האמן החיפאי פיני וינברג הלך לעולמו בגיל 81. וינברג היה ידוע בעיקר כפסל אבן, למרות שעסק גם בתחומי אמנות אחרים כגון ציור וכתיבה. בצעירותו הוא היה ימאי בצי הסוחר ואז התעורר בו הצורך ליצור. וינברג למד אמנות אצל יצחק דנציגר ורודי להמן והתמחה גם בשחזור עתיקות – מקצוע שגם לימד ברשות העתיקות הישראלית. כמו כן הוא גם עסק בשיקום של כלי נגינה.
וינברג התגורר במבנה ההיסטורי של טחנת הקמח הטמפלרית בבת גלים. הוא היה חבר באגודת הציירים והפסלים הישראלית והציג מיצירותיו בתערוכות בארץ ובעולם, בין השאר במרכז הבינלאומי לאמנות בפריז. בחיפה הציג וינברג מיצירותיו בגלריה האודיטוריום, בגלריה בבית הגפן, בבית שגאל ובהיכל העירייה. הוא היוצר שמאחורי אתר ההנצחה לימאים בצי הסוחר שמקום קבורתם לא נודע בהדר. עוד פסלים מעשה ידיו מוצגים בלוד, ברמת גן ובלוס אנג'לס. בשנת 1991 פרסם וינברג ספר ששמו "הליצן מת מצחוק" ובו שירים וצילומים של פסלים.
הפסל החיפאי משה פרלמן: "וינברג היה המורה שלי בבית הגפן. הוא הדריך שם הרבה שנים. הוא החדיר בי את האהבה לאבן. הוא קודם כל היה חבר, אדם מיוחד מאוד שהתגורר בטחנת הקמח שאת המבנה שלה הוא שימר. הוא היה אדם עם ידע עמוק באמנות. הוא יצר הרבה, והפסלים שלו מוצבים בהרבה מקומות בארץ ובעולם. הוא היה אמן ומורה, וכל מי שנגע באבן היה צריך לעבור דרכו".
