ניתוח המרכיב של הכנסות עיריית חיפה בדוחותיה הכספיים בשש השנים האחרונות מציג מגמה שלפיה נתח ההכנסות שמקורו במשרדי הממשלה הפך לזניח ביחס למקור העיקרי של התקבולים – ההכנסות העצמיות שמקורן בתשלומים שמטילה העירייה על התושבים ועל בעלי הנכסים בעיר, ובהם תשלומי ארנונה וחניה ואגרות שונות.
הניתוח בוצע על ידי "כלבו-חיפה והצפון" בעקבות הפרסום ביום שישי של תמצית הדוחות הכספיים של העירייה לשנת 2016, ולפיה מתוך סך ההכנסות של העירייה בתקציבה הרגיל, שהסתכמו ב-2.6 מיליארד שקל, מהוות ההכנסות העצמיות 80.38 אחוז, לעומת השתתפות משרדי הממשלה בתקציב שהסתכמה ב-18.84 אחוז בלבד והכנסות ממענקים ומלוות שהסתכמו ב-0.78 אחוז בלבד. גם בשנת 2015 היוו ההכנסות העצמיות רוב מכריע בהכנסות העירייה (81.21 אחוז) – הרבה יותר מהשתתפות משרדי הממשלה (18.4 אחוז) ומסעיף המענקים והמלוות (0.39 אחוז).
נתוני השנתיים המלאות האחרונות משקפים שינוי מגמה ביחס לנתוני ארבע השנים שקדמו להן, שבכל אחת מהן היה שיעור ההכנסות העצמיות של העירייה נמוך יותר באופן משמעותי: 62.71 אחוז בשנת 2014, 65.83 אחוז בשנת 2013, 67.15 אחוז בשנת 2012 ו־68.91 אחוז בשנת 2011. משמעות הנתונים היא שכיום העירייה כבר יכולה לממן את מרבית הפעולות המוניציפליות השוטפות ללא סיוע של משרדי הממשלה.
התמונה היא שונה לחלוטין כאשר מדובר בתקציב הפיתוח של העירייה המיועד לביצוע פרויקטים שונים, בעיקר בתחום התשתיות, ובכל הקשור במימונם התלות של העירייה במקורות המימון הממשלתיים היא מכרעת באשר לסיכויי ההיתכנות של המיזמים.
