שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה תמר שרון נתנאל דחתה היום את הערעור שהגישה חברת חיפה כימיקלים לביטול החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בדבר ריקונו של מיכל האמוניה שמפעילה החברה במפרץ.
בהחלטתה כתבה השופטת: "המיכל, כמו גם אוניית האמוניה, מהווים סיכון של ממש לכל מי שהנמצא בתחום העיר חיפה, בכל זמן שהוא. ההסתברות לקרות תרחיש שיביא לשחרור כמויות משמעותיות של אמוניה מהמיכל אינה זניחה כלל ועיקר וההסתברות לקרות תרחיש שכזה בכל הנוגע לאוניית האמוניה משמעותית היא ואינה נמוכה. מהעובדה שעד היום הסיכון לא התממש, אין נובע שהסיכון אינו קיים, או שהוא אינו ממשי. הנזק העלול להיגרם מהתממשות הסיכון הוא בלתי נסבל בכל קנה מידה. מדובר באובדן חיי אדם רבים ובפגיעה קשה בבריאותם של רבים ואף יותר ובאסון שלא ניתן להגדירו אלא כאסון בקנה מידה לאומי".
ראש העיר יונה יהב: "השופטת תמר שרון נתנאל, קיבלה החלטה אמיצה והיסטורית על הפסקת פעילות מיכל האמוניה שאיים על חייהם של כמיליון איש . כל תושבי חיפה והאזור מודים היום על אומץ לבה של השופטת. אנו בעיריית חיפה נפעל ללא פשרות לוודא כי פסק הדין יבוצע ככתבו וכלשונו על פי לוחות הזמנים אותם קבע בית המשפט".
מדובר בהחלטה תקדימית מכיוון שלראשונה נקבע בערכאה משפטית שהמיכל הוא מסוכן לאוכלוסייה הסובבת אותו. להחלטה חשיבות מעבר לעניין הנקודתי של המיכל, שכן באותו אופן שבו נקבע שהמיכל מסוכן, ניתן יהיה לפעול לסילוק מתקנים ומפעלים אחרים במפרץ בדרך של הכרעה משפטית.
השופטת קבעה כי עד ל־1 באפריל על המיכל להיות ריק לחלוטין מאמוניה ואסרה על מילויו, מעתה ואילך, בכל דרך שהיא, ללא הגבלת זמן. כמו כן, אסרה השופטת על הבאת אוניית אמוניה נוספת ללא הגבלת זמן. את הקצאת החודש הנוסף להפעלת המיכל הסבירה השופטת בכך ש"נותרו במיכל כ־9,000 טון אמוניה ומכיוון שקצב התרוקנות המיכל הוא כ־300 טון ביום, אם לא תתווסף אמוניה למיכל ויימשך קצב ההתרוקנות הרגיל, המיכל יתרוקן מאליו בתוך 30 ימים".
החלטת השופטת סיימה שבוע מותח סביב הציפייה להכרעה בסוגיית עתידו של המיכל. ביום ראשון התקיים בפניה הדיון בערעור של חיפה כימיקלים ובמהלכו הוצגה עמדתו הדרמטית של היועץ המשפטי לממשלה, כמייצגן של זרועות הממשלה, בעד סגירת המיכל.
עמדת היועץ, שכעת כבר ניתן לומר שסימנה מפנה בסאגת המיכל, הוצגה על ידי פרקליט מחוז חיפה (אזרחי) עו"ד איתן לדרר, שאמר: "אני רואה שכולם מתנדבים להביא את עמדת המדינה. חשוב לי להביא בפני בית המשפט את העמדה העדכנית של הממשלה. נעשתה פנייה לכל משרדי הממשלה שנראו רלוונטיים לסוגיה ואף משרד ממשלתי לא פנה בבקשה לתמוך או להתנגד לסגירה. בעת הזאת, בהתבסס על הידוע כיום, אף משרד ממשלתי לא טען לקיומו של אינטרס ציבורי שגובר על האינטרס של סיום פעולתו של המיכל. נדרש, כמובן, להבטיח שריקון המיכל ייעשה בצורה בטוחה ומבוקרת".
מקשיבים למפגינים
השופטת בחרה שלא להצביע בהחלטתה על חלופות לכמות האמוניה הנצרכת באמצעות המיכל על ידי כל התעשיות במדינה למעט חיפה כימיקלים – בהיקף של כ־30,000 טון אמוניה בשנה – וכתבה בהכרעתה בהקשר זה: "התברר שקיימות חלופות, חלקן צורכות פרק זמן רב להפעלתן וחלקן ניתנות להפעלה בפרקי זמן קצרים. איני רואה מקום לפרט את החלופות אליהן התייחסו המומחים השונים וממילא לא לי לקבוע באיזו חלופה ראוי ונכון לבחור. נראה כי קיימים פתרונות ביניים אשר ימנעו את התחזית הקשה של קריסת המשק כפי שהוצגה על ידי המערערת ועל ידי התאחדות התעשיינים ואשר יאפשרו את המשך פעילותה של התעשייה הצורכת אמוניה, גם אם תוך קשיים מסוימים". כאן הזכירה השופטת את דבריו של עו"ד לדרר בדיון בפניה ביום ראשון וציינה כי "זוהי העמדה העדכנית של משרדי הממשלה, ובמצב העובדתי הנוכחי גם מדברים אלה עולה כי לא כצעקתה".
בהחלטתה הדגישה השופטת כי הדאגה לשלומם של התושבים גוברת על כל אינטרס עסקי: "על כף אחת של המאזניים מונחים חייהם ובריאותם של לפחות מאות ואלפי אזרחים – אנשים, נשים וטף, תושבי חיפה ואלה הבאים בשעריה לעבודה, לקניות ולבילויים – בעוד שעל הכף האחרת מונחים אינטרסים כלכליים. בנסיבות אלה קיים רק פתרון אחד אפשרי והוא דחיית הערעור בכל הנוגע לעצם מתן צו הפסקת הפעילות של המיכל".
החלטתה של השופטת מגלמת את ההקשבה שגילתה של הרשות השופטת לשוועתם של האזרחים המבקשים את התערבותה, כאשר במקרה הנוכחי את האינטרס הציבורי ייצגה עיריית חיפה שהיתה הרשות הציבורית שביקשה מבית המשפט להורות על הפסקת הפעילות של המיכל. ביום ראשון, בשעה שבית המשפט התכנס לדיון בערעור של חיפה כימיקלים, אלפים מתושבי חיפה וסביבתה הפגינו מולו במפגן המחאה גדול ביותר שהתקיים בעיר בשנים האחרונות.
רבים מהמפגינים הגיעו לאזור בית המשפט בתהלוכה מאזור היכל העירייה בהדר, שם נחסמו לתנועה כמה רחובות, שבהמשך נפתחו לתנועה. על הגשר המחבר בין קרית הממשלה להיכל המשפט נתלה שלט ענק שעליו נכתב: "חיפה אומרת לא למיכל האמוניה". המפגינים נופפו בשלטים שעליהם נכתב בין השאר: "או האמוניה או אנחנו", "לא על חשבון החיים שלנו", וקראו קריאות בנוסח: "ביזיון, ביזיון, ביזיון" ו"שייסגר, שייסגר, החיים שווים יותר". פעילים מובילים של המאבק נשאו נאומים לסילוק המיכל, וכעת כבר ניתן לומר שהדברים נפלו על אוזניים כרויות.
