גידור השכונות הדרום מערביות של העיר שביצעה העירייה כמחסום בפני כניסת חזירי בר מעורר ביקורת עזה של ארגונים ופעילי סביבה, הטוענים כי טרם נקיטת הצעד, היה ראוי לקיים תהליך שיתוף ציבור.
צאלה קוטלר-הדרי מוועד הפעולה להצלת ואדי עמיק והקואליציה לטבע עירוני ובינוי שפוי אמרה ל"כלבו – חיפה והקריות": "אני שמחה שהנושא עולה לדיון, וסוף-סוף יש התייחסות לממשק שבין שכונות רכס הכרמל לבין ואדיות חיפה. מטריד שהמהלך נעשה ללא שיתוף ציבור וחיבור לפעילי סביבה ולתושבים שחיים את הממשק הזה. זאת פעולה סימבולית ומהותית מטרידה מאוד לנתק את השכונות מהוואדיות והשאלה האם היא הפיכה. חשוב להבין: הוואדיות הם לא חצר אחורית הם חצר קדמית והגיע הזמן למפות את שטחי הממשק בין השכונות לוואדיות, להשקיע בתשתיות ולעודד את החיבור בין התושבים לטבע העירוני. לא ידוע לנו לכמה זמן הגדרות יהיו מוצבים במקום ומה המשמעות האקולוגית של המהלך. כולנו בעד פתרונות הומניים לטיפול בתופעת חזירי הבר, אבל צריך לשים לב ולהיזהר שאנחנו לא פותרים בעיה עם בעיה אחרת".
ענבל חן-ברגב, תושבת העיר ומנהלת קבוצת הפייסבוק "בשבילי רק (ב)חיפה", הביעה את דעתה בנושא בישיבה האחרונה של ועדת איכות הסביבה. לדבריה, גידור הוואדיות הוא פעולה תקדימית ואגרסיבית שדורשת טרם הצבתן מחקר מקיף וניסוי מבוקר. "כתושבת השכונות המגודרות, יום בהיר אחד התעוררנו למשהו שהוא לא מידתי, והעלתי על כך פוסט. המסר שלי כתושבת הוא שיש פה פעילות שהיא תקדימית. זאת אומרת, מעולם לא גודרו ואדיות חיפה. לפעולה שהיא כל כך תקדימית צריך להיות מלווה איזשהו סקר מקדים שבודק מה הן הדרכים הנכונות ומה הפתרון לטווח ארוך, ובוודאי שזה לא לגדר את כל הואדיות. גם לא היה שום הליך ציבורי שמשקף לנו מה קורה. לא ראינו שום פנייה לציבור שאומרת שנכנסים לאיזשהו פיילוט ניסויי, שיוצבו גדרות ושהן יישארו כך וכך חודשים. מי אחראי על הניטור של החזירים? מי הגוף האחראי ומה הפעולות שיעשו אם זה לא יצליח?", אמרה חן-ברגב.
עוד היא הוסיפה: "לא היה פה שום הליך ציבורי, לא שקילה של חלופות. אנשים שדיברנו איתם מתחום האקדמיה דיברו על בעיה אקוטית שאנחנו לא מזלזלים בה ואנחנו ממש לא רוצים את החזירים. אני חושבת שבהחלט אפשר לחזור לדילול במצב הנוכחי, כי כבר שלוש שנים לא עשו את זה, אז הכמות שלהם הוכפלה ושולשה, ולצד זה לנקוט בהרבה פעולות אחרות. היום יש לנו מצב של גדר מאוד מכוערת בוואדיות שמונעת את זכות הציבור לטבע נגיש, לנוף. מבחינתי זה מהלך בזק שנעשה, לא יודעת מה השיקולים מאחוריו, אבל הוא מנוהל בצורה מאוד כושלת. הציבור דורש תשובות, דורש לדעת מי הגוף האחראי, מה החלופות שנשקלו. אני בהחלט מביעה עמדה שהגידור כפי שנעשה הוא לא רציני, הוא היה צריך לקחת בחשבון את זכות הציבור לטבע נגיש ולנוף, ובגלל שהוא פעולה מאוד תקדימית היה ראוי שיתנהל דיון מעמיק בנושא הזה ולא פעולת בזק כזו".
רוצים להישאר מעודכנים?
אורן אגמון, מנהל "קהילת חיפה והסביבה" של החברה להגנת הטבע: "הגידור הוא פעולה דרמטית, ופעולה דרמטית כזו הציבור חייב להיות חלק ממנה. הכיוון של העירייה צריך להיות שבנושאים כאלה הוא משתף את הציבור, כי פעילי הסביבה בחיפה הם ציבור מאוד משמעותי והם גם הציבור הכי חשוב בתחום הזה לעיריית חיפה. במקום שהם יהיו בעמדת התנגדות, הם צריכים להיות שותפים של העירייה.
"דבר נוסף, החזיר הוא חיה ששייכת לטבע. כחברה להגנת הטבע, ברמת הפילוסופית לשים גדר בין אדם לטבע זה משהו שאנחנו לא אוהבים. הגדר הזו היא מכוערת, היא לא נעימה, היא מייצרת סיטואציה שבו הטבע הוא מצד אחד של הגדר והאדם מהצד השני, ובעיר כמו חיפה עדיף שהוא לא יהיה. כי חיפה היא עיר בטבע וביער וזה הנכס העיקרי של העיר הזו".
פניתם לעירייה או לרשות הטבע והגנים בנושא?
"אני, כחלק מהחברה להגנת הטבע, הופתעתי בדיוק כמו הציבור. אם היה רצון לשיתוף ציבור, אנחנו לא היינו ערים אליו. מבחינתנו, הגדר היא מכוערת ועדיף שהיא לא תהיה, ואם היא נמצאת אז שהיא תהיה זמנית, למרות שגדר כזאת היא אף פעם לא זמנית. העירייה גם לא טוענת שהיא זמנית. ברגע שאתה שם גדר, אנחנו כבני אדם מתרגלים לגדר הזו, וזה הופך להיות חלק מאיתנו וזה משהו שאנחנו לא רוצים שיהיה בחיפה. ואם הגדר היא זמנית והיא תפתור את בעיית החזירים, אז יגידו אז למה להוריד אותה, ואם היא לא תפתור – אז למה לא להגדיל אותה. אז מתי תוריד אותה?
"נכון שמבחינת הניסיון לפתור את הבעיה, גדר היא פתרון חלקי סביר, אבל אם לחזיר תמשיך להיות סיבה להיכנס לעיר הוא ייכנס לעיר; ואם לא יהיה טיפול, שהתחיל להיות, בנושא פינוי הזבל ובהסברה לתושבים לא להאכיל את החתולים – אז החזירים יגיעו, ואם הם יהיו רעבים הם גם ילמדו להיכנס בשערים, וילמדו לקפוץ מעל הגדר, והגדר הזו תיפול. בשורה התחתונה החזיר נכנס, כי יש לו אוכל, ושיתוף הציבור זה להפוך את תושבי חיפה לשותפים לפתרון הבעיה".
תזכורת: ההחלטה על גידור הוואדיות התקבלה בעירייה כחלק מיישום ההמלצות של רשות הטבע והגנים לטיפול במפגע חזירי הבר. אחת ההמלצות שהועברו על ידי הרשות לעירייה הייתה: "חסימת נתיבי חדירה לשכונות – גידור קשיח, מניעת כניסה לשכונות". ברשות הטבע והגנים אומרים, כי הצעד הוכיח את עצמו ובשכונות שאליהן נחסמו נתיבי הכניסה לשכונה, תופעת הפיכת פחי האשפה הצטמצמה כמעט לאפס וכי חזירים לא נכנסים לשכונות אלה.
