שופט בית משפט השלום בחיפה, זאיד פלאח, גזר היום על השוטרת מירה כרסנטי שנתיים וחצי שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס בסך 20 אלף שקלים ופיצויים למתלוננים בסך 30 אלף שקלים. זאת לאחר שהורשעה, בין היתר, בביצוע עבירות זיוף ומרמה כלפי קשישה ערירית.
על פי הכרעת הדין, כרסנטי, שעבדה בתביעות התעבורה המשטרתית בחיפה, ניצלה את גישתה למערכת המחשוב של משטרת ישראל, איתרה פרטים של אישה שנפטרה, בדקה שאין לה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעשויים לתבוע את ירושתה ופעלה, ביחד עם אחיה, דניאל כרסנטי, לזיוף צוואתה וקבלה במרמה של כספי הקשישה ודירתה.
צוואה מזויפת, קורות חיים כוזבים
עוד עולה מהכרעת הדין, כי כרסנטי הגישה לרשם לענייני ירושה בחיפה בקשה לצו קיום צוואה, שזייפה ביחד עם אחיה, לפיו המנוחה מודיעה על רצונה להוריש להם את כל רכושה, הכולל דירת מגורים, תכולתה, וכל הכספים המצויים בחשבונות הבנק שלה, בביטוחי מנהלים, קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה.
כרסנטי, כך על פי הכרעת הדין, הציגה מצג כוזב, לפיו המנוחה היא חברה טובה של אימה, והיא ואחיה טיפלו בה לאורך השנים, ולכן מעוניינת המנוחה להוריש להם את רכושה. לאחר שהרשם הורה על קיום הצוואה המזויפת, העבירו כרסנטי ואחיה את דירת המנוחה על שמם בטאבו, וכן פנו לבנק, שבו נוהל חשבונה של המנוחה, וביקשו כי הכספים המופקדים בחשבון יועברו לרשותם.
על פי הכרעת הדין, במקרה אחר עשתה הנאשמת שימוש פרטי במערכת המחשוב המשטרתית על מנת לאתר בעלים של הרכב, שטענה כי פגע ברכבה הפרטי, ובשיחה עם קרוב משפחתו הזדהתה כתובעת בתביעות תעבורה.
השופט זאיד פלאח (צילום: אתר בתי המשפט)
עוד עולה מהכרעת הדין, כי אחיה של כרסנטי סייע לה להתקבל לעבודה כמרצה במכללה, זאת על סמך קורות חיים ופרטים כוזבים. בנוסף, לאחר תחילת עבודתה במכללה, על סמך המסמכים הכוזבים, הצהירה כרסנטי בכזב למס הכנסה, כי פרט להכנסתה מהמכללה, אין לה הכנסות אחרות, זאת על אף שבאותה עת שירתה במשטרת ישראל תמורת משכורת.
כרסנטי הורשעה בכל המיוחס לה בשלושת האישומים – זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה ומרמה והפרת אמונים. אחיה הורשע בכל המיוחס לו בשני האישומים, למעט בסיוע לפגיעה בפרטיות, עבירה ממנה זוכה.
לאחר מתן הכרעת הדין ובטרם דיון הטיעונים לעונש יצא אחיה של כרסנטי מתחומי מדינת ישראל ועד היום לא שב, ואין צפי לחזרתו. ההליכים נגדו נדחים עד למועד הגעתו לישראל.
השופט: "בצע כסף ושיכרון כוח"
השופט פלאח קבע בגזר הדין: "במעשיה, פגעה הנאשמת בחופש הרצון, חופש הפעולה וחופש הבחירה של המרומים, וקיבלה במרמה 'דבר' שאינו מגיע לה ואינו שייך לה, אלא לאחרים, תוך שגזלה את אותו 'דבר' מהם. הנאשמת פגעה עוד באימון הציבור בעובדי הציבור, עת הפרה אמונים, וכן פגעה בטוהר המידות של פקידי הציבור. מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא חמורה.
"מעשי הנאשמת, בכל שלושת האישומים, תוכננו היטב על ידה, ובחלק מאותם אישומים אף
הסתייעה במערכות המידע המשטרתיות, כדי לחזק את מעשי המרמה שלה. חלקה של הנאשמת בביצוע העבירות הוא מלא…
"הסיבות שהביאו את הנאשמת לבצע את מעשיה הן בצע כסף, תוך שיכרון כוח: הנאשמת סברה, כך נדמה, שמערכות המידע המשטרתיות, הן מערכות פרטיות שלה, וניצלה את הסיסמה האישית שניתנה לה, בניגוד להנחיות ולהוראות, כדי לקדם את מעשי המרמה שלה. בנצלה את הכוח שניתן לה, בשל מעמדה כשוטרת, ובשל נגישותה למערכות המידע המשטרתיות, ביקשה הנאשמת להעשיר את כיסה, על חשבון אזרחים תמימים.
רוצים להישאר מעודכנים?
"הנאשמת התנהלה בתיק זה, החל משלב חקירותיה, ועד למתן הכרעת הדין בעניינה, באופן בלתי הולם, בלשון המעטה, והרושם שקיבלתי מהנאשמת, שהיא ניסתה לחמוק מאחריותה למעשיה הפליליים, בדרכי הפחדה והגשת תלונות נגד אחרים. הנאשמת עשתה עליי רושם גרוע, תוך שקבעתי, שחלק מדבריה בפניי אינם אמת. מדים של שוטר אינם נותנים לאלה הלובשים אותם זכויות יתר, אלא הם מטילים עליהם חובות רבות, בהיותם עובדים למען הציבור, ומכאן – פגיעה באימון הציבור במשטרה עלול להוביל לתוהו ובוהו, בו מערכות השלטון, כולל בתי המשפט, לא יוכלו לפעול כנדרש".
השופט פלאח מסכם את גזר הדין: "הכיצד ייתן אדם את מבטחו במשטרה, אם יאמין, שמתוך המשטרה ישנם אנשים המועלים באמון המשטרה בהם ומועלים באמון הציבור במשטרה. במעשיה, הפכה הנאשמת משוטרת שומרת חוק לעבריינית מפירת חוק… על כן, רק ענישה מכאיבה, הכוללת מאסר בפועל, תבהיר באופן חד משמעי, שלא רק שמעשי הנאשמת אסורים, אלא שמדובר במעשים שאינם מאפיינים גוף משטרתי, וכי מדובר בשוטרת אחת, שעברה באופן בוטה על החוק… בניית אמון הציבור במערכות הציבוריות היא תולדה של עשייה נאמנה ומקצועית, במשך שנים רבות, ואילו הריסת אמון זה יכולה להתבצע בבת אחת על ידי אדם אחד, שמעל באמון זה".
מח"ש: "עשיית צדק עם המנוחה"
מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר: "יש בהחלטת בית המשפט, גם אם לאחר מות המנוחה, משום עשיית צדק עם המנוחה ועם עיזבונה, וכמובן תיקון עבור הציבור בכללותו בשים לב לערכים החברתיים המוגנים שנפגעו ובראשם האיסור על זיוף ומרמה והציווי 'לא תעשוק רעך ולא תגזול'. מדובר במעשה מרמה מתוחכם של זיוף צוואה של קשישה ערירית, אשר הניב לנאשמים דירה וסכום כסף נכבד ביותר. חקירה נחושה ומקצועית של מח"ש, חשפה את מעשיהם ולא רק בנוגע לזיוף הצוואה אלא אף בשני אישומים נוספים, באירועים אחרים. העונש אשר הוטל על הנאשמת מהווה מסר לפיו מעשי מרמה ועושק דינם מאסר משמעותי מאחורי סורג ובריח".
