סביר להניח שאם גדלתם בכרמל, אתם מכירים את חנות פופיקים בשדרות מוריה, שבה רכשו לכם צעצועים, משחקי חשיבה, חומרי יצירה, ציוד לפתיחת שנת הלימודים ואפילו תלבושת אחידה עם סמל בית הספר. לחנות הזו היה קסם מיוחד מהיום שבו ניר משה פתח אותה בשנת 2010, והפך אותה בזכות תודעת שירות וחיוך תמידי למוסד חיפאי. עברו 12 שנה, הרחוב ותרבות הצריכה השתנו, ומשה מצא את עצמו נאבק. בערב ראש השנה הוא עשה חשבון נפש עם עצמו, ויום לאחר כיפור השלט "סגור" כבר נשאר סטטי ולא היה מי שיסובב אותו ל"פתוח".
משה, למה?
"יש הרבה סיבות, זה לא משהו שנולד ביום אחד. קודם כל, בגלל מצבו של הציר. אני מלין על כך שעיריית חיפה הביאה לקריסתו של אחד מהצירים היותר יפים בארץ במקום להפוך אותו לשנקין מס' 2 – מקום שאליו ינהרו מכל הארץ. בעשור האחרון, מאז שהצהירו שהייעוד של ציר מוריה הוא מגורים ועסקים, עיריית חיפה עשתה הכל כדי שהציר הזה יהיה שקט וללא עסקים. חוסר התנועה בציר והישענות רק על קהל מדהים שצברתי עם השנים, זה לא הספיק".
זו לא החלטה נמהרת לסגור עסק תוך עשרה ימים?
"החלטתי שאני עושה את זה באופן מיידי כי אני בן אדם רגיש מאוד. רציתי לנסות לא להיפגע באופן רגשי יותר מדי, ואני גם מאלה של מכירות חיסול. קיבלתי החלטה בערב יום כיפור לאחר שישבתי עם חברים שמבינים עניין בעולם העסקים, והבנו שזו כנראה ההחלטה הנכונה. חלק הגדירו אותה חכמה, אחרים הגדירו אותה אמיצה, והיו גם מי שהגדירו אותה טיפשית. אני חושב שזה קצת וקצת וקצת. היום אני די שלם עם זה כי זה צעד חכם. אני לא אחד שמסתכל איפה אהיה מחר-מחרתיים, אני מסתכל איפה אהיה בעוד שנה, וכשהתחזיות לא מראות נתונים מעודדים של צמיחה, אלא יותר מרכזים דוגמת ירכא ועלי אקספרס ואמזון שנכנסים לארץ, כמו גם רמי לוי שהולך לפתוח סטוקים של צעצועים, אז אתה עושה אחד ועוד אחד ומגיע למסקנה שעוד בלון חמצן לא יפתור את הבעיה".
לא שקלת להעתיק את החנות מהציר למקום אחר?
"ריבוי הקניונים, שאני קורא להם שטחי המסחר, לא משאיר בידך את האפשרות לחשוב שאם גם אתה תלך לשם, אז תצליח. היו לי המון מחשבות אבל לא בחיפה, בדקתי אפשרויות באזור המרכז והן עדיין בראש שלי, יכול להיות שזו תהיה התחנה הבאה. כשהמטרה היחידה של עיריית חיפה זה לקחת מעסק בבית מגורים ארנונה עסקית מהיום הראשון אבל לא עושה דבר למען העסקים, יש כאן בעיה של ניהול עיר, של איך עיר אמורה להיראות. ולכן, באיזשהו מקום נגמרים הכוחות להילחם. גם העדפה ללכת לסטוקים ולמרכזי הקניות מבטלת את כל חוויית הקנייה שהיתה אצלי בחנות, שזה מה ששידרתי וזה מה שגרם ללקוחות לבוא, ובצדק לדעתי. פשוט התהפכה המגמה".
חנות פופיקים (צילום: אלבום פרטי)
רוצים להישאר מעודכנים?
אמנם החנות קיימת רק 12 שנה, אבל גידלת דורות של ילדים עוד לפני כן.
"אני הקמתי בזמנו את פלסטלינה על הציר עם שותף, אבל עזבתי ופתחתי את פופיקים כי רציתי מקום שישדר שירות ואדיבות. בפופיקים הרגשתי שזה ניר האמיתי, שזה מה שאני אוהב לייצג ושזה מה שהחנות שלי מייצגת – שירות מכל הלב, אדיבות, מקצועיות, יחסי אנוש. אני חושב שהחנות היתה ברמה מעל כל החנויות הקיימות, ואני לא טופח לעצמי על השכם כי אני מסתובב ורואה מה קורה, וזה פשוט לא זה".
אין ספק שאצלך זה היה אחרת.
"אחרת לא הייתי יכול להחזיק מעמד. אם אתה בא בבוקר למקום העבודה ואתה לא מייצג את מה שאתה ואת המראה שלך, יהיה לך קשה מאוד לנהל עסק לאורך זמן. גידלתי דורות של ילדים, ואני זוכר ילדים שהיו בני 5-4 ועכשיו הם חיילים שנכנסים לחנות עם מדים ומעבירים חוויות וזיכרונות. זה מדהים. קמתי בכל בוקר ברצון ובאהבה, עם נתינה ענקית כדי להשקיע בבחירת משחקים משובחים, עם סבלנות להסביר לילדים לפני שהם קונים את המשחק איך הוא עובד. הייתי יושב ומשחק איתם, וזו היתה חוויה מדהימה. היום הרדידות היא קצת בעייתית לאנשים כמוני, שהשירות והמקצועיות הם בדם שלהם. מוטיבציה לעבוד תמיד יש לי, ואולי יקום איזה מיזם אחר בחיפה. בפופיקים זה כבר סגור ומוחלט, אני בשלב של סגירת כל הקצוות, וחייב להודות שאני קצת מבולבל מהתגובות ומהאהבה שמרעיפים עלי".
הופתעת?
"התגובות ממש הפתיעו אותי. אני מודה לכולם על כל התקופה הזו ועל החברויות שיצרתי שם, ולא רק יחסי סוחר ולקוח. לא האמנתי איזה כוח היה לפופיקים עד שקראתי את כל התגובות וגיליתי שאנשים ממש עצובים כי פופיקים היה להם בית שני, בית חם, שבו הם ידעו שיקבלו שירות ומקצועיות. היום המגמה היא ללכת ולקנות סתם דברים, העיקר שיהיה בזול. מה עומד מאחורי זה? זה לא ממש משנה כי עוד חצי שעה זה יגיע לפח הזבל. זו המגמה של האמהות הצעירות יותר. אני לא מלין כי באמת היה לי קהל לקוחות מדהים ונאמן, פגשתי אנשים מפרגנים, אבל ברמה העסקית זה כנראה לא מספיק להגיע פעם בחודשיים-שלושה לחנות".
העירייה פשוט לא יודעת איך לעזור ואיך לתפקד בשום תחום
ציר מוריה גווע בגלל עירייה כושלת שלא יודעת לפתח ולעזור בכלום.
יש כבר 10 עסקים שסגרו במוריה השנה וזה רק הולך ונהיה גרוע יותר
שכן כועס
ואללה הביא לי תעצבים, שלח מובילים לפנות את החנות בלילות באזור מגורים ברביעי בערב חמישי ערב ומוצש עבדו משעה 23:00 עד 2:00-3:00 בלילה זה פשוט זלזול בדיירים ברחוב