יקב וורטמן, שמשיק בסוף השבוע את סדרת עמק שפיה שלו, הוא תופעה ייחודית יחסית בעולם היין הישראלי. הוא מסמן מטרה והולך לקראתה בלי להתחשב בקשיים בדרך ובשיקולים מסחריים. כך בתפישה של הרכב הזנים, וכך גם כעת בהחלטה להפוך את היקב לאורגני. “בחקלאות הקונבנציונלית אין חיים בכרם”, אומר חי וורטמן, היינן והבעלים של היקב שהתחיל את דרכו במורד שכונת שמבור עם כרם קטן סמוך לבית, והיום מייצר יינות מהטרואר הקטן והמצטיין של עמק שפיה. הריסוס, אומר וורטמן, הורג את החיים בכרם. ההחלטה לייצר יינות אורגניים, טבעיים, מאפשרת אם כן להתסיס אותם בעזרת שמרי הפרא הקיימים באוויר.
המגמה בייצור יינות אורגניים קשורה גם לעקרונות של קיימות ובריאות וגם לטעם. חסידי התפישה סבורים שגפנים אורגניות הן מקור ליין טוב יותר. היעדר השימוש בחומרי ריסוס הוא בעל ערך לסביבה. בתהליך ייצור היין, כמות חומרי השימור המותרת ביין אורגני (בעיקר גופרית) היא הרבה יותר קטנה. וורטמן אומר שכל העקרונות האלה ממילא מנחים את היקב כבר זמן רב, וכעת הוא רק נמצא בתהליך של קבלת הכרה רשמית בכך.
במקביל, אך לא במנותק, ממשיך היקב להתמקד ביינות מאותו טרואר – עמק שפיה – ובזנים דרומיים “חמים”. הקברנה סוביניון עזב את היקב, וכך גם הקברנה פרנק. זנים שהתאקלמו טוב יותר בכרמים המקומיות, כמו מרלו, פטי ורדו ומלבק, ממשיכים לככב ביינות האדומים, ובלבנים נעשה השנה לראשונה שימוש ברוסאן באחוז משמעותי בבלנד. “נמשיך לראות מה מתאים", אומר וורטמן, "זה תהליך בלתי נגמר”.
יחסית לאיכות היוצאת דופן של היין ולהתעקשות שלכם על עקרונות בלתי מתפשרים, ניתן היה לצפות שהוא יזכה למקום בולט יותר על המדפים.
“אנחנו מנסים להתקדם מבחינת מיתוג בדרך שלנו, בצורה איטית, והמיתוג האורגני הוא חלק מזה. השוק הישראלי נעשה עוד יותר קשה בגלל הבעיות בענף המסעדנות. רוב הלקוחות שלנו היום הם כאלה שפנו אלינו. אנחנו דופקים פחות על דלתות כדי לשווק את היין”.
בשנה הקרובה מצפה לאנשי יקב וורטמן עבודה קשה בכרמים אחרי חורף עשיר כל כך במים. הם יצטרכו לדלל את הגפנים הבוגרות בעקבות הצימוח החזק הצפוי, “אבל אנחנו מרוצים”, אומר וורטמן, "זאת תהיה חוצפה להתלונן. לשתילים הצעירים זה נהדר”.
בימים שישי ושבת ישיקו אנשי וורטמן את סדרת עמק שפיה שכוללת ארבעה יינות. ההשקה תתקיים במרכז המבקרים של היקב ברחוב נתיב אופקים 23 בשכונת שמבור בשעות 19:00-10:00.
רוצים להישאר מעודכנים?
לבנט לבן 2018
בלנד של סוביניון בלאן, רוסאן ומעט קולומבר. בפעם הראשונה מייצר היקב יין חצי יבש, אם כי המתיקות שבו, שמקורה ברוסאן, היא קלה ביותר, הרבה בזכות הסוביניון בלאן שמגיע מגידול צעיר יחסית והוא די חמצמץ ופריך. ביחד עם הקולומבר הוא מוסיף גם מעט מרירות, והתוצאה היא יין מאוזן, מפתה מאוד לשתייה ומלא חיות. הוא אולי היין הקליל של ההשקה. המחיר: 85 שקל.
לבנט לבן 2018 (צילום: איל קרן)
עמק שפיה רוזה 2018
שני שליש גרנאש ושליש מורבדר הוא בלנד קלאסי מבחינת זנים לרוזה. הגרנאש מעניק לרוזה פירותיות ניכרת והמורבדר מעניק לו פרחוניות, מרגיע אותו וגם משמש כנוגד חמצון טבעי. הרוזה בסדרה זו מחליף את הרוזה הקודם שהיה חלק מסדרה נמוכה יותר, אך ממשיך אותו בכיוון – עם גוף קל יחסית אבל עשיר יותר מבחינת הטעם, הריכוז והאורך. נוסף על פירותיות ופרחוניות ניכר בו גם גוון מינרלי גירי מעניין והוא מעורר חך. המחיר: 85 שקל.
עמק שפיה רוזה 2018 (צילום: איל קרן)
פטי שפיה אדום 2016
בלנד של מרלו (60 אחוז) עם מלבק ופטי ורדו מייצר יין ממזרי המבוסס על זנים בורדולזיים. זהו יין נגיש מאוד ומוכן לשתייה, פירותי, קליל יחסית אבל גם בעל עוצמה. בלגימה הראשונה ניכרת הדומיננטיות של המרלו עם טעמים מעושנים מעט ומאובקים. אחרי מעט אוורור מתאזן היין ומפגין טעמים של תבלינים יבשים כמו פלפל שחור, טעמי פירות שחורים ואדומים וחמיצות טובה שתורמת לחיוניות ולאיזון של היין. למרות היותו מוכן לשתייה היום, הוא יוכל להתיישן שנים אחדות. המחיר: 90 שקל.
פטי שפיה אדום 2016 (צילום: איל קרן)
עמק שפיה אדום 2015
40 אחוז פטי ורדו, 40 אחוז מלבק ו־20 אחוז קברנה סוביניון אחראים ליין פנטסטי בעל איזון מקסים בין פרי, חמיצות וטעמים שמקורם בחבית. הוא שופע טעמים רכים של פטל ותות עץ בצד טעמים של עשבי תיבול וקופסת סיגר. היין הוא רך ופירותי אבל לרגע לא מרוכז מדי וריבתי, והוא נשאר רענן לאורך כל הלגימה ושומר על האופי ועל העוצמה. המאפיין הבולט שלו הוא שילוב של אלגנטיות ודיוק אנין. הנוכחות של טאניות טובה מבטיחה יכולת של השתמרות בבקבוק למשך כמה שנים טובות. המחיר: 130 שקל.
עמק שפיה אדום 2015 (צילום: איל קרן)
