חגיגת גול ממותגת אישית היא נכס בכדורגל המודרני. גליץ' הברכיים של רונאלדו. היד המורמת של אלן שירר (למבינים). האווירון כמובן. ובמכבי חיפה אין ממש כאלה. אשכנזי זן בודהיסט? אה. ככה ככה. אצילי עם המשקפיים? נחכה ונראה. לדוניו מגיע ים של קרדיט לא רק על הגולים החשובים, אלא גם על המודעות האסתטית, על כך שנתן לעונה הזאת אייקון, סטיקר, אימוג'י, איך שלא תקראו לזה. ועכשיו תסכלו עליו, ותחשבו רגע איך הוא מרגיש, איך העולם פתאום שקט ודומם, כל הרעש נעלם, כל הבנדורים והאהרונוביצ'ים שאומרים שהוא עוד שנייה על מטוס חזרה לטיזינאבי, כל הסחות הדעות מתפיידות לכלום ושום דבר, ונשאר רק הדבר הטהור הזה שנקרא גול (לפחות עד שהצהובים בניידת ה-VAR יחליטו אחרת).
