אסון 7 באוקטובר, מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת ומבצע "עם כלביא" המתרחש בימים אלו, עשויים לגרום להחרפה בתחושת הבדידות של ההורים, חוסר ביטחון ופחד, לחוסר רצון לצאת מהבית וביצוע פעילויות יום יומיות, לפגיעה בתחושת המסוגלות והתועלתיות, וגם, לעומס מוגבר על הילדים והנכדים (אשר גם הם עצמם מתוחים) ולקונפליקטים תדירים ביניהם. במחקר שנערך באוניברסיטה העברית, בהובלתו של ד"ר כסלו, נמצא כי 47% מהקשישים חוששים לצאת לסידורים חיוניים עקב המלחמה, 24% דיווחו על כך שבדידותם גברה, 35% דיווחו על ירידה בפעילות הגופנית ו-27.5% דיווחו על ירידה בתמיכה הנפשית. המחקר מצא גם ש-40% הביעו עניין להתנדב במיזמים שונים הקשורים במלחמה. במאמרו בכלכליסט, "המערכה שלא מדברים עליה", מפרט שאולי דור, את האתגרים העומדים בפני קשישים בעת מלחמה. הגעה למרחב מוגן עם מגבלות תנועה, שימוש בעזרים, מדרגות, הסתגרות בבית, שיבושים בטיפול רפואי שוטף, בידוד חברתי מתעצם ועוד. ב"מגדלי אלישע" – דיור מוגן יוקרתי הממוקם צמוד למרכז הכרמל, מוקפים הדיירים ברוב שעות היממה (אם בוחרים בכך, כמובן) בחברים ואנשי צוות, שומרים על שגרה מסודרת, פעילות גופנית בבריכה המחוממת, בחדר הכושר ובאולמות המיועדים לכך, ממשיכים להשתתף בחוגים, בהרצאות ובפעילויות השונות ונהנים מכל השירותים שיש למגדלי אלישע להציע.
ביטחון פיזי
מתוך חשיבה על ביטחון הדיירים, קיימים בכל קומה במגדלי אלישע ממ"קים (מרחבים מוגנים קומתיים) הסמוכים לדירות. הדרך למרחב המוגן היא על שטיחים מקיר לקיר, המאפשרים הליכה בטוחה ונעימה. המרחבים המוגנים מצוידים לנוחיות ורווחת הדיירים. בנוסף ישנה מערכת כריזה המעדכנת על ההתראה וכן על סיום השהייה במרחב המוגן.

פעילות גופנית בחדר הכושר (צילום: פיליפ מורוזוב)
שומרים על שגרה פעילה
מפרוץ המלחמה ועל אחת כמה וכמה בימים אלו שומרים במגדלי אלישע עד כמה שניתן, על שגרת פעילויות החוגים והתרבות המאפשרת שמירה על סדר יום, מונעת בלבול, שעמום וישיבה ממושכת מול המסכים ואתרי החדשות אשר עשויה לגרום לירידה במצב הרוח, עד לדיכאון. וכן, שומרת על בריאותם של הדיירים, גם בימות שגרה ובוודאי בימות מלחמה, כאשר ממעטים לצאת לפעילויות היום יום הרגילות. זמינותם של מרחבי הפעילות השונים, הנמצאים במגדלי אלישע, תחת קורת גג אחת ובקרבה למרחבים מוגנים, מעודדת את הדיירים לצאת מהדירה לפעילויות המוצעות בתוך הבית.
מעטפת של אנשי צוות
דיירי מגדלי אלישע, פוגשים את הצוות, אשר מסתובב בדירות ובמסדרונות, נכנס לפעילויות, מבחין אם יש שינוי במצב רוחם של הדיירים, משוחח, מטפל, עוזר ונותן מענה בהתאם. המשמעות של השיחות הקצרות בבוקר ובערב, ההודעה בכריזה על אזעקות וההודעה על יציאה מהממ"קים, מעגלי השיח, כל אלו מקבלים משנה תוקף.
תחושת תועלת
בכתבתה בגיליון האגודה לגרונטולוגיה, כותבת ד"ר מיכל הרץ, כי מלחמה זו העמידה את הקשישים בישראל בחזית. לטענתה, "הזקנים גילו יכולת לחוות את המלחמה ואת קשייה ואימתה כאירוע של רצף של אירועי חיים ואירועים היסטוריים" וכי חוסן זה מאפשר להם להיות מעורבים, לתרום ולהיות "גיבורי מלחמה". דיירי מגדלי אלישע, מגלים חוסן זה, ואף תורמים לקהילה בזמנים קשים אלו. יוזמות שונות של איסוף מצרכי מזון, של סריגת כובעי צמר לחיילים, של איסוף תרומות, תורמות לתחושת היכולת, המסוגלות והתועלתיות שלהם. הדיירים אינם חשים חסרי אונים אלא מרגישים פעילים ותורמים לקהילה.

בריכה מקורה ומחוממת (צילום: פיליפ מורוזוב)
תחושת שייכות
שמירה על השגרה מאפשרת קיומן של אינטראקציות חברתיות בין הדיירים בחוגים, בהרצאות, בבריכה, בחדר הכושר, בקפיטריה ובלובי. תמיכת חבריהם של הדיירים מספקת תחושת ביטחון ומפחיתה תחושות של פחד וחרדה. ניתן לראות זאת, בימים אלו, באמצעות עלייה במספר האנשים אשר יוצאים מדירתם ומגיעים לפעילויות השונות, עלייה זו מעידה על כך שהצורך להימצא בחברה מתעצם.
חיוך – הקו שמיישר את הכל…
לבסוף, גם בימים קשים אלה, זוכים דיירי מגדלי אלישע ואנשי הצוות לעידוד, עזרה הדדית ולמנה גדושה של חיוך… של תקווה!
דיירי וצוות מגדלי אלישע נושאים תפילה לחזרתם של החטופים כולם, לשובם של חיילנו, באשר הם, בריאים ושלמים הביתה ולהחלמתם של הפצועים.
להתייעצות ותיאום פגישה אישית: 04-8309000
תגובות