מחקר חדש קובע: חשיפה סביבתית לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה בגיל צעיר קשורה להיארעות סרטן בשנים 2012-1967. המחקר נערך במימון של המשרד להגנת הסביבה ובביצוע חוקרים מהאוניברסיטה העברית, מהמרכז הרפואי הדסה, מהטכניון, מחיל הרפואה ומהמרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות. המחקר בחן את השנים שטרם התוכנית הלאומית למפרץ חיפה, ולטענת המשרד הביא יישומה להפחתה משמעותית בפליטות המזהמים במפרץ חיפה.
המחקר מספק ראיות לכך שמגורים באזורים חשופים לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה קשורים להיארעות סרטן בין שנת 1967 לשנת 2012. המחקר מצא כי בין השנים הללו, חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה נקשרה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן הוא 16-7 אחוז (לאחר תקנון למין, שנת לידה, סוג יישוב, ארץ מוצא, חשיפה לתחמוצות חנקן וציון קוגניטיבי) בתלות בהיקף החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי, במקרים של סרטן השד בנשים, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס.
לצד בחינה של מחלת הסרטן מצא המחקר כי בשנים שנבחנו היתה במפרץ חיפה תחלואה עודפת של מחלות אסטמה ומחלות אטופיות (אלרגיות) אחרות יחסית לקבוצת הייחוס של הנבדקים מחוץ למפרץ. עם זאת, בניגוד לסרטן, המחקר לא מצא שתחלואה עודפת זו נקשרה לחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי מכיוון שבאזורים החשופים ביותר לזיהום התעשייתי לא נצפתה הימצאות יתר של המחלה.
המחקר אינו שולל השפעות אפשריות של זיהום האוויר התעשייתי בחיפה על התקפי אסתמה בילדים חולי אסתמה או השפעה של זיהום זה על תוצאי בריאות אחרים. עם זאת, הוא מצביע על כך שהשיעור המתוקנן לגיל של מחלות סרטן המדווח על ידי משרד הבריאות בדוחות תקופתיים ביותר מעשור עלול להיות קשור לחשיפה לזיהום אוויר ממקור תעשייתי. המחקר מספק חיזוק מדעי נוסף לצורך בפינוי של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ובהרחקתה מריכוזי אוכלוסייה. כזכור, במרץ 2022 אישרה ממשלת ישראל החלטה להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה תוך עשור ולקידום תוכנית לפיתוח תשתיות ומנועי צמיחה כלכליים במפרץ. החלטה זו התקבלה על בסיס הדוח המסכם של ועדת המנכ"לים שבחנה את הנושא.
רוצים להישאר מעודכנים?
במסגרת המחקר הוערכה החשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה באמצעות מודל חשיפה שנבנה לצורך מחקר זה, בהתבסס על נתונים של גופרית דו חמצנית מתחנות הניטור בשנים 2004-2002 באזורים שבהם ניתן היה לייחס ריכוזים אלה במידה רבה לפליטות ממקורות תעשייתיים. אוכלוסיית המחקר לבחינת הקשר למחלת הסרטן במבוגרים כללה את כל המתבגרים בגילאים 20-16 שנולדו בישראל ומצבם הרפואי הוערך לצורך גיוס צבאי על ידי חיל הרפואה משנת 1967 עד לשנת 2012, ש-59 אחוז מהם הם גברים. בסך הכל נבחנו 2,187,317 מתבגרים. זמן המעקב החל בתאריך הבדיקה והסתיים במועד אבחון הסרטן הראשון, מוות או סיום המעקב ב-31 בדצמבר 2012 – המוקדם מביניהם.
הקשרים שנמצאו במחקר בין זיהום האוויר התעשייתי במפרץ חיפה לתחלואת סרטן תואמים השפעה סיבתית של זיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה על הסיכון למחלות אלו בהתאם לידוע בספרות המדעית. עם זאת, לא נמצא קשר עם סוגי סרטן שידועים כקשורים לזיהום אוויר באופן מובהק (למשל סרטן הריאה).
עוקבת הסרטן במחקר כללה מעקב של 41,696,278 שנות אדם. במשך 45 שנים אובחנו 47,129 משתתפים כחולי סרטן, עם שיעור היארעות גולמי של 142.8 מקרים ל-100,000 שנות אדם בקבוצת הלא חשופים (תושבי שאר חלקי הארץ), ו-171.5, 171.7 ו-174.8 מקרים ל-100,000 שנות אדם בקבוצות החשיפה הנמוכה, הבינונית והגבוהה במפרץ חיפה (בהתאמה). הסרטן הנפוץ ביותר באוכלוסייה כולה, כמו גם באוכלוסיית מפרץ חיפה, היה סרטן השד בנשים, ולאחריו מלנומה. בקרב גברים, הסרטן הנפוץ ביותר היה באיברי הרבייה.
המחקר מצא כי בשנים 2012-1967, חשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה קשורה לסיכון מוגבר לחלות בסרטן בטווח של 16-7 אחוז (לאחר תקנון למשתנים הרלוונטיים) יחסית לשאר הארץ במקרים של סרטן השד בנשים, סרטן מערכת העצבים המרכזית, סרטן ראש וצוואר, לוקמיה, מלנומה וסרטן בלוטת התריס. הסיכון המוגבר לסרטן כלשהו עשוי להצביע על כך שחשיפה לזיהום אוויר תעשייתי במפרץ חיפה מכילה מספר חומרים כימיים הפועלים במנגנונים ביולוגיים שונים כדי להגביר את הסיכון למחלות סרטן שונות. עם זאת, יש לציין כי לא היתה לחוקרים האפשרות לקחת בחשבון גורמים שעשויים להיות משמעותיים גם הם בהתפתחות סרטן, ובהם עישון וחשיפה תעסוקתית רלוונטית.
את המחקר ערך פרופ' רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור ומרכז הקיימות באוניברסיטה העברית בשיתוף עם פרופ' דוד ברודאי מהטכניון, פרופ' גלעד טוויג מחיל הרפואה ומכון גרטנר, פרופ' ליטל קינן-בוקר מאוניברסיטת חיפה ומהמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות וחוקרים נוספים.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי לאורך השנים חל שיפור משמעותי באיכות האוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית נרשמה הפחתה של 56 אחוז מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים במפרץ חיפה, שכוללים חומרים מסרטנים. עוד נמסר כי המשרד מבצע פיקוח ואכיפה נגד המפעלים, שימועים, התראות, צווים ועיצומים כספיים על הפרות. לפי דוח המפל"ס של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2020, במפרץ חיפה התרחשו הפחתות מצטברות בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 95-44 אחוז משנת 2012 ועד 2020.
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "המחקר מצביע על הצורך הדחוף לפנות את התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ולספק לתושבי העיר והמטרופולין הצפוני אוויר נקי, בריאות ואיכות חיים. החלטת הממשלה לפינוי המפעלים שקיבלנו השנה היא צעד בכיוון הנכון, ויש להאיץ את ביצועה ולקדם את ישראל לעידן של כלכלה מאופסת דלקים פוסיליים".
יו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה מפרץ חיפה שרית גולן שטיינברג: "המחקר מוכיח שוב שהתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה הורגת תושבים. כל משרדי הממשלה והשרים חייבים לפעול כדי לזרז התוכנית לסגירת בז"ן. אין עוד מקום לתירוצים בנושא זה ואין להעדיף שיקולים כלכליים כאלו ואחרים. פקידים שיעדיפו את המפעלים על חיי התושבים יצטרכו ללכת הביתה".
מנכ"לית האיגוד ד"ר ליהי שחר ברמן: "המחקר מצטרף לשורת מחקרי עבר שהצביעו על הקשר בין עודף התחלואה מסרטן במפרץ חיפה לקרבה לתעשייה הפטרוכימית. אנחנו באיגוד ערים עדים להמשך הפגיעה בבריאות הציבור מדי יום ביומו, לחריגות והפרות של ההיתרים, להתעלמות מדרישות הרגולטור ולהתנגדות אגרסיבית לפעולות הפיקוח והאכיפה של האיגוד. את התעשייה הפטרוכימית יש לסגור בהקדם האפשרי, אחרת מטרופולין חיפה ילך וישקע כפי שאנו חוזים. מי שישלם את המחיר על כל שנה נוספת של פעילות פטרוכימית במפרץ חיפה הם התושבים, שימשיכו לחלות ולסבול מזיהום האוויר, הקרקע והמים".
מבז"ן נמסר בתגובה: "קיבלנו את תמצית המחקר ונלמד אותו. כל ניסיון לקשור בין זיהום ממשלתי בעבר לבין פעילותה של בז"ן מאז הפיכתה לציבורית חוטא לאמת. ברוב השנים שהמחקר מתייחס אליהן היו בתי הזיקוק בבעלות ובאחריות ממשלתית, על כל המשתמע מכך. מאז הפיכתה לפרטית בשנת 2007 השקיעה הקבוצה יותר מ-1.5 מיליארד שקל אשר הביאו לשיפור סביבתי חסר תקדים, תוך הפחתת הפליטות לאוויר בשיעור של עד 96 אחוז מאז שנת 2009. קבוצת בז"ן הציגה לפני שנה אסטרטגיה חדשה שתיתן מענה לצו השעה – תקופה היברידית ארוכה בשוק האנרגיה, שבמסגרתה בז"ן תמשיך לספק את צורכי המשק הישראלי לצד השקעה באנרגיה ירוקה. החלטת הממשלה האחרונה בנוגע למפרץ חיפה מחייבת את בז"ן הלכה למעשה להמשיך ולפעול עוד שנים רבות, תוך מחויבות לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. כפי שהמציאות העולמית מוכיחה לנו, כל טרנספורמציה בתחום האנרגיה חייבת להתבצע בהדרגתיות ותוך תכנון מוקפד. בז"ן תהווה גשר לעתיד משק האנרגיה לתחבורה, והחזון שלה נמצא בהלימה לחזון הממשלה בנוגע להפסקת פליטת CO2 בשנת 2050".
