צב ים שהסתבך ברשת (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)
צב ים שהסתבך ברשת (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

התמונות שישכנעו אתכם שחייבים להפסיק להשתמש בחד"פ

דוח ראשון מסוגו של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והמכון לחקר ימים ואגמים חושף נתונים על ההשפעה המדאיגה של פסולת פלסטיק על צבי הים במזרח הים התיכון. מנכ"לית רשות הטבע והגנים רעיה שורקי: "עוד נורת אזהרה לסכנת ההכחדה המאיימת על צבי הים לנוכח פעולות ומעשי האדם"

פורסם בתאריך: 20.9.22 09:52

דוח ראשון מסוגו של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה חושף נתונים על ההשפעה המדאיגה של פסולת פלסטיק על צבי הים במזרח הים התיכון. לפי הדוח, פסולת פלסטיק נמצאה בקיבות של 100 אחוז מצבי הים שנבדקו, ואחד מצבי הים נשא בקיבתו לא פחות מ-12,000 פריטי פלסטיק.

הדוח מציג ממצאים מדאיגים ומאשר את החשש להשפעה השלילית של פסולת ימית בכלל ופסולת פלסטיק בפרט על בתי הגידול הימיים ועל אוכלוסיית צבי הים. בשנים 2021-1999 תועדו 524 צבים שנפגעו מפסולת ימית, כאשר כ-80 אחוז מהם (426 פרטים) נפגעו מהסתבכות בציוד דיג או ממקור פסולת יבשתי אחר, והשאר (98 פרטים) סבלו מפגיעות במערכת העיכול. פסולת פלסטיק נמצאה כאמור בקיבות של 100 אחוז מצבי הים שנבדקו, ללא קשר למין (צב ים חום או ירוק), זוויג (זכר או נקבה) או גודל.

לפי הדוח נמצאה מגמת עלייה רב שנתית ברורה במספר המקרים של הסתבכות של צבי ים צעירים בשקי פוליפרופילן המשמשים לאחסון מזון לבעלי חיים בתעשיית הבשר, אשר מגיעה עד לכמחצית מהמקרים המטופלים במרכז ההצלה. שיעור התמותה של צבים מסובכים בשקים הוא 11 אחוז. בנוסף, כרבע מהשורדים (24 אחוז) מאבדים גפיים כתוצאה מהסתבכות בחוטי השק שנפרמו. הם משוחררים בחזרה לטבע לאחר השיקום, אך קטיעות מקטינות את שיעורי הישרדותם בטבע, וכנראה ישפיעו על יכולתם להתרבות אם יגיעו לבגרות מינית.

יצוין כי 47 אחוז מפגיעות הפסולת הם מפסולת דיג, ורשתות, חוטים וקרסים נמצאו הן כגורם הסתבכות והן בקיבות של הצבים. היקף הפגיעות הקשורות בעיכול פסולת הוא ככל הנראה גבוה מזה הידוע. סיבות המוות של צבים שנפלטים אל החוף מתים הן מגוונות, ולרוב לא ניתן להגדירן ללא נתיחה. נתיחות לאחר המוות בצבים נפלטים החלו לפני כשנה בלבד. נצפו כמה מקרים של סתימת מערכת העיכול על ידי פסולת פלסטיק – דבר שמרמז על עיכול פסולת כגורם ישיר לתמותת צבים. 18,380 פרטי פסולת בודדו מקיבות של 21 צבי ים, כאשר צב ירוק בודד אחד נשא בקיבתו לא פחות מ-12,000 מהם. רוב הפלסטיק שנמצא בקיבות היה חסר צבע או לבן – צבעים שמקנים לחלקיקי הפלסטיק מראה דומה למזון הטבעי של הצבים שצף בעמודת המים. ב-15 אחוז מהצבים נמצאו, בנוסף לחלקיקי שקיות וציוד דיג, גם כדוריות פלסטיק המשמשות בתעשיית הקוסמטיקה וחומרי הניקוי.

מתוך התצפיות המועטות של צבי ים גלדיים לחופי ישראל, שישה ממקרי המוות, שהם 21 אחוז, נגרמו ככל הנראה באופן ישיר על ידי פלסטיק – מחציתן מפסולת דיג ומחציתן מעיכול פסולת.

 

צב ים שהסתבך בשק פלסטיק (צילום: שי פלדמן)

צב ים שהסתבך בשק פלסטיק (צילום: שי פלדמן)

 

 

הדוח נערך במימון של תוכנית חוף נקי של המשרד להגנת הסביבה ובביצוע של שיר ששון וד"ר יניב לוי מהמרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, וד"ר יעל סגל מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל. המחקר עשה שימוש בנתונים שנאספו במשך 22 שנה במרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים, וכן בפיילוט של שנה בניטור פסולת בקיבות צבי ים מתים שנפלטו לחופי ישראל, אשר נעשה בשיתוף פעולה של המרכז הארצי להצלת צבי ים עם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל.

לפי ההערכות, שמונה מיליון טונות פלסטיק מושלכות לים מדי שנה, ובישראל נמצא שעד 90 אחוז מהפסולת הימית היא פלסטיק שכמעט ואינו מתכלה. ממצא זה הוא גבוה יותר מהנתונים העולמיים ומהנתונים בשאר חופי הים התיכון. לפחות 58 אחוז מהפסולת בים ובחופים היא יבשתית, כלומר מקורה מהציבור, ו-32 האחוזים הנותרים מורכבים מאריזות ומכלים שעשויים פלסטיק. ההערכה היא כי בישראל נוצרים מדי שנה כמיליון טון פסולת פלסטיק – כ-110 ק"ג לאדם לשנה. כלים חד פעמיים מהווים שישה אחוזים מפסולת הפלסטיק בישראל – כ-60,000 טון.

 

גופת צב ים שהסתבך ברשת דייגים (צילום: אדי דימה)

גופת צב ים שהסתבך ברשת דייגים (צילום: אדי דימה)

 

מנכ"לית רשות הטבע והגנים רעיה שורקי: "הדוח המקיף הוא עוד נורת אזהרה לסכנת ההכחדה המאיימת על צבי הים לנוכח פעולות ומעשי האדם. בכל שנה אנו נחשפים דרך הפקחים, אנשי המרכז להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים ומתנדבים רבים שמסייעים לנו, לפגיעה העצומה והכואבת של הפסולת הימית בצבי הים, בעיקרה מחומרי פלסטיק, שמובילה לא אחת לקטיעת הגפיים שלהם ואף למותם. יש לנו חובה מוסרית וגם חוקית לפעול כולם ביחד – רשות הטבע והגנים כאמונה על הגנת חיות הבר, גופי הממשלה הרלוונטיים וגם הציבור כולו – כדי להגן על אוכלוסיית צבי הים, וזאת באמצעות הגדלת אזורי המחייה הבטוחים לבעלי החיים בסביבה הימית והחופית על ידי הכרזה על שמורות טבע ימיות וחופיות, פיקוח ואכיפה הדוקים יותר על משתמשי הים, ובהם כלי שיט ותובלה ימית, העלאת המודעות לצבי הים בקרב הציבור, הקצאת המשאבים הנדרשים לטיפול באוכלוסייתם ולהגנה עליהם, וכמובן צמצום השימוש בפלסטיק חד פעמי בסביבה החופית ובכלל. זוהי משימה לאומית למען הצבים, למען הטבע כולו ולמען האדם".

מנכ"ל חברת חקר ימים ואגמים לישראל אלון זס"ק: "סקר מקיף זה, הראשון מסוגו בארץ אשר משתמש בכלי מחקר מתקדמים, מציג בבירור את הצורך בהפסקת השימוש בכלים חד פעמיים לשמירה על הים ועל המגוון הביולוגי שבו".

* אם נתקלתם בצב ים פגוע או פצוע בסביבה החופית והימית יש לדווח על כך בהקדם למוקד רשות הטבע והגנים הפעיל 24/7 בטלפון *3639 לטובת העברתו לטיפול באופן בטוח. אם הצב מסובך בפסולת פלסטיק, אין להסירה לבד אלא רק על ידי הפקחים והעובדים של  המרכז להצלת צבי ים.

 

פקחי רשות הטבע והגנים מצילים צב ים (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

פקחי רשות הטבע והגנים מצילים צב ים (צילום: יניב לוי, רשות הטבע והגנים)

 

 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. יעקב

    הפיתרון איננו בחיסול ההחד-פעמי,
    אלא בהקטנת אוכלוסית העולם מכ8 מיליארד, לכ4 מיליארד.
    ניתן לבצע זאת דרך צעדים ממשלתיים ושינוי אופנות.
    אם לא יעשה כך, החד-פעמי לא יעזור,
    וגם יהיה צורך בביניינים של מעל ל100 קומות, למגורים.
    זה הפיתרון ההולם לכל בעיות שימור הטבע.

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר