המחזאי והעיתונאי החיפאי רמי רוזן הלך הלילה (בין רביעי לחמישי) לעולמו מדום לב, והוא בן 75. רוזן נמנה בעבר עם העיתונאים הבכירים בחיפה ועבד בעיתונים "כלבו" ו"הארץ", ונוסף על כך הוא היה רוזן חלק בלתי נפרד מסצנת התרבות בארץ בהיותו מחזאי וכאיש רוח.
רוזן היה בין הכותבים לתוכנית הסטירה הטלוויזיונית "ניקוי ראש" בשנות ה-70, ובהמשך כתב מחזות כמו "בית אבות", "המשפט" ו"חברים" לתיאטרון חיפה, ו"פשכולניק" ו"תל אביב ניו יורק תל אביב" לתיאטרון החאן. הוא עיבד את "החייל האמיץ שוייק" ואת "הירושה" לתיאטרון נוה צדק ואת "יומנו של מטורף" לתיאטרון הבימה. עד יומו האחרון המשיך רוזן לעסוק בכתיבה, ובשנה האחרונה הוא שקד על כתיבת ספר אוטוביוגרפי שעדיין לא יצא לאור.
רוצים להישאר מעודכנים?
בנו, השחקן יונתן רוזן: "אבא היה אדם יוצא דופן. כל מי שהכיר אותו היה מכור לאישיות שלו בגלל הידע שלו בתחומים רבים ומגוונים – הן במדעים מימיו כמהנדס ברפא"ל וכמרצה לפיזיקה בטכניון בגיל צעיר, והן באמנות כשהחליט ללכת אחרי נטיות לבו ולכתוב. השילוב של אהבתו למדעים ולאמנויות היה יוצא דופן – דבר שהקרין על אישיותו כאדם עם מחשבה מתוחכמת ומקורית, שתמיד אמר מה שהוא חושב ללא חשש ממה שיחשבו עליו. גם בכתבות שלו הוא היה נאמן לעצמו ולאמת בצורה בלתי מתפשרת, ללא עניין לרצות אף אחד. הוא היה אנציקלופדיה שלמה בכל נושא – ממלחמות העולם ועד לביוגרפיות אישות. הוא השפיע עלי רבות והיה גיבור ילדותי. כילד ספגתי ממנו המון. הוא נתן לי את החופש להיות מי שאני וללכת אחרי הכישרון שלי, ועודד אותי לפתח את הכישרון הזה גם במוזיקה וגם במשחק. הוא חשף אותי מילדות לאוצרות ולקלאסיקות של אמנות כשחשבתי שזה מובן מאליו, וכשבגרתי הבנתי שהשכלתי מהדברים האלה. זכיתי בכך שהיה לי אבא מדהים שתמך בי, אהב אותי והעשיר אותי בכל טוב. עד יומו האחרון הוא כתב. הוא סיים ספר על ילדותו, וכשהספר הזה ייצא כל מי שגדל בחיפה בשנות ה-50 יתמוגג מהזיכרונות האלה".
רוזן הותיר אחריו אשה, חוה, ושלושה בנים – יורם, ניר ויונתן. הלווייתו תתקיים מחר (שישי) בשעה 11.00 בבית העלמין שדה יהושע.
