אמא יקרה לי

שנת אופטימיות מדבקת

התחדשות

אני לא מכירה את כל התפילות בעל פה, לא יודעת לספר את סיפור תיבת נוח או משה בתיבה, לא חוגגת יום הולדת בשבט אלא בסוף ינואר, וכיבוד השבת אצלי זה לא לוותר על נסיעות במכונית אלא לישון עד מאוחר ולהעביר את היום עם האנשים היקרים לי. אבל אני מכורה למוזיקה עברית, מכירה את הסיפורים מאחורי […]

שנטל כהן בהצגה "שייכת" (צילום: יח"צ)

פשוט להיות

עניין השייכות תמיד העסיק אותי, אולי יותר מדי. גם כשהייתי הפריקית היחידה בשכבה הייתי שייכת לזרם. אולי לא הכי מיינסטרימית, אולי לא הכי מפונפנת, אבל הייתי שייכת. כשהצטרפתי למסגרת כזו או אחרת פחדתי אם אשתלב או לא ואם יאהבו אותי או לא, וגם כשליוויתי את לביא לגן הפחדים הללו צפו ועלו. אמנם לא באותן המידות, […]

בגן הילדים

משחררת

כשאמירה בוזגלו פרסמה שיש אודישנים לפרסומת של מטרנה ושהיא מחפשת אמהות ששולחות את התינוק הראשון שלהן בפעם הראשונה לגן, הרגשתי שזה מתאים ללביא ולי כמו כפפה ליד. כשהתקבלתי הנחתי שנצטלם, נקבל קצת כסף ותהילת עולם, וחמש דקות אחרי כשהכל יעבור אשאר עם קישור באינטרנט למזכרת ועם וי על עוד משימה. בכל זאת, היחידה בבית שלא […]

האולטרסאונד של לביא (אולטרסאונד: ד"ר ישראל שפירא. עיצוב גרפי: טל נחשון

קולי נאלם

כשהייתי בהיריון גיליתי שהאינטרנט מפוצץ בסיסמאות, בטיפים ובמוצרים שיעבדו עלייך רק אם את היריונית טרייה, אבל בשורה תחתונה – השאלות האמיתיות שלי נותרו ללא תשובות. לכן החלטתי כהרגלי ליצור נתיב אינפורמציה חדש ופתחתי לעובר שלי דף פייסבוק בשם “ברי העובר”. לימים גיליתי שהוא דף הפייסבוק העוברי הראשון, וככל שאני יודעת – גם היחיד עד כה. […]

האח והאחות לבית בן ארצי

האחות הגדולה

כשירון נולד, שמונה שנים אחרי, ביצעתי בכבוד את תפקיד האחות הגדולה. הרמתי אותו ושיחקתי את האמא הקטנה כמו כל ילדה שמקבלת צעצוע חדש, אבל מאוד מהר, כשירון הפך מתינוק לאח מתפקד עצמאית, כזה שמבחינתי תופס מחצית מתשומת הלב, ההרמות הפכו להורדות, ובכל הזדמנות שמצאתי נכנסתי בו, דחפתי לו ג’וקים ונמלים לאוכל, ולא פעם הנזלת שלי […]

גן ילדים (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)

מסע ציד

מכירים את אלו שבחטיבה מוצאות את הבחור הכי מושלם בשכבה, הופכות לבנות הזוג שלו ולימים גם מתחתנות איתו? את הצבא הן מעבירות בלי להעלות גרם אחד במשקל, את הטיול שלהן לדרום אמריקה אחרי הצבא הן עושות עם החבר, ואחרי החזרה ארצה הם מתחתנים, מתקתקים בהצטיינות את התארים שלהם, מתגוררים בדירות שוות ויולדים ילדים בתזמון המושלם. […]

המשפחה על הדשא בגן

גן הזיכרונות הטובים

יש משהו פסטורלי בגן הזיכרון. הוא מצטלם נהדר, נראה מטופח, יש לו ירוק של טבע, מים של חיים ונוף למפרץ ולים. הגן הזה אירח מאות מופעים ואירועים חשובים ומכובדים. בכיתי בו בטקסים לזכרם של חללי צה”ל, עליתי על ספסליו כדי לצלם את הזיקוקים בערב יום העצמאות, ואפילו חגגתי שם יום הולדת לכלבה שלי מטילדה עם […]

כולם רוצים את הטוב ביותר עבור התינוק שלהן

הבחירה שלך

מי שעוקב אחרי הטור שלי יודע מהי הבחירה האישית שלי: הנקה בכל מחיר. אני בחרתי להניק למרות שכל מכשול שיכול לצוץ ולהפריע עמד בדרכי, או יותר נכון – בדרכנו. האחיזה של לביא היתה לא טובה, האחיזה שלי היתה לא נכונה, סבלתי מכאבים ומקשיים, ולמרות הכל לא ויתרתי. מבחינתי זו היתה הבחירה הקשה יותר והנכונה עוד […]

לביא עם סוכריה על מקל

ילד סוכר

יש כאלה שצמים ביום של חתונה כדי לטרוף את האוכל באירוע. אני צמה בשביל הקינוחים. אם היו שואלים אותי מה הייתי לוקחת לאי בודד, התשובה שלי כנראה היתה חבילת טובלרון לבן ענקית. בכל מסעדה אני מכירה את כל הקינוחים בעל פה לפי מידת המתיקות והמרכיבים, ואין יום שעובר בלי שאחסל חבילה כזאת או אחרת של […]

בר מצווה בכותל

בשולחן של הגדולים

"עשית פיפי? זו נסיעה ארוכה”. לא משנה כמה פעמים היו שולחים אותי לשירותים, איכשהו יצא שהעץ מאחורי תחנת האוטובוס בחדרה היה העץ שאני מרגישה שטיפחתי במשך השנים. הנסיעות לפתח תקוה למשפחה תמיד ריגשו אותי – ליהי ושירן היו בגילי פחות או יותר, וכל מפגש היה נגמר בבכי. לא הסכמנו להיפרד כי זה אף פעם זה […]

מסיבת בריכה

מסיבת בריכה

פעם מסיבת בריכה היתה סמל הצעירות (מה שכבר נשמע זקן). ביקיני, בירה ביד בחצות היום, מוזיקה מושלמת, חברים נטולי דאגות שרק התעוררו לא מזמן, ואם ניכרים בהם סימני עייפות זה רק משום שמסיבת הבריכה היא אפטר פארטי של הלילה והם עדיין לא הספיקו לישון. בלי שעת עוצר, בלי שעות של התארגנות מראש. הסיבה היחידה להחזיק […]

משפחה על החוף

אמרתי לך

אם הייתי מקבלת שקל על כל “אמרתי לך” ששמעתי מרגע היותי אמא, הייתי היום שוגר מאמא. כמה שאני שונאת את צמד המילים הזה. כל הטיפים שלא קיבלתי ועשיתי בדיוק את ההיפך עלו לי ביוקר – מהקניות המגוחכות של ניו בורן כשלביא עדיין היה בבטן, דרך ריהוט שרק על הפירוט שלו אפשר לעשות מופע סטנד אפ […]

אפשר להיות בני אדם (צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב INGIMAGE)

מנה חמה

זה לא כי “נהייתי אמא והרגש האמהי שלי יוצא”. זה הרגש שלי, שתמיד היה לי, הברכה והקללה שלי. אני רגישה, כנראה רגישה מדי, וזה שלפעמים חושבים שאני ההיפך הגמור כי זה מה שאני משדרת, אז דעו לכם שבדרך כלל האנשים הכי רגישים ינסו להשאיר את הרושם הכי מחוספס. קשה לי לראות אנשים במצוקה, חיות סובלות […]

מה מביאים לחינה?

בס עם סלסולים

"כזוג אשכנזים שלא היה בחינה, כמה שמים במעטפה? (גוף שלישי מטעמי דיסקרטיות)”. את הפוסט הזה בפייסבוק העליתי בסוף השבוע שעבר בציפייה נואשת לתשובות כשהתחלתי להפנים שאין לי מושג קלוש איזו מתנה נותנים באירוע כזה. לבושתי הרבה, מעולם לפני כן לא הייתי בחינה ואפילו הכרתי זוגות שעשו חינה. משיטוט מהיר בגוגל למדתי שיש חינה תימנית וחינה […]

אשה סחוטה עם תינוק בן יומו (ציור: דורון וולף)

סוף עידן הפרטיות

האמהות שינתה לי את סדרי העדיפויות ואת הדרכים שבהן אני פועלת. היא לקחה ממני הרגלים ישנים, הוסיפה לי קולות אמהיים והתנהגויות שתמיד נשבעתי שאעשה אחרת או שלא אעשה בכלל, מחקה לי את הזיכרון והשאירה אותי עם טפשת. אבל יש כמה דברים שאף אחד לא יוכל לקחת ממני – את ההיסטוריה, את ההיסטריה ואת חלקי בעלילות […]

קברט אצל ג'קי (צילום: אלינה ליברמן)

אגדה אורבנית

חיי הבילויים שלי עברו את כל הגלגולים האפשריים. כאילו שמישהו אי שם בשנות ה־90 לחש לי באוזן שזמני בעולם הקרחנה הוא מוגבל, שיום יבוא ואהיה אמא, שהבילוי המועדף יהיה לישון בסלון או ללכת לארוחות שישי שהסבתא מבשלת, ושמאוחר בלילה יהיה 22:30. אני מודה – ניצלתי יפה את שנותי כרווקה ללא ילדים. הזריחות היו הסימן לסוף […]

שעת סיפור

שעת סיפור

היה היה, לפני שנים רבות, בעיר קסומה, הררית ונפלאה שבוע שלם של ספרים למכירה. מכל קצוות העיר הגיעו משפחות וחברים לקרוא, לקנות ולהחליף רשמים. בלה בלה בלה, והספרים חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה. למי אני מספרת סיפורים הרי כבר שנים שתרבות הספרים לא חיה לא באושר ובטח לא בעושר. כיום סופרים נלחמים ומפסידים […]

הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר