מעטים הם האנשים (לפחות אלה שאני מכיר) שלא ניהלו קשר, ישיר או עקיף, עם בעל חיים כלשהו. לאלו ששפר עליהם מזלם היתה הזכות לגדל בבית כלב או חתול, ולאלו שפחות – הם מן הסתם ליטפו פעם או פעמיים את הכלב של השכן. המגע עם בעלי חיים גורם לנו לתחושה נעימה ומרגיעה, ולעתים יש לו גם אפקט טיפולי. אך מה קורה לאדם כשהוא פוגש במרחק מטרים ספורים ממנו ג’ירפה, זברה, קוף או אריה, ועוד על בסיס יומיומי?
מסע חייו של אורן גולדברג בן ה־47, אשר משמש בשבע השנים האחרונות מנכ”ל החי פארק בקרית מוצקין, כולל ילדות ברחוב חביבה רייך בחיפה, לימודים בלוס אנג’לס, חזרה לישראל כחייל בודד בהנדסה קרבית, שוב לוס אנג’לס, הפעם עם אשתו רויטל ועם שני ילדיהם, וחזרה סופית לארץ אחרי ארבע וחצי שנים בארצות הברית. אבל דבר לא הכין אותו לשיחת הטלפון מרשת המתנ”סים של קרית מוצקין שבה הוא התבקש לנהל את החי פארק, אשר משתרע על פני שטח של 180 דונם עוצרי נשימה של צמחייה טרופית, אגם גדול, לונה פארק לילדים, מסעדה, מזנונים וכמובן מגוון עצום של בעלי חיים שלא מביישים גני חיות מובילים בעולם, שכולם הם פרי יצירתו של ראש העיר קרית מוצקין חיים צורי.
אבל לפני הכל, אלה הם חמשת הדברים שלא ידעתם על גולדברג:
1. הוא שיחק כדורסל במשך שנה בליגת המכללות האמריקאית עד שהבין שהוא לא טוב מספיק.
2. הוא אוהב ביוגרפיות ויכול לבלות ימים שלמים בקריאת ספרים.
3. הוא חובב גדול של קניות בסופר.
4. הוא הבשלן בביתו.
5. הוא מתכנן עם בנו טיול ליפן וצפייה בתחרויות באולימפיאדה הקרובה שתיערך בטוקיו בשנה הבאה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הזמנתי את גולדברג למסעדת פורמנ’ס בקרית חיים, אשר מגישה לכם הכל על פוקצ’ות שנאפות בטאבון עצים. מלבד פחמימות מציע המקום גם סלטים, כמו למשל סלט עם קוביות סלמון וסלט עם רצועות עוף ושומן טלה בתיבול שווארמה, פיצות, שלל מתוקים, ובימי שישי גם ארוחות בוקר בסגנון בופה.
הגענו למסעדה בשעת בוקר מוקדמת (לא בשישי). פורמנ’ס שוכנת בין חנויות האאוטלט הענקיות של מרכז אדמירליטי – לא בדיוק המקום האידיאלי למסעדה – ונראית כשושן צחור בשדה של דרדרים. עוד לפני שפצחתי בסדרת שאלות, גולדברג כבר מתחיל לספר על מתחם האריות והטיגריסים החדש בחי פארק, שהובאו אליו מגן החיות בראשון לציון, ואומר שהוא נרגש מאוד מהזכות הגדולה שניתנה לו להיות במעמד הזה כמנכ”ל החי פארק. הפצרתי בו להזמין משהו לאכול כי יצאתי מהבית ללא ריפוד קיבתי, ואביבית פורמן, שהיא ואחיה אביעד הם בעלי המקום וזכורים לכם מהעונה הראשונה של התוכנית “משחקי השף – קונדיטור”, ניגשה אלינו. פורמן, יש לציין, היא אחת ממקבלות הפנים היותר סימפטיות ונעימות שפגשתי בשנה האחרונה. היא החמיאה לי על השיער, על הזקן, על משקפי השמש ועל כתונת הפסים, וכשמבטה נתקל בגולדברג היא שאגה “יואו, איזה בוקר של סטייל”. אחרי קבלת פנים כזו השמנו מנחת עוד לפני שמנה אחת הגיעה אל השולחן.
גולדברג הזמין פוקצ’ה גלילית שהיא בעצם בצק איטלקי אפוי בטאבון עם רוטב שקשוקה פיקנטי, עלי תרד, קוביות חצילים אפויות ומיקס של גבינות צאן. המנה היתה גם יפה וגם מגרה – הבצק היה נפלא, רך כמו חמאה ונמס בפה, והחיבור בינו לבין האלמנטים האחרים של המנה הפתיע לטובה, בעיקר בהתחשב בכך שהם היו רבים בלי עין הרע – אם כי עמוסה מעט.
פוקצ'ה גלילית
בזמן שגולדברג נהנה מהפוקצ’ה שלו שאלתי אותו את השאלה המתבקשת “מה זה גן חיות בשבילך?”. הוא השיב שגן חיות כמו החי פארק חובה שיהיה בכל עיר גדולה, בעיקר בגלל סכנת הכחדה של מינים רבים שאזורי המחיה שלהם הולכים ומצטמצמים במהירות בגלל האדם. “לצערי”, הוא הוסיף, “בעתיד לא יהיו יותר מדי מקומות על פני הגלובוס שבהן נוכל לראות חיות”. לדבריו, לכל גן חיות יש ערך חינוכי עצום, ולגן שהוא עומד בראשו יש תוכנית חינוכית ענפה. “הראיה לכך”, הוא אמר, “היא כ־50,000 תלמידים שמגיעים מדי שנה כדי לחוות את הגן וללמוד כיצד חיים בעלי החיים בשבי, איך אפשר למנוע התעללות בבעלי חיים וגם איך להימנע מאלימות בעזרת טיפול בבעלי חיים”.
אני הזמנתי פוקצ’ה בורטה. כחובב מושבע של גבינת בורטה לא עיינתי היטב בתפריט שבו צוין כי על הפוקצ’ה מונח לו בגאון סלט עגבניות שרי צבעוניות, אבל השם ירחם – כמה עגבניות? לא חבל על הכמות ההיסטרית הזו של השרי? מרכיבים נוספים היו צנוברים קלויים ובזיליקום ברוטב ים תיכוני, אך הם היו משניים לבורטה הנפלאה והעשירה של משק יעקבס. במבחן הטעימה, הפוקצ’ה היתה חלומית והגבינה היתה מצוינת, אבל כל התפאורה מסביב היתה מיותרת, והאמת היא שלא נגעתי אפילו בעגבנייה אחת.
פוקצ'ה בורטה
שאלתי את גולדברג מהו הייחוד של החי פארק לעומת גני חיות אחרים, והוא הבליט את נוצותיו המטאפוריות כמו טווס וענה בשאלה: “אתה מכיר עוד עיר של פחות מ־50,000 תושבים שזכתה בפארק בשטח עצום אשר מגובה על ידי כל ארגון בין לאומי? אנחנו פועלים לפי כללים בין לאומיים מחמירים שמתייחסים לתנאי אחזקתם של בעלי החיים, לרווחתם ולבריאותם. בימים הקרובים יגיע אלינו מעצב ספרדי שמתמחה בעיצוב של גני חיות, והוא ייתן לנו רעיונות לעיצוב החלק האחורי של הפארק. אני משוכנע שזה יהפוך את החי פארק לפארק החיות היפה ביותר בישראל”.
לדבריו, הגן הוא נגיש מאוד מבחינה טופוגרפית והתצוגות שבו הן מקצועיות מאוד: “כל ילד זוכר את הרגע שבו הוא נוגע בחיה מסוימת. אצלנו יש אינטראקציה בין המבקרים לחיות. בגן שלנו יש 400 סוגי חיות ו־1,000 פריטים, שרבים מהם מצויים בסכנת הכחדה”.
המנה הבאה שהזמנתי היתה אומלט חלבונים, שלמרבה הצער שוליו היו שרופים. ביצה שרופה היא חוויה קשה לאוכלי חלבונים, ולכן ליקטתי ממנה את החלקים הלבנים שהיו למרבה הפלא מצוינים ונטולי טעם חרוך.
אומלט חלבונים
לסיום שאלתי את גולדברג על מה גאוותו הרבה ביותר בעבודתו. “יש לנו 24 עובדים בעלי מוגבלויות כמו אוטיזם, אספרגר ותסמונת דאון, שחלקם הם עובדים רגילים מן המניין. זהו פרויקט שצורי החל בו ושקיבלתי אותו בירושה באהבה רבה. בזכותו קיבלנו מאקי”ם – אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית – את אות המעסיק המצטיין. פרויקט נוסף שאני גאה בו מאוד הוא קבוצות הילדים החולים שמגיעים אלינו על מיטות הטיפול שלהם, וכל הסיור בגן מתבצע בשכיבה. לראות ילד מצב כזה שמתרגש ומחייך זו סיטואציה שלא משאירה עין אחת יבשה”.
המדדים
מדד השירות: אישי, מקצועי ומחויך להפליא.
מדד הניקיון: החלל הפנימי של המסעדה והמרפסת שלה נקיים מאוד, וגם השירותים מבריקים.
מדד העיצוב: המסעדה היא נעימה, מזמינה ומשרה אווירה של מרחבים בחלל הפנימי. הטאבון הגדול מנצח על האווירה, שזוכה לגיבוי מהצמחייה הירוקה.
מדד השכנים: צמד חברות דיווחו לי שפורמנ’ס הוא מקום הבילוי החודשי שלהן ושבכל פעם הן מזמינות פוקצ’ה מסוג אחר.
מדד המחירים:
פוקצ’ה גלילית – 58 שקל
פוקצ’ה בורטה – 65 שקל
חביתת חלבונים – 7 שקלים
סודה – 8 שקלים
תה צמחים – 10 שקלים
אמריקנו – 7 שקלים
סך הכל – 155 שקל
הציון: 4 זוגות מספריים
פורמנ’ס
מרכז אדמירליטי, יהודה איתין 5, קרית חיים
טל’: 050-2377559
