בוועידת ערי ישראל לחינוך יצא מנהל מחוז חיפה במשרד החינוך ד"ר סער הראל נגד האמירות שהושמעו בפתיחת הוועידה בדבר עדיפותו של החינוך הפרטי בחיפה. "כל בתי הספר בחיפה הם בתי ספר ציבוריים", אמר הראל, "אין אף בית ספר פרטי. זו הטעיה עמוקה של הציבור. זה שקר. הריאלי מקבל 100 אחוז מכספו ממדינת ישראל, מכספי משלמי המסים. כנ"ל ליאו באק וכל שאר בתי ההספר".
הראל סירב לקבל את הקביעה שבתי הספר "בבעלות", כפי שהוא כינה אותם, הם טובים יותר מהעירוניים: "בתי הספר העירוניים בחיפה הם מעולים. תסתכלו על אחוזי הבגרויות שלהם. מי שמסתכל על תיכון קרית חיים רואה שמגיעים שם ל-91 אחוזי בגרות. אפילו בעירוני א' מגיעים ל-80 אחוזי בגרות, למרות המורכבות של האוכלוסייה. אני רואה נהירה לבתי הספר העירוניים. אני רואה שיפור מתמיד בבתי הספר העירוניים. ולא רק זה – היתרון הגדול שלהם הוא שהם פתוחים לכולם. הם החזית החברתית והם מאפשרים סגירת פערים ושוויון הזדמנויות אמיתי. אין ילד שלא מתקבל אליהם, ושיעור הנשירה מהם הוא אפסי. זהו ההבדל המהותי. כולם מתקבלים לבתי הספר העירוניים בחיפה – זאת גאווה".
מנחה הוועידה, העיתונאי יוסי מזרחי, שאל את הראל למה זה לא משכנע את ההורים, ומנהל המחוז השיב: "אנחנו בקרב מאסף על פני החברה הישראלית, על צמצום הפערים ועל התפרקות של הקבוצות החזקות מהסולידריות שלהם כלפי שאר החברה. יש קבוצות חזקות בחיפה, והן תמיד יעדיפו להיות עם קבוצות חזקות. זה לא אומר כלום על הצורך האמיתי. החזית האמיתית היום היא החזית החברתית שעסוקה בצמצום פערים, ומי שדואגים לכך באמת אלה בתי הספר העירוניים. אין אחד שלא יכול להיכנס בגלל ציונים נמוכים או כי הוא לא מהמקום הנכון. אבל החברה כל הזמן עוסקת בחוזק".
על השאלה אם אפשר לעצור את המגמה הזו ענה הראל: "אנחנו נלחמים בזה. עוד לא ישבה אצלי במשרד אף קבוצה חלשה שביקשה להתפרק בשם אידיאולוגיות חינוכיות, רק קבוצות חזקות מבחינה כלכלית מבקשות לקדם את עצמן ולהתפרק מהמרקם החברתי. אני חושב שאם לאורך שנים לא נילחם מלחמת חורמה בדבר הזה, נמצא את עצמנו בעוד עשר שנים בקטסטרופה".
רוצים להישאר מעודכנים?
מזרחי ציין שמנהלים רבים עזבו במהלך השנה ושאל את הראל אם הוא מזהה מגמה של נטישת מנהלים. "יש תהליך טבעי של מנהלים שיוצאים לפנסיה", השיב מנהל המחוז, "אנחנו לא מזהים תהליך של נטישת מנהלים. המנהלים עובדים קשה כדי לשמור על אוטונומיה מקצועית ועל היכולת לעמוד מול לחץ קשה של ציבור. אנחנו עומדים כמו חומה בצורה ונותנים להם גיבוי, אבל גיבוי הוא לא מהלך אוטומטי. במקום שבו אנחנו מזהים שיש מנהל כושל, הוא לא יהיה שם. אנחנו רואים בעניין הזה עין בעין עם הסתדרות המורים. כשיש מורה רע או מנהל לא טוב, מוציאים אותם. יש לפעמים פערים לגבי מה זה טוב ומה זה לא טוב. הדיון בעניין הזה הוא מקצועי, ענייני ושקוף, כשאנחנו רואים את טובת הילדים. יש בינינו לבין ארגוני המורים פערים, למשל בעניין של החינוך המיוחד. הסוגיה בעיני בתחום זה היא לא תקציבית, מי שנמצא בחינוך המיוחד מגיע לו הכל ויותר. הבעיה היא שבשוליים היתה גדילה משמעותית מאוד בילדים שהוגדרו בקטגוריה של החינוך המיוחד, אבל בפועל, ברמה המקצועית, הם לא שייכים לשם, במיוחד ילדים שההיבט המרכזי שלהם הוא בעיות התנהגות ולמערכת היה קל להסיע אותם אל הקוטב של החינוך המיוחד. שם היתה גדילה לא פרופורציונלית".
באשר לכעס שהביעו הורים על כניסת המסלול הדו לשוני לבית הספר חופית אמר הראל: "אני חושב שזה רע מאוד. לא ניתן לזה יד. חיפה היא עיר מעורבת, זה חלק מהיופי שלה, זה חלק מה-DNA שלה. אין עיר כזאת במדינה. אז אנחנו ניתן יד לזה שמישהו לא רוצה שהילד שלו ילמד שם עם ילדים אחרים? לא ניתן יד לשום דבר שקשור בהפרדה. נגבה אותם משאבית ותפישתית".
הראל הביע תקווה שהבעיות עם ארגוני המורים והמחלוקות סביב תחילת שנת הלימודים ייפתרו: "זה מגיע לילדים וזה מגיע גם לאנשי הצוות". "אתה מאמין שהשנה תיפתח בזמן או שצריך לבדוק בייביסיטר?", שאל מזרחי, והראל פנה למזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד ושאל אותה מה היא אומרת. "בייביסיטר", ענתה לו בן דויד באופן חד משמעי, ועל כך אמר הראל: "אני מאמין שהשנה תיפתח בזמן. אני אופטימי מטבעי".
