכינה הקדם-אקדמית, שקלטה מתנדבים וסטודנטים יהודים שהגיעו ארצה בעקבות מלחמת ששת הימים. בשנת 1972 התמנה לחבר סגל בכיר במסלול אמן בחוג לספרות עברית והשוואתית, שם היה חבר סגל עד צאתו לגמלאות. עבודת ההוראה ארוכת השנים שלו הניבה פרשנויות מקוריות ליצירות של עגנון, קפקא ואחרים, ומסות על ענייני ספרות ומוסר. פרופ' יהושע היה מהאמנים הראשונים שהצטרפו לאוניברסיטת חיפה במסלול אמן, והתרומה המשמעותית שלו, הן כמרצה עבור הסטודנטים והן לחוקרים ולחוקרות בחוג, תרמה להבנה של חשיבות מסלול זה.
א.ב יהושע (צילום: באדיבות אוניברסיטת חיפה)
רקטור האוניברסיטה פרופ' גור אלרואי: "פרופ' א.ב יהושע היה דמות מופת, איש רוח משכמו ומעלה, שהשאיר אחריו אין ספור טקסטים יקרי ערך, שהפכו לחלק מהמורשת התרבותית של מדינת ישראל. הוא היה דוגמא לתרומתו העצומה של איש רוח, שעוסק בצורה חסרת פניות בסוגיות המשמעותיות של החברה בה הוא חי, בכישרון בלתי נדלה, באנושיות ובחום השמור לסופרים הגדולים ביותר. פרופ' יהושוע היה בין הראשונים שסלל את הדרך לשילובם של אנשי תרבות באקדמיה והדגים במשך שנים כיצד האקדמיה יכולה להתברך בשילוב הזה. אנחנו באוניברסיטת חיפה גאים להיות חלק ממורשתו של א.ב יהושע".
ראש העירייה עינת קליש-רותם: ״העיר חיפה נפרדה בצער רב מגדול הסופרים שידעה ארצנו. יצירתו המשובחת תישאר לעד חלק מהתרבות הישראלית. תנחומיי למשפחה".
א.ב יהושע בעיריית חיפה (צילום: ארכיון עיריית חיפה)
