ב-18 באוגוסט 1961, התעוררו תושבי העיר קפיטולה שבקליפורניה וגילו, כי ציפורים ממין "יסעור הפיה" נחבטו לתוך גגות הבתים שלהם וכי רחובות העיר מכוסים בציפורים מתות. בדיווחי החדשות הועלתה הסברה שהרעלת חומצה (הרעלת צדפות הגורמות לשכחה) היא הגורם לאירוע. על פי עיתון מקומי, "סנטה קרוז סנטינל", ביקש הבמאי אלפרד היצ'קוק עותק של החדשות ב-1961 לשימוש כ"חומר מחקרי למותחן שלו".
"הציפורים" של היצ'קוק הוא מותחן אימה משנת 1963, המבוסס באופן רופף על הסיפור "הציפורים" מאת דפנה דה מוריאה. הסרט מספר על כפר לחוף האוקיינוס בקליפורניה, בודגה ביי, שמותקף לפתע מסיבות בלתי מוסברות על ידי אלפי ציפורים אלימות במשך כמה ימים. צילומי האפקטים המיוחדים בסצנות מתקפות הציפורים נערכו באולפני וולט דיסני בידי האנימטור המומחה אב אייוורקס. הוא השתמש בטכניקת "המסך הצהוב", שבה מצולם האובייקט על רקע מסך מואר בספקטרום צר של אורות אדי נתרן שהוכן וצולם מראש.
חיפה אמנם היא לא כפר לחוף האוקיינוס, אלא עיר נמל לחוף הים התיכון, ועדיין לא מדובר במתקפה רבתי, אלא על התקפות נקודתיות של עורבים אשר מנקרים את פדחתם של תושבי שכונת נווה שאנן, וליתר דיוק, בפינת הרחובות הגליל והבנים.
מקסים יעקובסון מתאר את מה שעבר השבוע על אימו סוזאנה: "אני לא הייתי עד לאירוע, כך שאני מספר בדיוק את מה שאימא שלי סיפרה לי. היא עוברת שם כל יום, כי היא עובדת באזור. אימא הותקפה על ידי מספר עורבים, ככה פתאום, כשהלכה ברחוב. היא לא עשתה שום פרובוקציה, אלא חזרה מהעבודה לכיוון תחנת האוטובוס. אימי אישה מבוגרת, היא בת יותר מ-70, ולא ידעה מה קורה, עד שהרימה את הראש וראתה כמה עורבים חגים מעליה. היא נאלצה לנוס על נפשה. המוזר הוא שהעורבים לא המשיכו להציק לה במנוסתה, אלא רק שם באותה נקודה".
מפחיד נורא שפתאום מקור מנקר אותך. אימא נפצעה?
"זה כל כך מפחיד, ניקרו לה בראש. המכות היו די מכאיבות, ועל הקרקפת נותרו כמה שריטות. אימא סיפרה לי שפגשה בתחנת האוטובוס אישה שאחזה במקל ארוך. אותה אישה סיפרה לה שכבר חוותה כמה התקפות של עורבים, ועכשיו היא ערוכה עם המקל להרחיק אותם. זו נהייתה תופעה, ולא משהו חד פעמי. יש משהו במיקום הספציפי הזה ששם נעשות ההתקפות, אולי קינים, אולי גוזלים".
פנית לעירייה?
"אני לא, אבל הבנתי שאחרים דיווחו לעירייה מספר פעמים. אני לא יודע מה בדיוק הם יכולים לעשות, הבנתי שיש רכב שיודע להרחיק את העורבים, אבל כנראה ששום דבר לא נעשה עד עכשיו. אני דורש מהעירייה לפעול באופן מיידי למיגור התופעה המסוכנת הזו".
דניאל בכר חווה התקפה דומה בדיוק באותו מקום, ואורטל זוהר המתגוררת בסמוך, מאשרת שיצא לה לראות איך עורבים מנקרים ראשים של אנשים בתחנת האוטובוס הסמוכה, ללא שום סיבה, ומהצד זה נראה ממש כמו התקפה. אבל מה שעבר על מיכל בילייה, נדמה שנלקח כסצנה מסרט.
רוצים להישאר מעודכנים?
ספרי מה קרה לך?
"חשבתי שאני אחת ממיליון, שנפלה על הסטטיסטיקה. באמצע ריצת בוקר, זכיתי לשלושה ניקורים אכזריים בראש. זה נפל עליי משום מקום, וזה לא צחוק. למזלי חבשתי כובע, אבל זה לא מנע את כאבי הראש הקשים מהם סבלתי במהלך כל אותו סוף השבוע. אני עדיין מתאוששת, אבל אין ספק שזה טראומתי".
זה ממש באותו מקום?
"זה בול, בדיוק שם. אני רצתי ברחוב הגליל וזה בדיוק שם, במעבר החצייה לכיוון גן הבנים".
שינית את המסלול בגלל זה?
"לא, אבל עכשיו אני רצה עם הראש למעלה, שזה מטורף, כי אני יכולה להיתקל באנשים. אני גם ככה רצה דרוכה, כדי לאתר חזירים, כלבים לא קשורים, נחשים, ואם אני פוגשת בהם, אני יורדת לכביש. עכשיו, מאז התקרית, אני גם צריכה להציץ למעלה באופן קבוע. חקרתי קצת על התופעה והבנתי שיצאתי בזול. מסתבר שזו תופעה מסוכנת ויש שהגיעו למיון. לא פשוט לרוץ בחיפה".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "מדובר בעונת קינון, שבה העורבים מגינים על גוזליהם באזורים רבים בעיר ובארץ. עונת הקינון נמצאת לקראת סיומה, ויחד איתה תיעלם גם הבעיה. עד לסיום העונה, פועלים אנשי השירות הווטרינרי להרחקת הגוזלים מאזורי קינון, בהם נוצר קונפליקט עם התושבים. במסגרת זו פועלים אנשי השירות גם ברחוב הגליל, בניסיון לאתר את הגוזל עליו מגינים העורבים ולהרחיקו מהאזור".
חחח
קליש הורתה להכין במהירות שלטי "עורב חיפאי לפניך" באדום
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
ללא כל סיבה. . הרחקת גוזלים, אז יש סיבה, בעלי חיים לא תוקפים סתם, הם לא בני אדם.