עיריית חיפה מתנגדת לתיקון המוצע בהחלטת הממשלה לקידום תשתיות לאומיות, הנוגע לנושא רישוי עסקים בעלי חשיבות לאומית. במסגרת התיקון מוצע "לקבוע בחוק כי הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, תקבע עד 10 מיזמי תשתית, אשר יוגדרו כמיזמי תשתית לאומית, ובלבד שסברה, כי מדובר במיזמים בעלי חשיבות לאומית, המשמשים אוכלוסייה בהיקף נרחב ונובעת מהם תועלת משקית משמעותית".
חוק רישוי עסקים קובע, כי רשות הרישוי לעסק טעון רישוי בתחום רשות מקומית היא ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך. אלא שעל פי התיקון שמבקשת הממשלה להעביר, עסק – שהממשלה רואה אותו כבעל חשיבות לאומית ואשר יש הצדקה שהרישוי שלו לא יהיה נתון בידי ראש הרשות המקומית שבתחומה הוא מצוי – תועבר הסמכות למנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים, שהיחידה שבראשה הוא עומד היא בעלת מאפיינים מתאימים גם לטיפול בעסקים בעלי חשיבות לאומית.
"מוצע, כי ההכרזה על עסק כבעל חשיבות לאומית תתקבל על ידי הממשלה, לאחר שמצאה, כי עסק הוא בעל חשיבות לאומית וכי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לכך שרשות הרישוי שלו לא תהא הרשות המקומית. החלטת הממשלה תתקבל לאחר מתן המלצה של צוות מנכ"לים שידון בכך. הצוות יהיה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ויהיו חברים בו מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"ל משרד המשפטים. הצוות יגבש את המלצתו לאחר שנתן לראש הרשות המקומית אשר בתחומה העסק או לנציגו, הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב או בעל פה, לפי בחירתו", לשון התיקון המוצע.
לאור כוונתה זו של הממשלה – שמשמעה הפקעת סמכות הרישוי מהרשויות המקומית לידי הממשלה – נעמדו בעיריית חיפה על הרגליים האחוריות.
במכתב שנשלח מהעירייה לשר המשפטים גדעון סער ולשר האוצר אביגדור ליברמן, ושפרטיו הגיעו לידי "כלבו – חיפה והקריות", נכתב: "זו לא הפעם הראשונה שהעיר חיפה נאלצת להידרש למהלכים חקיקתיים, שמטרתם לעקר מתוכן את סמכויותיה כרשות הרישוי, האמונה על הסדרה ופיקוח על מפעלים מסוכנים. הפעם מדובר ברפורמה רוחבית וכוללת, אשר יש בה רכיבים המתפרשים מעבר לשאלת הממשק בין הרשות המקומית לרשות ממשלתית. רפורמה זו כוללת את נטרול רשות הרישוי מההסדרה, הפיקוח והאכיפה על מפעלים מהותיים. הפגיעה אמנם נחזית כפגיעה שאינה פרסונלית, אך בפועל העיר שתיפגע יותר מכל ערי ישראל מרפורמה שכזו היא העיר חיפה".
בעירייה טוענים, כי למרות שבנספח א' בהחלטת הממשלה, עם מיזמי תשתיות לאומיות נמנים מיזמי מטרו, רכבות קלות, תשתיות תחבורה ציבורית, הכפלת מסילות החוף, שדה תעופה משלים וכו', הרי שהתיקון המוצע מאמץ את תיקון 33 בהצעת "חוק רישוי עסקים", לפיו עסק בעל חשיבות לאומית הוא עסק העוסק ב"פיתוח, יצור, אספקה, הולכה באחזקה או באחסנה של מוצר חיוני למשק או במתן שירות חיוני לציבור או מסייע לביצוע פעולות אלו".
ממכתבה של העירייה: "יוצא אפוא, כי הגדרת עסק של תשתיות לאומיות היא הגדרה רחבה וכוללנית העשויה לכלול גם מסופי תזקיקים, חוות דלקים, קווי גז ונפט, חוות גפ"ם (גז בישול – ב"כ), שינוע כימיקלים ואחסנתם, נמלי ים ומעגנות, שדה תעופה ומתקנים ליצור אנרגיה… זאת ועוד. בין חברות התשתיות שהוגדרו מוזכרות גם חברת נמלי ישראל וחברת נמל חיפה, לפיכך קיים פוטנציאל לכאורה על פי התיקון לחוק אף להחרגת פרויקטים אותם מתכננת חברת נמלי ישראל וחברת נמל חיפה".
רוצים להישאר מעודכנים?
באשר לתיקון המוצע, שנועד לצמצם רגולציה המקשה על קידום פרויקטים, ולפיו במקרים מסוימים תועבר הסמכות למנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים, טוענים בעירייה: "לטעמנו, ההצדקה המוצגת אינה מספקת ואינה מהווה עילה להפקעת סמכויותיהן של רשות הרישוי של הרשות המקומית והחרגת עסקים בעלי חשיבות לאומית, מחוק רישוי עסקים. ניסיון מקצועי מלמד, כי מנגנון הרישוי למפעלים ביטחוניים לוקה בחסר בכל הנוגע למנגנוני האכיפה, וגם אם קיים מנגנון אכיפה הוא נעדר אמצעי פיקוח (כדוגמת מפקחים זמינים) ואין הוא יעיל באותה מידת יעילות המאפיינת את מנגנון האכיפה המקומי… הפקעת זכויות אלו של ראש הרשות על ידי ועדה ממשלתית לשם רישוי עסק בעל חשיבות לאומית בשטחה המוניציפאלי של העיר חיפה היא בעלת השפעה ממשית על ביטחון אוכלוסיית העיר וגלומה בה פגיעה אקוטית בסמכויות ראש העיר ובאמצעי האכיפה הקיימים בחוק הרישוי, וזאת לשם מתן מענה ל'חשש הלכאורי' בדבר המשך פעילותם של מתקנים בעלי חשיבות לאומית.
"די בכך אם נזכיר את אירוע השריפה בבזן ואת התקלות החוזרות ונשנות במפעל כרמל אולפינים ואירוע דליפת חומרים מסוכנים מצנרת השינוע של חברת דור כימיקלים. עיריית חיפה נקטה במקרים אלה בהליכים משפטיים נגד המפעלים. הריני להבטיחך נאמנה, שטובת הציבור ובטיחותו עומדים בראש מעיניו של ראש הרשות וכל התנגדות למתן רישיון עסק נעוצה אך ורק בשיקולים מקצועיים וענייניים בלבד.
"הפגיעה המדוברת היא אקוטית ביותר בעיר כמו חיפה, אשר נאלצת 'לארח' באורח קבע מפעלי חומרים מסוכנים ומקורות פליטה רבים. הכלי של רישיון העסק הוא אחד הכלים המרכזיים, אם לא המרכזי שבהם, בתוך ארגז הכלים המצומצם יחסית שקיים בידי הרשות המקומית. עיקור כלי זה מידיה יהיה בבחינת סכנה ועוול לציבור המקומי והרחב… שמיטתה מתחת לרגלי הרשות, כפי שמציע הלכה למעשה תזכיר החוק תהיה בבחינת בכיה לדורות".
את המכתב מסיימת העירייה: "לטעמנו, ולאור המפורט באריכות ובהרחבה לעיל, אין מקום לקבל הצעת חוק זו שכשליה ניכרים ומשמעותיים, ולטעמנו עולים עשרות מונים על כל יתרון שעשוי בדוחק להימצא. אין צורך שלא קיים או שלא נותן מענה במסגרת החקיקתית הקיימת, כך שהתיקון המוצע הוא בלתי סביר, בלתי מידתי ואין לאשרו".
תגובת משרד האוצר תפורסם כשתתקבל.
