בחודש שעבר חשף "כלבו – חיפה והקריות" את דוח ההמלצות של הוועדה הגיאוגרפית לחלוקת ההכנסות מנמל המפרץ ועורף הנמל, שבו היא ממליצה לשייך לתחומה של עיריית חיפה שטח של 10,253 דונם, הכולל את מתחם נמל המפרץ, מתחם הפולינום ושטחי התפעול הנמליים כפי שהוגדרו בתוכניות המתאר הארציות. בנוגע להכנסות מהשטח של נמל המפרץ, ששייך לחיפה מוניציפאלית, המליצה הוועדה, כי עיריית חיפה תחלוק בהן עם רשויות נוספות: חיפה תקבל 40 אחוז, קרית ביאליק – 4 אחוז, קרית מוצקין – 5.4 אחוז, קרית ים – 6 אחוז, קרית אתא – 5.2 אחוז, עכו – 7.4 אחוז, טירת כרמל – 4.6 אחוז, טמרה – 6.5 אחוז, נשר – 2.3 אחוז, המועצה האזורית זבולון – 3.8 אחוז, דליית אלכרמל – 4 אחוז, עוספיא – 4.7 אחוז, רכסים – 7.6 אחוז.
המלצה נוספת של הוועדה נגעה לשטחי עורף הנמל שההכנסות הצפויות ממנו מגיעות ל-200 מיליון שקלים בשנה. על פי המלצה זו, חיפה תמשיך ליהנות מ-20 מיליון השקלים שהיא כבר מקבלת משטחי עורף הנמל, אולם כל סכום מעבר לסכום זה, יחולק בין הרשויות האחרות על פי אמת המידה שנקבעה לחלוקה להכנסות מנמל המפרץ. המלצה זו היא מכה כלכלית לעיר, כשהמשמעות המעשית שלה היא אובדן של עשרות מיליוני שקלים שיכלו להיכנס לקופתה של עיריית חיפה.
במכתב ששלחה העירייה לשרת הפנים איילת שקד, נכתב, כי היא מברכת על ההמלצה לשייך שטחים ימיים ואת שטח הפולינום לתחומה המוניציפאלי של חיפה, אולם היא מתנגדת להמלצה על חלוקת ההכנסות מנמל המפרץ ועורף הנמל עם רשויות אחרות.
מן המכתב: "החלק השני של המלצות הוועדה, לו מתנגדת העירייה בכל תוקף, נוגע לחלוקת ההכנסות הן משטח נמל המפרץ, שזה עתה שויך לעיר חיפה במלואו והן בנוגע לשבעת שטחי עורף הנמל, המצויים זה עשרות שנים בלב המרקם העירוני ובתחום שיפוטה של העיר. בעניין זה, ובדגש מיוחד על חלוקת ההכנסות משטחי עורף הנמל, שגתה הוועדה, לדעת העירייה, משגה גדול וחמור, תקדימי ומסוכן, אשר אין לו אח ורע במרחב האזורי ואף הארצי. מטבע הדברים, העיר, אשר השטחים בתחום שיפוטה, נושאת במלוא העלויות הכרוכות באחריות זו, כאשר במקרה שלנו גם בקרבה הגאוגרפית המלאה והגבוהה ביותר אליהם. אחריות רבה מצפה לעיריית חיפה כ'מארחת' האחראית על תשתיות לאומיות אלה; אחריות, שקשיים רבים ועלויות משמעותיות בצידה.
"אך מובן מאליו ומתבקש, שהכנסות בגין שטחים אלה יועברו גם הן באופן בלעדי אל העיר שנושאת במלוא האחריות ובמלוא העלויות בגינן ויתרמו, ולו באופן חלקי, למאזן העלות-תועלת. למרבה הצער, הוועדה מצאה לנכון להמליץ אחרת, ונגד המלצה זו יוצאת עיריית חיפה באופן תקיף ומנומק".
עוד כותבת העירייה: "הכללת תשתית לאומית בשטח השיפוט של העיר איננה פרס גדול אלא בעיקר אחריות גדולה, שבצידה נטל כפול ומכופל, שבו לא רק שהעיר צריכה לשאת באחריות על פיתוח ומתן תמיכה תשתיתית לאותן תשתיות לאומיות (וכאמור העיר חיפה אחראית לא על נמל אחד, אלא על לא פחות משלושה נמלים ותשתיות רבות נוספות) אלא שהיא נושאת בעלויות, בעומס ובנזקים הנגרמים לתשתיות מסביב, ובראש ובראשונה לכבישים, כמו גם לחופי הים ולסביבה העירונית ולאיכות האוויר, המים והאדמה הסמוכים כמו גם המרוחקים מאותן תשתיות.
"העלויות הגבוהות לא עוצרות כאן, אלא מתבטאות גם בנזקים הנגרמים לתדמיתה של העיר ולמידת האטרקטיביות שלה כלפי אוכלוסיות קיימות וחדשות וכלפי העסקים הקיימים והפוטנציאליים. ואכן, בכל המדדים ניכר כי העיר חיפה משלמת מחיר כבד בשל הימצאותן של תשתיות לאומיות גדולות ומזהמות בטבורה.
"אך אפילו בכך לא תמו המחירים. שהרי ברי, לאור המיקום הגאוגרפי של התשתיות בהן עסקינן – בליבה של העיר – כי לולא הימצאות הנמל המשתלט על שטחים עצומים ומספח אליו גם שטחי 'עורף נמל' ניתן היה – בעולם אלטרנטיבי – לנצל שטחים אלו לצורך פיתוח אורבני הכולל מארג של ייעודים עירוניים. פיתוח כאמור לא רק היה תורם רבות לפיתוחה האורבני והתכנוני של העיר, לשגשוגה ולמשיכת אוכלוסייה מגוונת אליה, אלא גם היה עשוי להעלות בצורה משמעותית את פוטנציאל ההכנסות של העיר מגביית ארנונה עבורם.
"צא וראה, תשתית לאומית משמעה נטל, עלות והפסד מבחינת העיר במגוון מישורים. והנה ועל אף כל זאת, מגיעה הוועדה הנכבדה וממליצה – בשם עקרונות של צדק חלוקתי – כי את ההכנסות שיכולה העיר לקבל בגינן על פי חוק ובעזרתן לאזן את העלויות, יהא עליה לחלוק עם רשויות מקומיות שונות, אשר לא רק שאינן גובלות ישירות עם אותן תשתיות, אלא אף חלקן ממש מרוחקות מהן, אין להן כל אחריות מוניציפאלית כלפיהן והעלויות שנגרמות להן בגינן הן נמוכות פי כמה ולעיתים כלל לא קיימות.
"למרבה התמיהה, הוועדה כלל לא התייחסה בדוח לסוגיית העלויות ולא ערכה כל דיון מעמיק בנושא… חוסר מהותי זה מעיד על ראייה חלקית ולא מאוזנת של התמונה ושומט את הבסיס אשר אמור להוות הצדקה למהלך כה דרמטי של נטילת החלק הארי מהכנסותיה של העיר בגין אותן תשתיות. הציפייה הסבירה הייתה, כי מהלך דרמטי שכזה ייבחן בזהירות ובקפדנות יתרה. היעדרו של דיון כה מהותי והיעדר שקילת שלל הנתונים והפרמטרים המשפיעים על תמונת עלות התועלת הכללית מביאים למסקנה כי המלצות הוועדה – לעניין חלוקת ההכנסות – הן בלתי סבירות ובלתי הוגנות ועל כן דינן להידחות".
רוצים להישאר מעודכנים?
במכתבה מתייחסת העירייה גם לרשויות האחרות שייהנו מחלוקת ההכנסות מעורף הנמל. "מכלול הדברים שנאמרו עד כה תקפים הן להמלצות הוועדה בנוגע לנמל המפרץ והן בנוגע לעורף הנמל. אך באשר לאחרון, הדברים הם חמורים ומדאיגים עוד יותר. שכן יש לזכור כי אותו עורף נמל מורכב משבעה תאי שטח, בעלי ייעודים ומאפיינים מגוונים, אשר כולם לא רק שנמצאים עוד יותר בלב העיר ובלב המרקם האורבני, אלא שמאז ומתמיד היו חלק מתחום שיפוטה של העיר. דהיינו, עסקינן בהחלטה תקדימית וראשונית, שבה ממליצה ועדה של משרד הפנים – לקחת שטחים קיימים בעיר ולחלק הכנסות בגינם בין לא פחות מ-12 רשויות מקומיות אחרות – חלקן גובלות עם העיר (אך כלל וכלל לא עם אותם שטחים), חלקן רק סמוכות לעיר – מי יותר ומי פחות – וחלקן מרוחקות ממש. מהלך שכזה הוא בלתי סביר, בלתי הוגן ועלול לפגוע פגיעה קשה של ממש באיתנותה הפיננסית של העיר חיפה".
בסוף מכתבה מבקשת העירייה משקד לאמץ את החלטות הוועדה להעברת תחום נמל המפרץ, שטחי התפעול הנמליים והפולינום לתחום שיפוטה של חיפה, "אך בה בעת להורות, כי בניגוד להמלצות הוועדה מלוא תשלומי החובה בגין מתחמים אלה, לרבות ההכנסות מעורף הנמל, ייוותרו בידי עיריית חיפה. המדובר בצעד טבעי ומתבקש על פי השכל הישר וההוגנות, וכן מבחינה חוקית, מוניציפאלית וכלכלית".
