נמל המפרץ
נמל המפרץ

נפתחים הדיונים בעררים נגד תוכנית נמל המפרץ

הדיון בעררים נגד אישור התוכנית הוא קריטי גם מכיוון שהוא עוסק בסוגיות מהותיות כמו אחסון כמויות אדירות של חומרים מסוכנים ופעילות מזהמת, וגם משום שהוא מהווה הזדמנות להטמיע במסגרתו פרויקטים עירוניים חשובים כמו חזית הים העירונית ופארק מורד הקישון. מורה נבוכים לאחד מהמהלכים התכנוניים המכריעים בתולדות המרחב

פורסם בתאריך: 11.4.19 07:56

840 דונם של שטחי ים שיובשו לצורך הפעלת נמל חדש כבר הפכו לתמונת הנוף החדשה של מפרץ חיפה, אך גם אם זה יישמע מפתיע הדיונים שנפתחים היום (חמישי) בשבעת העררים שהוגשו נגד התוכנית המפורטת של נמל המפרץ הם לא פחות מקריטיים עבור העיר חיפה. הסיבה לכך היא שללא אישור התוכנית המפורטת לא ניתן יהיה להפעיל את הנמל החדש, ובנסיבות אלה נוצרה הזדמנות להטמיע בהמשך הליכי האישור של הקמתו פעולות שיובילו לצמיחה עירונית בדמותם של פרויקטי עוגן עירוניים.

במסגרת העררים הופנו לוועדת הערר הארצית דרישות לקידומם של שלושה פרויקטים, בד בבד עם אישור התוכנית המפורטת לנמל המפרץ – פרויקט חזית הים העירונית במערב הנמל, פרויקט הקמת פארק מורד נחל הקישון ופרויקט הארכת מסלול ההמראה והנחיתה בשדה התעופה של חיפה ל־2,400 מטר. סביב שני הפרויקטים הראשונים קיימים בעיר קונצנזוס והכרה בעובדה שהם מגלמים רק יתרונות. עמדת הציבור כלפי פרויקט פיתוח שדה התעופה משקפת הסכמה הרבה פחות רחבה, בעיקר לנוכח החשש ממטרדי רעש וזיהום אוויר שתגרום פעילותו, אך ההנהגה החדשה של עיריית חיפה בראשותה של עינת קליש רותם משוכנעת שמיזם זה ימריץ קדימה את כלכלת העיר, בעיקר בתחומי התיירות והתעסוקה. ועדת הערר התבקשה לקדם את שלושת הפרויקטים, וזאת לאחר שהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה – חיפה לא עשתה זאת בהחלטתה מחודש דצמבר לאשר את התוכנית המפורטת.

נמל המפרץ שפתיחתו מתוכננת לינואר 2021 נמצא אמנם בשלבי בנייה מתקדמים, בהסתמך על תוכנית מתאר ארצית לייבוש שטחי ים שאושרה בפברואר 2014, אך לא ניתן יהיה להפעילו ללא אישור התוכנית המפורטת שיזמה חברת נמלי ישראל (חנ”י) ואשר קובעת את השימושים המדויקים בנמל. העובדה ששטח הים כבר יובש אינה מקנה לחנ”י כל יתרון, מכיוון שבהוראות תוכנית הייבוש נכתב במפורש כי “ההיתרים מכוח תוכנית זו הם למבנים ימיים בלבד, ולא לשימושים שעל המסוף”. גם העירייה ערה לכך, ובעררה צוין כי במסגרת התוכנית שאושרה לפני כחמש שנים “נקבע רק שטח הייבוש, ובפועל זה אינו מסכל אפשרות להארכת המסלול”.

שדה התעופה: נתיב ההארכה חסום

שדה התעופה בחיפה, שאורך מסלולו הוא 1,300 מטר, מאפשר כיום טיסות פנים ארציות לאילת ולשדה דב, וכן טיסות בין לאומיות ליעדים קרובים באזור אגן הים התיכון כמו קפריסין, רודוס וכרתים. בתחום התעופה הנחת היסוד היא שככל שהמסלול הוא ארוך יותר ניתן להמריא ממנו ליעדים רחוקים יותר.

בבסיס השיח הציבורי סביב שדרוגו של שדה התעופה ניצבת בשנים האחרונות ההערכה שלפיה הגדלת טווח הטיסה מחיפה ואליה תהפוך את העיר למוקד הלינה המלונאי של התיירים הבאים מחו”ל, ובכך יחוזקו באופן ניכר כלכלת העיר וענף התיירות בה. בישיבת הוועדה המקומית בחודש דצמבר אמר מ”מ ראש העיר נחשון צוק כי מסלול של 2,400 מטר “מכסה את כל אירופה”. הארכה של המסלול ל־1,900 מטר מסתיימת בקו המים לשעבר, ומעבר לו כבר נמצא שטח הים המיובש המיועד לנמל המפרץ, כך שלמעשה נתיב ההארכה של השדה ל־2,400 מטר נחסם.

חשוב להדגיש כי קליש רותם אינה מתנגדת להפעלת נמל המפרץ, ובערר טוענת העירייה בראשותה כי תוך יישום “שינויים קלים בלבד” ניתן לאפשר את שני השימושים – שדה תעופה מוארך מסלול ונמל ימי. השינוי שמציעה העירייה הוא גריעת שטח של כ־50 דונם בהמשך המסלול בתחום נמל המפרץ, על אף ששטח זה כבר נמסר למפעיל הנמל, ומתן שטח חלופי באותו היקף לפעילות נמלית באזור שיועד לנמל דלק בתחום הנמל, אך בשלב זה לא ניתן להפעיל בו נמל דלק – פעילות שהותנתה באישור תוכנית מפורטת אחרת.

 

שדה התעופה בחיפה (צילום: צבי רוגר)

שדה התעופה בחיפה (צילום: צבי רוגר)

 

 

“השפעה שלילית על הכלכלה הארצית”

נמל הדלק בנמל המפרץ אמור להחליף את נמל הדלק הישן הסמוך לעיר התחתית. מכיוון שהצעתה היא להמיר לנמל מכולות שטחים בנמל המפרץ המיועדים לנמל דלק, העירייה טוענת בערר כי “את שטחי האחסון של נמל הדלק שייגרעו בהצעה זו ניתן למקם בשטחי מסוף הכימיקלים הסמוך”. רעיון תמוה זה לתגבור מסוף הכימיקלים במיכלי דלק יחייב כמובן בחינה סביבתית של השלכותיו, אך בינתיים מתברר כי חנ”י מתנגדת בתוקף לכלל מרכיבי הצעתה של העירייה.

בתשובתה של חנ”י לערר נטען כי קבלת דרישתה של העירייה לגרוע שטח מהנמל לטובת פיתוח שדה התעופה צפויה לעכב בכחמש שנים את הפעלתו של הנמל החדש.

לטענתה של חנ”י, מימוש הצעתה של העירייה יחייב גריעה של 120 דונם משטח הנמל – 70 דונמים יותר מהנתון שהציגה העירייה. על כך כתבה חנ”י: “הארכת המסלול ל־2,400 מטר על חשבון שטחים במסוף המכולות תביא להטלת מגבלות צדיות של המסלול על שטחים נוספים במסוף זה שלא ניתן יהיה לעשות בהם כל שימוש, מעבר לשטחים שישמשו להארכת המסלול, כך שנוסף על 50 הדונם שלפי הצעת העירייה יונח עליהם מסלול תעופה, לפחות 70 דונם נוספים יישארו כלואים ולא יתאפשר כל שימוש בהם. קבלת הצעתה של העירייה והמגבלות הצדיות שיוטלו עקב כך יחייבו גם שינוי בחיבור המתוכנן של הדרכים והרכבת לנמל. הצעת העירייה מתעלמת מכך שבמסוף הכימיקלים פועלים כמה גורמים העוסקים בתחום הכימיקלים, וחלקו מהווה עתודה לפיתוח עתידי של ענף הכימיקלים, כך שהוא אינו מהווה חלופה אפשרית. קבלת הצעתה של העירייה תחייב תכנון מחדש של מכלולי הנמל, ונוסף על כך, לשם בחינתה וקבלת החלטה לגביה נדרשים גם תכנון סביבתי ועריכת תסקירים. הבדיקות, התיאומים והשינויים הסטטוטוריים הנדרשים צפויים ליצור עיכוב של כחמש שנים לפחות בפתיחתו של נמל המפרץ”.

על השלכות העיכוב כתבה חנ”י: “לעיכוב המיותר צפויה להיות השפעה שלילית משמעותית על הכלכלה הארצית והמקומית. כך למשל העיכוב יביא להוצאות עודפות ליבואנים וליצואנים שבסופו של דבר יגולגלו לצרכנים. משלוח הסחורות יעוכב, מה שיצמצם את יכולת התחרות, והדבר עלול ליצור אפקט דומינו שישפיע על הכלכלה המקומית ועל התעסוקה. העלויות שייגרמו למשק הישראלי ולחנ”י לו תתקבל הצעת העירייה יגיעו למיליארדי שקלים בגין עלויות תכנון וביצוע מחדש, אובדן הכנסות והפגיעה הצפויה עקב הדחייה בפתיחת המשק הנמלי לתחרות”.

חזית הים: הזיקה המוכחשת

בערר שהגיש חבר מועצת העיר חיפה לשעבר זאב סילס הוא מבקש לבטל את תוכנית נמל המפרץ ולייעד את שטחי הים שיובשו לתכליות ציבוריות אחרות. לחילופין, אם בקשתו לבטל את התוכנית לא תתקבל, מבקש סילס מוועדת הערר להתנות את אישור התוכנית במילוי שני תנאים. האחד הוא פינוי מערב נמל חיפה מפעילות נמלית וביצוע פרויקט חזית הים העירונית בשטחו, והשני הוא מתן מענה לשאלה אם מימוש התוכנית יתגבר את פעילות מפעלי התעשייה המזהמים במפרץ חיפה. הסיבה לחשש זה היא העובדה שהתוכנית מאפשרת שינוע של כל סוגי מכולות החומרים המסוכנים, הן במכולות והן באיזוטנקים.

את תוכנית חזית הים העירונית יזם מינהל התכנון של משרד האוצר, ובמסגרתה מוצעים פינויו של מערב הנמל מפעילות נמלית, למעט נמל הנוסעים, ופתיחת רציפיו לפעילות עירונית ותיירותית. כפי שחשף “כלבו”, למרות שהתוכנית המאפשרת את יישום הפרויקט אושרה כבר לפני כשנה וחצי, עד היום לא בוצע השלב הראשון שלו שאמור היה להתממש סמוך למועד כניסתה של התוכנית לתוקף באוקטובר 2017.

בתשובותיהן לערר התנגדו הוועדה המחוזית וחנ”י להתנייה שמבקש סילס. הוועדה המחוזית טענה כי “מימוש תוכנית חזית הים העירונית מעולם לא נקשר בתוכנית להקמת נמל המפרץ”, וחנ”י טענה שמדובר ב”שני מיזמים שונים לחלוטין שאין לקשור ביניהם, בהיעדר זיקה תכנונית בביצועם או בפעילותם”. סילס העביר לוועדת הערר תגובה לתשובות וחשף במסגרתה כי דווקא בוצעה קשירה מובהקת בין שני המיזמים. בישיבתה ביולי 2012 דנה המועצה הארצית בבקשת חנ”י להארכת השימושים הנמליים במערב הנמל ב־15 שנים, ובפרוטוקול הישיבה נכתב: “נציג חנ”י הציג הבקשה להארכת השימושים הנמליים ב־15 שנה. סבור כי לאחר שייבנה נמל המפרץ ניתן יהיה להעביר אליו את הפעילות שבחלקו המערבי של הנמל. ייתכן שנמל המפרץ ייבנה קודם לכן, אך הבקשה להארכה מבטאת את מספר השנים המקסימלי שאנו מעריכים שנדרש”.

באשר לטענתה של חנ”י שלפיה ביצוע פרויקט חזית הים העירונית “בכלל תלוי בעירייה ובחברת נמל חיפה ולא בחנ”י”, כתב סילס: “לא ברור לי מדוע טוענת חנ”י כי ביצוע פרויקט חזית הים העירונית אינו תלוי בה. הרי חנ”י היא שהגישה בעבר בקשה להארכת השימושים הנמליים במערב הנמל. כמו כן, בדיון בהתנגדותי לתוכנית נמל המפרץ, בישיבת הוועדה המחוזית בחודש נובמבר, אמרה סמנכ”לית חנ”י מיכל טוכלר אהרוני כי חנ”י היא הבעלים של השטח המיועד לחזית ים עירונית. האם לחנ”י אין השפעה על השימושים במקרקעיה?”.

בתשובתה של הוועדה המחוזית לערר נטען כי “מטרת הקמתו של נמל המפרץ אינה לשרת את התעשייה הפטרוכימית במפרץ אלא את צורכי הייבוא והייצוא של סחורות לכלל המשק, ולכן הקמת הנמל לא תגביר בהכרח את פעילות מפעלי התעשייה במפרץ, אם בכלל”. על כך הגיב סילס: “טענתה המהוססת של הוועדה המחוזית אינה מהווה את המענה הנחוץ לשאלה אם מימוש תוכנית נמל המפרץ יתגבר את פעילות מפעלי התעשייה המזהמים במפרץ חיפה – שאלה שהתשובה לה אמורה להיות חד משמעית, כן או לא”.

 

חזית הים העירונית (הדמיה: משרד אמיר מן-עמי שנער אדריכלים)

חזית הים העירונית (הדמיה: משרד אמיר מן-עמי שנער אדריכלים)

 

פארק הקישון: פיצוי סביבתי ראוי

בעררים שהגישו רשות נחל הקישון והקואליציה לבריאות הציבור מוצגת שוב הדרישה להתנות את אישור התוכנית בחיובה של חנ”י לסייע בפיתוח פארק מורד נחל הקישון ובתחזוקתו. הדרישה כבר הוצגה בהתנגדויותיהן של הרשות והקואליציה לבריאות הציבור לתוכנית המפורטת, אך היא נדחתה בהחלטת הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית תוך דחיית ההתנגדויות.

כעת מוצגת הדרישה גם בפני ועדת הערר, בתקווה שהפעם היא תאומץ. בערר כתבה הרשות: “הרעיון בדבר פיצוי סביבתי נכון וראוי הוא עת עסקינן בפרויקט העתיד להשפיע לרעה על מפרץ חיפה בהיבטי זיהום אוויר, רעש, עומסי תנועה ונוף. על כן העוררת תשוב ותטען כי היה מקום להטמיע בתוכנית הוראות בדבר חיובה של חנ”י בפיתוח סביבתי משלים אשר יכלול סיוע בפיתוח פארק המורד ובתחזוקתו השוטפת”.

חברת הוועד המנהל של הקואליציה לבריאות הציבור רוית שטוסל כתבה בערר כי בשל ההשלכות הסביבתיות של נמל המפרץ והשימוש בשטחי ים שיובשו לצורך הקמתו, “אנו סבורים כי יש להטיל על חנ”י מטלת פיתוח סביבתית להקמת ותחזוקת פארק המורד”. בתשובתה טענה חנ”י כי “לתוכנית אין כל קשר או השפעה על פארק מורד נחל הקישון, שטרם אושר בתוכנית מפורטת ואשר ממוקם מחוץ לתחומה”.

 

פארק מורד נחל הקישון (צילום: דב גרינבלט)

פארק מורד נחל הקישון (צילום: דב גרינבלט)

 

600,000 מ”ק של כימיקלים

סגן ראש העיר חיפה לשעבר שמואל גלבהרט כתב בערר שהגיש כי לדעתו התוכנית המפורטת לנמל המפרץ תפגע בפיתוח אזור חיפה ובאיכות חיי תושביו. “למרות התקדמות העבודה, לא מאוחר עדיין לבחון את התוכנית”, הוא כתב. לדבריו, “העלויות לא יירדו לטמיון וניתן להסב שטחים שכבר יובשו לייעודים יותר מועילים”. גלבהרט הוסיף כי “הרחבת נמל חיפה ושדרוגו רצויים, אך לא בכל גודל ולא בכל מחיר”, והציע להחזיר את הנמל לגודל הנדרש לצרכים העתידיים של מדינת ישראל.

שלושת חברי מועצת העיר מסיעת הירוקים אביהו האן, ירון חנן ומוטי בליצבלאו כתבו בערר שהגישו כי בתוכנית אין פירוט של כמויות החומרים המסוכנים בתחומה ואין מגבלה לכמות. על כך השיבה חנ”י: “היקף החומרים המסוכנים אינו בשליטת חנ”י משמדובר בעניין שייקבע בהתאם לכוחות השוק. כמות החומרים המסוכנים שניתן לאחסן בנמל היא מוגבלת לנוכח הגודל של ערוגות החומרים המסוכנים שנקבע בתוכנית”.

ערר נוסף הוגש על ידי נציגת ההתארגנות “אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות” אלה נווה והפורום הישראלי לשמירה על החופים בראשותה של חנה קופרמן. באמצעות מנהל הקליניקה לרגולציה סביבתית בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר אילן עו”ד יותם שלמה הוצגה בערר דרישה לביטול התוכנית, בין השאר בשל ההפרדה המלאכותית בינה לבין התוכנית החדשה למסוף הכימיקלים הסמוך לנמל החדש.

תוכנית מסוף הכימיקלים מייעדת שטח בנוי עצום בנפח כולל של 600,000 מ”ק לאחסון כימיקלים ולפעולות אחסנה נלוות. בערר מוצג למעשה נושא חדש במאבק הסביבתי במפרץ והוא ההשפעה המשותפת של פעילות נמל המפרץ ומסוף הכימיקלים והצורך להתייחס אליהם כמכלול אחד: “בתוכנית מסוף הכימיקלים הקשורה באופן הדוק לתוכנית נמל המפרץ מתוכננת תוספת של 600,000 מ”ק חומרים מסוכנים, ובתחומה יהיו פליטות משמעותיות של תרכובות אורגניות נדיפות באזור רגיש לזיהום אוויר. יש קשר הדוק בין היקף הפעילות בנמל המפרץ בתוכנית הנוכחית לבין היקף הפעילות במסוף הכימיקלים. אישור תוכנית נמל המפרץ, מבלי שידוע היקף הסיכונים לזיהום אוויר עתידי ממסוף הכימיקלים, עלול לסתום את הגולל על התנגדויות על בסיס הזיהום במסוף הכימיקלים בטענת ‘מעשה עשוי’”.

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת
  1. שדהתעופה בינלאומי ברמת דוד מיידית

    חברת הנמלים והטייקונים של הכימיקלים שולטים באופן מוחלט בועדות התכנון ובכל שרי הממשלות.
    למה אין נמל בינלאומי ברמת דוד בלי קשר לזה של חיפה לקדם את שניהם דחוף.
    כל הצפון גוסס בגלל בריחת תעסוקה למרכז חייבים שדה תעופה שיביא תיירות ופרנבה מקומית לאלפי משפחות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר