אוניברסיטת חיפה משיקה: מסלול לתואר ראשון במדעי הקוגניציה. תמונה ממאגר Ingimage
אוניברסיטת חיפה משיקה: מסלול לתואר ראשון במדעי הקוגניציה. תמונה ממאגר Ingimage

אוניברסיטת חיפה משיקה: מסלול לתואר ראשון במדעי הקוגניציה

כחלק ממהפכת המולטי- תואר באונ' חיפה, ופעולותיה להטמעת מסלולי לימודים חדשניים ועדכניים כמיטב האוניברסיטאות המתקדמות ברחבי העולם, היא משיקה מסלול חדש ל- B.A במדעי הקוגניציה. חשיפה למסלול לתואר ראשון ב"מדעי העתיד"

פורסם בתאריך: 4.4.19 11:17

בימים אלו, שוקדים על לימודיהם הסטודנטים של המחזור הראשון של התואר הראשון במדעי הקוגניציה באוניברסיטת חיפה. המסלול החדש באונ' חיפה נפתח לפני כשנה בלבד, וכבר נחל הצלחה רבה.

מדעי הקוגניציה נחשבים ל"מדעי העתיד", ומשלבים בסינרגיה מנצחת מחקר התנהגות ומחשבה אנושית לצד בינה מלאכותית. בשל אספקט ה'רב תחומיות' המובנה בו והעובדה שהוא הפך להיות אחד מהתארים הנחשקים ביותר בשוק העבודה, באונ' חיפה הובן כי בחוג ללימודי הקוגניציה יש לשלב אלמנטים נוספים: הקניית כלים טכנולוגיים וחישוביים, כולל למידת תכנות ועיבוד מידע. גישה זו מתחברת למהפכת המולטי- תואר, שהשיקה אוניברסיטת חיפה, השמה דגש על שילובי חוגים והתמחויות, קורסים לעולם החדש והקניית כלים יישומיים.

ד"ר אורי הרץ, חוקר באונ' חיפה וחבר סגל בחוג למדעי הקוגניציה, הצטרף לאונ' לפני שנתיים. ד"ר הרץ הוא חוקר מדעי המוח החישוביים, ומתמקד בעבודתו בחקר קבלת החלטות בהקשר חברתי.

על התואר במדעי הקוגניציה באונ' חיפה, הוא אומר: "מדובר במסלול מתקדם מאוד, חדשני ומרתק, המשלב מחקר של תהליכים פסיכולוגיים ומוחיים ברמת הנוירונים אבל גם מתחומי הפילוסופיה והבלשנות, הזיכרון, הקשב והתפיסה האנושית לצד Machine learning".

ספר על התוכנית לתואר ראשון במדעי הקוגניציה באוניברסיטת חיפה

"התוכנית לתואר היא דו חוגית והיא מורכבת מלימודים בחוג למדעי הקוגניציה בשילוב תחום לימודים נוסף, כגון: מדעי המחשב, מערכות מידע, פסיכולוגיה, פילוסופיה או לשון עברית. הסיבה לרב תחומיות הטבועה בתחום היא שמדעי הקוגניציה עוסקים במגוון התהליכים המנטאליים הקשורים להכרה האנושית, אותם אפשר ללמוד במונחים מדויקים. בשנים האחרונות הבינו חוקרי המוח שהמוח האנושי מתנהג באופנים מסוימים בצורה דומה לרשתות מידע ממוחשבות – וכך גם מדעי המחשב הפכו להיות חלק ממדעי הקוגניציה". אומר ד"ר הרץ.

כיצד מתבצע השילוב המעניין הזה?

"כיום, עם קדמת הטכנולוגיה והמחקר בכל רחבי העולם, כדי להבין תופעות חברתיות עלינו לאמץ מגוון שיטות ודיסציפלינות לצורך השגת התוצאות האידאליות. המטריה היא רחבת היקף ויש להשתמש בפסיכולוגיה, בפילוסופיה המסייעת להבין תופעות באספקט הרחב יותר, בטכנולוגיה, בבינה מלאכותית AI (מדעי המחשב, מכונות לומדות), ובשפה. הדרך בה אנחנו חושבים ומארגנים מידע קשורה במידה רבה לדרך בה אנו מבינים ומביעים את עצמנו בשפה.

הרעיון במסלול שלנו במדעי הקוגניציה הוא, שהסטודנטים שלנו צריכים להכיר כמה דיסציפלינות ואת כל סוגי זוויות הראייה כדי להבין שהשלם גדול מסך חלקיו. האלמנט הזה קיבל 'בוסט' גדול בשנים האחרונות עם העלייה של הבינה המלאכותית, שתופסת מקום מרכזי בחיים שלנו והרבה תחומים טכנולוגיים נמצאים עם הפנים לשם. המערכות צריכות לעבוד עם בני אדם, הן צריכות להבין כיצד בני אדם חושבים וצריכות לחשוב בעצמן כמו בני אדם. כך לדוגמה, אני רוצה לקחת את מה שאני יודע לגבי הדרך בה בני אדם חושבים ולממש זאת באלגוריתם. ישנה הפריה הדדית הולכת וגדלה בין התחומים הללו כיום".

אוניברסיטת חיפה משיקה: מסלול לתואר ראשון במדעי הקוגניציה. קרדיט: אוניברסיטת חיפה

אוניברסיטת חיפה משיקה: מסלול לתואר ראשון במדעי הקוגניציה. קרדיט: אוניברסיטת חיפה

כיצד באמת הפסיכולוגיה משתלבת עם הבינה המלאכותית?

"ניקח לדוגמה אפליקציה, שתמליץ למשתמשים על סרטים בקולנוע שמתאימים להם. המערכת צריכה לעקוב ולנתח כיצד נראים סרטים, מה אנשים אוהבים ומה מעניין אותם. היא צריכה לעקוב אחר הגלישה של אדם באינטרנט ובחירת סרטים שביצע בעבר, ולהשתמש במאפייני נתונים אלו כדי להמליץ לו על תכנים דומים בעתיד. המערכת צריכה גם להבין כיצד להציג לאותו משתמש את הנתונים. ישנם אנשים שלא אוהבים לקבל טיפים ב'פוש', ישנם כאלו שכן. המערכת צריכה ללמוד האם המשתמש אוהב לגוון מבחינת סוגי הסרטים שהוא רואה בקולנוע, או שהוא מעדיף עקביות. יש כל כך הרבה פרמטרים אנושיים, המבטאים את השתלבות פסיכולוגיה בטכנולוגיה המתקדמת".

באלו מקצועות יוכלו לעסוק בוגרי התואר שלכם?

"בוגרי מדעי הקוגניציה מבוקשים מאוד בשוק העבודה, בעיקר בקרב חברות היי-טק שמנסות לתרגם התנהגות אנושית לכלי "מדיד". למשל, מדוע אנחנו בוחרים להיחשף לתוכן מסוים ברשת או לבחור במוצר כזה או אחר, והאם אפשר למצוא דפוסים קבועים שיקלו על חברות מסחריות לעשות שימוש במידע זה. או חברות המפתחות אפליקציות שתלויות בבחירות או בהעדפות של הצרכנים. מתוך ההבנה הזו, החליטו בחוג למדעי הקוגניציה לחזק עוד יותר את האלמנט הטכנולוגי ויכולות התכנות. כך למשל, כחלק מקורסי החובה בתואר ילמדו הסטודנטים קורסים במתמטיקה, מבוא לתכנות ומדעי המחשב, וילמדו שפות תכנות. קורסים אלה יועברו לכל הסטודנטים, גם לכאלה שחוג הלימוד שלהם הוא פילוסופיה או שפה – ולא רק לתלמידי מדעי המחשב ומערכות מידע.

מטרה מרכזית נוספת של התוכנית למדעי הקוגניציה היא להעניק לבוגרים את היכולת לפתח את הכלים הטכנולוגיים לנתח את המידע ההתנהגותי. כך למשל, הבוגרים ידעו להתאים – ואם יש צורך גם לפתח – כלי חישובי שידע לזהות התנהגות גולשים ברשת. באותו אופן, אם הבוגר או הבוגרת ישתלבו בחברות ביו-טכנולוגיה שבוחנות התנהגות מוחית, הם ידעו מה מודל הניתוח הנכון שצריך לפתח או להפעיל. לשם כך יצטרכו הסטודנטים להתמקצע בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה, חקר רשתות ועוד".

מדוע בעצם החלטתם לפתוח את החוג הזה?

"אחת הסיבות לפתיחתו של החוג, היא הגישה החדשה שמתמקדת יותר באינטרדיסציפלינריות  – שילוב ידע ממחלקות שונות ומעולמות שונים. הרבה מהמחקר בתארים מתקדמים הוא אינטרדיסציפלינרי. אנחנו יודעים שבתעשייה יש ביקוש לאנשים, שיש להם רקע בשילוב תחומי ידע שונים, ויש לכך גם דרישה מהסטודנטים. החוג מעניין מאוד ומלהיב ומציע אפשרות לבחור במה להתמקד. למשל מי שלא אהב מתמטיקה יוכל לאהוב את המקצוע כשהוא מתחבר לתחומים אחרים. התחום המחקרי והכיוון של העולם הולך לשם –  שילוב ידע מתחומים שונים נכון אקדמית, ונכון לעולם ולסטודנטים.

החוג מאפשר לסטודנטים למצוא את הנישה שלהם בתוך התואר. הוא פותח את האופציות ומרחיב אופקים וכשיש לך אופקים רחבים אתה מקבל הרבה מאוד כלים, ולכן הבוגרים מבוקשים בהרבה מאוד מקומות".

 

מה היתרונות במסלול המוצע באונ' חיפה?

"ישנם יתרונות רבים. אחד מהם, לדוגמה, כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים יתקיים סמינר חוגי – פורמט שמקובל בדרך כלל רק בתארים מתקדמים – אליו יגיעו להרצאות בכירים בארץ ובעולם מתחומי התעשייה השונים שמשלבים בין טכנולוגיה והתנהגות.

בדומה לפרויקטי סיום המקובלים בחוגים למדעי המחשב ומערכות מידע, גם פרויקט הסיום בחוג למדעי הקוגניציה יאפשר לסטודנטים לפתח פיתוח מעשי, שישלב בין שני החוגים אותם למדו. כך למשל, גם סטודנט ששילב בין מדעי הקוגניציה לבלשנות יוכל בתור פרויקט הסיום שלו לפתח אפליקציה שתוכל לנתח את יכולות הדיבור של אנשים שעברו פגיעה מוחית, בהשוואה לכאלה שלא עברו פגיעה כזו".

סטודנטים מספרים על החוג ללימודי הקוגניציה

שי גוזלן, סטודנטית בחוג למדעי הקוגניציה בשילוב החוג לפסיכולוגיה, אומרת:

"בחרתי בחוג למדעי הקוגניציה כיוון שהתחברתי לקונספט של הבנת התהליכים המוחיים, שעומדים בבסיס ההתנהגות האנושית. אני משלבת את החוג למדעי הקוגניציה עם פסיכולוגיה, ומסלול מדעי הקוגניציה סיפק לי את השילוב הריאלי לצד דרך הסתכלות שונה. הרווחתי המון בסמסטר האחרון: בכל קורס שלמדתי נחשפתי לעולם נוסף ולצדדים נוספים, שעזרו לי מאוד להתחבר אפילו יותר לתחום הזה.

בחרתי באוניברסיטת חיפה, כיוון שהבנתי כי שם אוכל לקבל מענה לכל הצרכים שלי. ידעתי שהמרצים באוניברסיטת חיפה מעולים, ושרמת הלימוד גבוהה ומאפשרת להפיק את המיטב מהלמידה."

איוון סרחאן, סטודנטית בחוג למדעי הקוגניציה בשילוב החוג למערכות מידע:

"בחרתי ללמוד את מסלול מדעי הקוגניציה, מכיוון שראיתי בו תחום עניין מרתק, המספק לי מענה לשאלות רבות ומספק את הסקרנות שלי בתחום המוח. בחרתי לשלב את מדעי הקוגניציה עם מערכות מידע, כי ראיתי בשילוב חשיבות רבה בכדי להצליח ולהתקדם בשילוב שני התחומים הללו, הפועלים בשיתוף בעידן הטכנולוגי של היום."

לפרטים נוספים אודות החוג למדעי הקוגניציה (בהקמה) באוניברסיטת חיפה: 1-800-300-032

https://bit.ly/2JKvavr

ד"ר אורי הרץ מרצה בפני כיתה. צילום: יניב קופל

ד"ר אורי הרץ מרצה בפני כיתה. צילום: יניב קופל

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

כתבה שיווקית


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. בר-לב

    מזעזע!!
    כמה שלא ינסו לחבר בין מיכון ומערכות לומדה עם "אינטליגנציה מלאכותית" לא יצליחו להחליף את האדם ומהותו לעולם .. כי מכונות אינן יכולות לנשום לחוש להרגיש לחוות חיים וליצור ובמיוחד לדעת אהבה מהי..וגם אין בהן חלק אלוה ..
    המילה " בינה" ממקרות השפה העברית וערכי עולם הספירות נגזרים מעולם הקבלה, ופירושה – החבור בין שכל ללב.. שמהווה את מהות ספירת בינה.. כך שבחירת המושג ע"י האקדמיה ללשון את המושג "בינה מלאכותית" הינה שגויה ובלתי אפשרית בעליל.
    האנושות ובכללה האוניברסיטה והאקדמיות בעולם יצטרכו לשקול ולהתקין כללי אתיקה חמורים ע"מ לעשות שימוש ב-AI ורובוטיקה בעתיד.. ולא, – יופשט האדם מעצם היותו אנושי. וכיצור מרגיש.
    הרובוט המיכון והרחקת האדם מן הטבע ומטבעו הכה מורכב ורב מימדי, כמו גם ההנחה ונקודת המוצא לצמצם את מהות האדם החווה מרגיש ויוצר בעל מעוף ודמיון, ולדמותו למחשב – הינם אג'נדה המקודמת ע"י בעלי אינטרסים קרי לב וחסרי רגישות המקדמים את צמצום האדם והפיכתו ללא חשוב ולא משמעותי..
    הנושא שיעסיק את האנושות בשנים הבאות, מתחיל להיות: האם האדם יהיה במרכז? או אינטרסים כלכליים והרס כל האנושות להפיכת בני אדם לעדר אספסוף ומכונות נצפות וצפויות..

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר