הכי של האמירה שלי ושלך ושל כל אחד ואחת!
בפתח הפרשה אומר רש"י על המילים "אמור… ואמרת": ״להזהיר גדולים על הקטנים" – יש להזהיר את הגדולים שיקטינו עצמם ולא יתנשאו על העם. להזהיר – מלשון זוהר.
המילה "אמור" מופיעה גם בפסוק – "כה תאמר לבית יעקב". אמירה היא לשון רכה, בהירה ומתקבלת. "הקב"ה אומר לנו משהו", אנו מבקשים שה' ידבר אלינו באמירה רכה. גם אם מישהו נראה קשה מולנו, נאמר את הדברים בלשון רכה, כי בסוף האמירה תפעל את פעולתה, והקב"ה מבקש מאיתנו בדיוק לפי הכוחות שלנו.
כשנאמר בלשון רכה ונאיר את הכוחות שיש באחר, גם הוא יהפוך את השיחה הקשה שלו לאמירה קלה. אפשר להביא לזוהר ולאור בלי כוח.
רוצים להישאר מעודכנים?
אז מה עושים? ברגעים האחרונים של הגלות מכניסים לתוכה את שלושת האל"פים: האל"ף של אלופו של עולם בקיום המצוות, האל"ף של אולפנה בלימוד התורה ופנימיות התורה, ושני אלה יביאו להחשת האל"ף העיקרית של הגאולה.
תכלס. בפעם הבאה שנרצה להגיד משהו לחבר, לבן משפחה, לעמית בעבודה, נחשוב טוב-טוב על האמירה והדרך שבה נעביר את המסר.
שבת שלום.
