היסטוריה: ה"דקר" היתה צוללת (צ־77) מדגם T שנרכשה על ידי חיל הים מהצי הבריטי ושופצה לצרכיו באנגליה. ב־9 בינואר 1968 עזבה ה"דקר" את נמל פורטסמות בדרכה לישראל, כשעל סיפונה 69 אנשי צוות בפיקודו של רס"ן יעקב רענן. היא נראתה לאחרונה ב־15 בינואר כשעצרה לתדלוק באי גיברלטר, ובהמשך ההפלגה נותק הקשר עמה. לאחר היעלמותה החל מבצע חיפושים קדחתני אחריה, וב־4 בפברואר הוכרזה הצוללת על כל אנשי צוותה כאבודה אך החיפושים אחריה נמשכו. ב־28 במאי 1999, לאחר יותר מ־30 שנים של חיפושים עם עזרה מכוחות בין לאומיים, נמצא גוף הצוללת בין כרתים לבין קפריסין בעומק של 2,900 מטר. גשר הפיקוד של הצוללת נמשה מהים והוא מוצג במוזיאון ההעפלה וחיל הים בחיפה.
פעילות גופנית בזמן היריון: בתום הטרימסטר הראשון של ההיריון מומלץ לבצע פעילות במצב מאוזן כדי למנוע ירידה בתפוקת הלב. העדיפות היא לפעילות שבה משקל הגוף נתמך, כמו רכיבה על אופניים ושחייה, ויש להימנע מפעילויות שבהן תיתכן טראומה לבטן ולעובר ומפעילויות שבהן האם עלולה לאבד את שיווי המשקל שלה. כך למשל, לא מומלץ לנשים בהיריון לבצע פעילויות ספורט מגע למיניהן, כמו אגרוף, קראטה וג'ודו, או ענפים כדוגמת רכיבה על סוסים והתעמלות מכשירים. כמו כן, במהלך ההיריון יש להימנע מאימון שרירי הבטן. בשלבי ההיריון הראשונים ניתן לשלב תרגילים מסוימים לבטן, אך ההמלצה הגורפת היא להימנע מעומס על אזור הבטן.
כחודש עד חודש וחצי לאחר הלידה חולפים השינויים הגופניים שהתרחשו בגופה של האם במהלך ההיריון ואפשר לחזור בהדרגה לפעילות שקדמה לו, וזאת בהתאם למצב הגופני. לאחר הלידה מעוניינות אמהות רבות להחזיר את הבטן לקדמותה, כלומר למצב שלפני ההיריון. חשוב לציין כי אימון ספציפי על הבטן במקרה זה אמנם יחזק וייצב אותה אך לא יגרום להרזיה ספציפית של הבטן (אין הורדת שומן נקודתית).
לסיכום, הפעילות הגופנית בתקופת ההיריון תורמת ליכולתה הפיזית והנפשית של האשה להתמודד עם השינויים המתרחשים בגופה, ואף עוזרת לה בנשיאת ההיריון ובתחושה הגופנית הכללית. נוסף על כך, הפעילות הגופנית עוזרת להכין את האם ללידה ולתקופה שלאחריה. עם זאת, לשם אבטחת בריאותם של האם והעובר, על האם ההרה להתחשב בנושאים הבאים:
יש להתייעץ עם רופא המשפחה או עם הגינקולוג לפני התחלת הפעילות.
האם חייבת להיות במעקב רפואי צמוד יותר.
האם חייבת לנקוט אמצעי זהירות במהלך הפעילות הגופנית.
אם נוצרת בעיה בהיריון ו/או סכנה מסוימת, יש להפסיק מיד את הפעילות הגופנית.
הפעילות צריכה להתאים לשלבי ההיריון השונים, ליכולת הפיזית ולתחושות הסובייקטיביות של האשה.
הפעילות צריכה להיות איטית, הדרגתית ומבוקרת, ויש להימנע מתנועות חדות ומקפיצות.
הפעילות המומלצת היא פעילות שתהיה נוחה ובטוחה לאם ולעובר, כמו שחייה ורכיבה על אופני כושר נייחות.
רוצים להישאר מעודכנים?
ווייז: נחנה את הרכב בתחילת רחוב הצוללת דקר.
אימון: הפעם מיועד האימון למתחילים. אורכו של הרחוב הוא 750 מטר, ואנו נרוץ בו הלוך וחזור שלוש פעמים, ובסך הכל 4.5 ק"מ.
פעם ראשונה: נרוץ בקצב קל במשך 180 שניות, נלך במשך 60 שניות, ובסיום ננוח במשך שתי דקות.
פעם שנייה: נרוץ בקצב קל במשך 240 שניות, נלך במשך 30 שניות, ובסיום ננוח במשך שלוש דקות.
פעם שלישית: נרוץ בקצב קל את כל הרחוב הלוך ושוב, ובסיום ננוח במשך שלוש דקות.
בסיומו של האימון מומלץ לבצע מתיחות של השרירים הארבע ראשיים, של שרירי הירך האחורית ושל שרירי התאומים, כאשר לכל שריר בכל רגל יש להקדיש 90 שניות.
הכותב הוא פיזיולוג, אולטראמרתוניסט, מאמן כושר והבעלים של סטודיו 2aim. לפרטים נוספים: 2aim.co.il
