עליית המחירים של חומרי הגלם בעולם ובעיות שינוע של מוצרים גורמות לעליית מחירים משמעותית ברחבי העולם. בארצות הברית ובאירופה מתמודדים עם אינפלציה הגבוהה משמונה אחוזים לשנה וישראל מתמודדת עם אינפלציה של כ-4.1 אחוזים. כעת נשאלת השאלה אם האינפלציה צפויה להתמתן בחודשים הקרובים. ובכן, קשה עדיין לדעת. מחד, שיעור הגידול באינפלציה גדל בחודשים האחרונים בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד, ומאידך רואים התמתנות במחירי הסחורות בעולם, ובעיקר במחירי התבואה והנפט.
ישראלי ממוצע פחות מתעניין בבעיות הכלכליות הגלובליות ויותר מתעניין בשאלות קיומיות הנוגעות ישירות לכלכלת התא המשפחתי, כגון איך לסגור את החודש, איך לשלם את תשלומי הסופר הגואים ואיך לשאת בהתחייבויות הכספיות. רבות נכתב ודובר על מה ניתן לעשות בהיבט הצרכני, ורק אזכיר את העצות המרכזיות בתחום זה – קנייה מושכלת בסופר, בדיקת האפשרות להקטין תשלומים לספקי שירותים שונים, והעדפת תחבורה ציבורית על פני אחזקה של רכב פרטי. בעידן של אינפלציה נשחק השכר שלנו, וכך נוכל בעתיד לקנות פחות מוצרים ושירותים.
צריך לזכור שהלחצים האינפלציוניים שמו קץ לתקופת הכסף הזול בעולם. לחברות ולפרטים קשה הרבה יותר לגייס כסף בעלות סבירה – עובדה שמביאה לצמצומים ואף לפיטורים ברמת הפירמה, ולקושי לממן פעילויות שהפרט רגיל היה לממן באמצעות אשראי בנקאי או חוץ בנקאי כפעולה שבשגרה. עליית הריבית העולמית, וגם בישראל, גרמה לעליית המרווחים הפיננסיים בין הריבית שאותה אנו משלמים על הלוואות שאנו לוקחים לעומת הריבית שאנו מקבלים על פיקדונות עבור הכסף שלנו שיושב בבנק. הבנקים בישראל ממהרים להעלות את הריבית על הלוואות ועל משכנתאות, אך לא ממהרים להעלות את הריבית על פיקדונות שהם מעניקים ללקוחותיהם.
רוצים להישאר מעודכנים?
אז מה ניתן לעשות בתנאים אלו? נתחיל עם בעלי המזל בינינו שמחזיקים יתרות עו"ש גבוהות בחשבון הבנק שלהם מתוך מחשבה להגן על הכסף שלהם משוקי הון סוערים ומהפסדי הון. צריך לזכור כי כסף המוחזק במזומן מפסיד נכון להיום יותר מארבעה אחוזים לשנה כאשר הוא נמצא בחשבון העובר ושב שלנו. ניתן להשקיעו בפיקדונות בנקאיים שנותנים מספר עשיריות האחוז לשנה במקרה הגרוע ועד ל-1.25 אחוז במקרה הטוב. אלטרנטיבה טובה יותר היא לפנות לשוק אגרות החוב הממשלתיות. מק"מ (מלווה קצר מועד) נותן תשואה נומינלית נטולת סיכון עבור השקעה של שנה בשיעור של 1.7 אחוז – דבר שמביא להקטנת שחיקת הכסף השנתית ל-2.4 אחוזים לשנה.
עם ראייה לטווח ארוך יותר ניתן להגן על הכסף שלנו טוב יותר. השקעה באג"ח (אגרת חוב) ממשלתי צמוד מדד לחמש שנים תניב תשואה ריאלית של 0.1- אחוז, כאשר המשמעות היא הגנה כמעט מושלמת על ערך הכסף שלנו (פגיעה של 0.1 אחוז לשנה בערכו). אג"ח לטווח דומה של בנקים צפוי אף להניב תשואה ריאלית חיובית. למשל אג"ח של בנק הפועלים לחמש שנים מניב 0.45 אחוז לשנה.
ההתייקרויות במשק פוגעות בכולם אך בעיקר בשכבות החלשות והבינוניות, שחלק גדול מפעולותיהן מבוסס על אשראי שנלקח ממקורות שונים – בנקאיים וחוץ בנקאיים – ובעיקר בנוטלי המשכנתאות שרואים איך החזרי המשכנתא החודשיים גדלים. בנושא זה יש לבחון את כל ההתחייבויות של התא המשפחתי ולבצע צמצום במידת האפשר של מרכיב המימון צמוד המדד. למשל חלק משמעותי מהמשכנתאות בישראל ניתן בהלוואות צמודות מדד, נניח בריבית שנתית של שני אחוזים. העלות האפקטיבית של הלוואה כזו במונחים של היום היא יותר משישה אחוזים לשנה. ברוב המקרים היא ההלוואה הכי יקרה משלל מרכיבי המשכנתא, ורצוי לצמצמה למינימום. ניהול לא נכון של הכסף יכלול בחלק גדול מהמקרים פיקדונות וחסכונות המניבים ריבית נמוכה, ובמקביל החזר של הלוואות בריביות אפקטיביות גבוהות בהרבה.
פרופ' גיל כהן (צילום: דוד מויאל)
* הכותב הוא ראש החוג לניהול במכללה האקדמית גליל מערבי
