ארי רון, המעצב הגרפי, הצייר והמאייר של הספר המיתולוגי "איה פלוטו" שכתבה אשתו דינה וחרזה לאה גולדברג, נפטר ביום שישי מדום לב בגיל 85. רון הניח במותו אשה ושתי בנות. בתו השלישית נפטרה ממחלה בגיל צעיר.
הלווייתו של רון תתקיים מחר (שני) בתל רגב. רון, תושב חיפה, נולד בתל אביב ובגיל צעיר עבר לירושלים. לאחר שירותו הצבאי עבר להתגורר בקיבוץ מגידו. הוא למד באקדמיה לאמנויות ועיצוב בצלאל בירושלים ובבית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות בפריז. בשנות ה-60 עבר לחיפה והקים סטודיו לעיצוב גרפי בביתו. בנוסף עבד רון בסטודיו משותף בשם גראפיס בהדר, שאותו הקים האדריכל הארי פרנק ביחד עם המעצבים הגרפיים אורה ואליהו (מתוקה) שוורץ. ביחד איתם הקים גם את מחלקת הגרפיקה במכללת ויצו לאמנויות.
משחק קלפים של "איה פלוטו" (צילום: משחקי שפיר)
בשיחה עם "כלבו – חיפה והצפון" משחזרת אורה שוורץ את התקופה ואת הקשר בינה לבין רון שנמשך עשרות שנים: "הסטודיו אמנם היה משרד אדריכלים אבל אנחנו היינו המרכז. התיק הגדול שלנו היה חברת צים ועשינו להם המון עבודות ביחד, בין השאר לאוניית הדגל של החברה 'שלום'. רון היה אדם מדהים. אהבתי אותו אהבת נפש, וכך גם מתוקה. הוא היה לנו כמו בן משפחה – אדם ישר ומיוחד מאוד. איזו אבידה, אני עדיין מתקשה לעכל".
רון העמיד דורות רבים של מעצבים גרפיים במכללות הרבות שבהן לימד. על כתיבת הספר "איה פלוטו" שהוקדש לבתו הבכורה אסנת סיפר רון בשנת 2008 לעיתון "הארץ". לדבריו, כמעט לא היו אז ספרי ילדים מקוריים בעברית, רובם היו מתורגמים. מכיוון שבתו אסנת התלהבה מהציורים של הפודל המשפחתי, הוא צייר עבורה עשרות ציורים שנתלו על לוח המודעות בקיבוץ מגידו, שם גרו. לאחר שהקיבוץ ביקש שהציורים יועברו בין כל קיבוצי התנועה ורון התנגד בטענה שכך הם ייהרסו, הפנה אותו הקיבוץ לספריית הפועלים כדי להוציא ספר איורים. אשתו דינה נרתמה ללוות את האיורים בסיפור. רון, שהכיר את המשוררת לאה גולדברג, נפגש איתה והשאיר לה את הסיפור שכתבה אשתו ואת איוריו. גולדברג אהבה את הסיפור ואת האיורים אך סברה שיש להציג את הטקסט בחרוזים. רון הציע לה לעשות זאת וגולדברג נענתה לבקשה. בהדפסת הספר הסתפקה גולדברג בקרדיט של החורזת בלבד ולא כמי שכתבה את הטקסט.
שמו של רון עלה שוב לכותרות בשנת 1983, כשנמכר משחק הקלפים טאקי בהוצאת משחקי שפיר, שהוא עיצב. בעל החברה חיים שפיר, חברו של רון, תיאר השבוע את יצירת המשחק: "הסברתי לרון מה אני רוצה וביקשתי שזה ייראה מאוד קלאסי ולא ישראלי אבל שזה יהפוך לקלאסיקה ישראלית. כבר אז חזיתי שהמשחק יהיה להיט לא רק בארץ, וזה מה שהוא עשה". רון הפך למאייר של החברה, והחזיק בתפקיד קרוב ל-20 שנה כמעט באופן בלעדי. "המשחק האחרון שהוא יצר עבורנו היה רביעיות ארצנו שבו מאוירים אתרים היסטוריים, סופרים, משוררים, ציפורים ופירות", מספר שפיר, "אני שומר על שני המשחקים הללו כי הם כל כך מוצלחים ומזכירים לי במיוחד את רון שהיה אדם מיוחד מאוד".
