תיאטרון הצפון מבקש צו פתיחת הליכים ונאמן זמני

חברת תיאטרון הצפון – מרכז אמניות הבמה (בית העם) פנתה לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה להורות על מתן צו פתיחת הליכים לחברה ועל מינוי נאמן זמני על מנת שיפעל לשמירה על נכסיו ולאיתור רוכש לתיאטרון. מהבקשה, שאותה הגיש היום (חמישי) עו"ד איתי פריימן ממשרד פריימן ספיבק ושות' בשמה של החברה, עולה כי חובותיו של התיאטרון מסתכמים ב-11 מיליון שקל.

בנימוקים לבקשה נכתב כי התיאטרון נוסד בדצמבר 1993, ובעלי המניות שלו מיום הקמתו הם איזה פלדמן וסמיון קזנסקי. לאורך כל השנים פעל התיאטרון בבית העם בקרית חיים, ובפברואר 2019 הוארך הסכם השכירות שלו במקום עד לשנת 2036 עם אופציה לחמש שנים נוספות. עד לאחרונה העסיק התיאטרון 48 עובדים, אך עם פרוץ משבר הקורונה הוצאו 45 מהם לחל"ת, שממנו הם עדיין לא חזרו.

חובותיו של התיאטרון, אשר מסתכמים כאמור ב-11 מיליון שקל, מחולקים באופן הבא: 1.5 מיליון שקל לבנק הפועלים (נושה מובטח), 500,000 שקל לעובדים, 250,000 שקל לבנק לאומי, 2.5 מיליון שקל לספקים וארבעה מיליון שקל לללקוחות שרכשו מנויים לעונת ההופעות 2021-2020. כמו כן חובו של התיאטרון בהלוואות בעלים מסתכם בשני מיליון שקל, ולכך יש להוסיף ערבויות של בעלי המניות לבנקים בסך של 1.75 מילייון שקל.

בנימוקים לבקשה צוין כי חלק מהגירעון העמוק שבו מצוי התיאטרון נובע מהקמת היכל התיאטרון בקרית מוצקין "אשר הוקם אמנם כבר לפני כעשר שנים, אך בעוד שזה, כמו גם תיאטרונים אחרים בחיפה וסביבתה, נהנה מתקציבי עירייה ומתקציבי משרד התרבות, תיאטרון הצפון המאוגד כחברה בע"מ אינו זכאי לכאורה, ועל כל פנים אינו מקבל, כל תקציב או מימון ציבורי כלשהו. פרט לכך שתיאטרון מוצקין נגס באופן טבעי במספר מנויי התיאטרון, הרי שהסבסוד שממנו הוא נהנה באמצעות תקציב משמעותי מעיריית קרית מוצקין אפשר לו להתחרות באופן אגרסיבי על ידי הורדת מחיר המנויים באופן משמעותי".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

כמו כן נטען כי "גם ערב פרוץ מגפת הקורונה היה מצבו הכלכלי של התיאטרון שלא מן המשופרים בלשון המעטה, והוא היה מצוי במחנק תזרימי שהביא אותו כאמור ליטול מפעם לפעם הלוואות גישור מבעלי המניות. מאז פרוץ מגפת הקורונה וסגירת שעריו, הולך הגירעון שבו מצוי התיאטרון ומעמיק. בהקשר זה יוזכר, כי החולה המאומתת הראשונה באזור הקריות שהתה ב-4 במרץ בהצגה באולם התיאטרון. אמנם במהלך חודש יוני ובהתאם להנחיות משרד הבריאות ניתן היתר לקיים פעילות תרבות לעד 500 איש, אך לא זאת בלבד שהעלאת הצגה עבור 500 איש בלבד היא הפסדית עבור התיאטרון, ובפרט לנוכח דרישות משרד הבריאות שמשמעותן הכפלת כוח האדם מטעם התיאטרון, לנוכח העלייה במספר החולים המאומתים מדי יום הופחת ההיתר לקיום פעולות תרבות ל-250 איש בלבד".

עוד נכתב בבקשה כי "בסאגה שמסתכמת לכדי אבסורד ממש, מאמצי התיאטרון באמצעות המנכ"לית לקבל סיוע ממשרד התרבות ו/או מהרשות המקומית העלו חרס. אפילו הניסיון לקבל סיוע ממשרד האוצר כפי שזכאיות לקבל חברות מסחריות בעלות היקף הכנסות כשל התיאטרון לא צלחו. תחילה פעלה מנכ"לית התיאטרון לנסות ולקבל סיוע באמצעות תקציב בסך של כ-200 מיליון שקל שהוקצה לשם כך על ידי משרד התרבות עבור התרבות המתוקצבת ומיועד למוסדות תרבות שמפיקים מופעי תרבות בעצמם, וזאת בשונה מתיאטרון הצפון שמשמש היכל תרבות ורוכש הצגות שמופקות על ידי תיאטרונים יוצרים שונים בארץ. משרד התרבות טען כי תיאטרון הצפון אינו נכנס בגדר התרבות המתוקצבת. עוד עשתה מנכ"לית התיאטרון מאמצים לקבל סיוע באמצעות כ-40 מיליון שקל שהקצה משרד התרבות לסייע להיכלי תרבות באמצעות הרשויות המקומיות, אך נענתה שתקציב זה יועד לתיאטרון שפועל מטעם עיריית חיפה, וזאת אף שתיאטרון חיפה נמנה עם הזכאים לקבלת התקציב ממשרד התרבות עבור תיאטרונים יוצרים. לבסוף, אפילו הניסיון לקבל סיוע בסך של 400,000 שקל, שהוקצה על ידי משרד האוצר לכל חברה בעלת הכנסה שנתית כשל התיאטרון, נדחה מכיוון שהתיאטרון הוא אמנם חברה בע"מ אך מוגדר לצורכי מע"מ כמלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח). לבסוף, ולאחר מאמצים בלתי נלאים, נאותו הגורמים המטפלים במשרד האוצר לאשר לתיאטרון סיוע בסך של 150,000 שקל, אך זה מבושש ונכון למועד הגשת בקשה זו ובחלוף יותר מארבעה חודשים מאז פרוץ המשבר לא התקבל".

בבקשה מצוין כי לנוכח השתלשלות העניינים "לא ניתן לקיים את פעילות התיאטרון אלא באופן גרעוני. אך לאחר שנים שבהן העמידו לתיאטרון הלוואות ומימנו את פעילותו הגרעונית, שעה שמנגד ממומנים התיאטרונים השכנים מתקציבים ציבוריים, הגיעו בעלי המניות לכלל החלטה שהם אינם מעוניינים עוד להוסיף ולהזרים עוד ועוד כספים לצורך המשך הפעלה הגרעונית של התיאטרון. לנוכח הכספים הרבים שכבר השקיעו בעלי המניות ולא יושבו לידיהם, בסך של שני מיליון שקל, והסכומים שבערבותם האישית, בסך של 1.75 מיליון שקל, הם אינם נכונים עוד להשקיע כספים לצורך הניסיונות להציל את התיאטרון. ומכאן בקשה זו – לפירוק התיאטרון. אין בשלב זה מימון לקיים הליך שיקום של התיאטרון, אך בעלי המניות סבורים כי ייתכן שיעלה בידי נאמן שימונה להצליח למכור את התיאטרון ואולי להותירו כעסק חי. בהתאם להוראות סעיפים 6 ו-7 לחוק רשאי התיאטרון לבקש את פירוקו שלו בעצמו מחמת חדלות הפירעון והחובות. אשר על כן, מתבקש בית המשפט ליתן צו לפתיחת הליכים ולהורות על מינוי נאמן לתיאטרון".

מנכ"לית היכל התיאטרון קרית מוצקין דפנה צורי מסרה בתגובה: "כואב לי מאוד שמפעל תרבות גדול כל כך נסגר. הקורונה פגעה אנושות בעסקים רבים, וכאחת שחיה תרבות 24 שעות ביממה אני רק יכולה להצטער על כך. עם זאת, עלי לציין שהיכל התיאטרון במוצקין אינו נתמך על ידי משרד התרבות, ומקבל תקציב זעום ביותר מרשת המתנ"סים בקרית מוצקין. אני מאחלת לכל מקומות התרבות ברחבי הארץ להתאושש ממכת הקורונה ולהביא תרבות טובה לכל פינה בארץ".