בדוח ביקורת מיוחד שפרסם היום (שני) מבקר המדינה על היבטים בפעולות הממשלה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה, נמתחה ביקורת נוקבת על מהלכים תכנוניים באזור. הדוח חושף כי תוכנית המתאר הארצית לדרום מפרץ חיפה (תמ"א 30) לא אושרה עד היום, למרות שחלפו כ-27 שנים מצאתה לדרך, והיא אף פוצלה באופן שפוגע בהגבלות על הסיכונים לסביבה שמקורם בחומרים מסוכנים.
בדוח כתב המבקר: "זה שנים רבות ידוע לגורמים הממשלתיים והאחרים הנוגעים בדבר, ובהם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, עיריית חיפה ומינהל התכנון, כי לנמל חיפה ולריכוז התעשיות והמתקנים באזור מפרץ חיפה, ובייחוד התעשיות הפטרוכימיות, השפעות על קשת רחבה של סוגיות הנוגעות למפגעים סביבתיים, בריאותיים ואחרים באזור זה, ובין היתר לחומרים מסוכנים ולזיהום של האוויר והסביבה. מצב זה מחייב הקפדה על ראייה כוללת ומתואמת בין כל הגורמים הנוגעים בדבר בעניין התכנון הסטטוטורי באזור המפרץ ופעולה נמרצת להפחתת זיהום האוויר והחומרים המסוכנים. הועלה כי למרות האמור לעיל, תפקודם של גופי התכנון ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר התאפיין בראייה חלקית של הבעיות ובפעילות איטית ולא מתואמת לפתרונן. תמ"א 30, שנועדה ליישב את מארג הקונפליקטים באזור, ליצור בלמים ואיזונים בין הצרכים השונים, לצמצם את הסיכונים מחומרים מסוכנים ולהביא לקבלת החלטות מיטביות, לא אושרה עד למועד סיום הביקורת בשנת 2019".
הדוח מתאר כי בשנת 2012 נגרעה מתמ"א 30 כמחצית משטחיה – שטחי הנמלים ושטחי היבשה הסמוכים להם – ונקבע כי שטחים אלה ייכללו בתוכנית המתאר הארצית לעורף נמל. בדוח צוין כי "על אף שבהוראות תוכנית עורף הנמל בוצעו שינויים בעקבות הערות של נציגת המשרד להגנת הסביבה, ויש לציין זאת בחיוב, ההגבלות על הסיכונים שמקורם בחומרים מסוכנים בשטח התוכנית הן עדיין פחותות מההגבלות שהטילו בעניין הוראות תמ"א 30".
בתשובתו למבקר המדינה כתב מינהל התכנון כי "אמנם תמ"א 38 טרם אושרה על ידי הממשלה, אך מינהל התכנון ולשכת התכנון המחוזית – חיפה ראו בה מסמך המבטא את המדיניות התכנונית לאזור מפרץ חיפה, ותוכניות פרטניות באזור זה קודמו בהתאם לתפיסה התכנונית של תמ"א 30".
הדוח חושף גם כי עד היום לא הושלמה הכנת סקר סיכונים מצרפי בנוגע למפעלים ולמתקנים במפרץ העוסקים בחומרים מסוכנים ולשינוע חומרים אלה מהמפעלים ומהמתקנים ואליהם, למרות שהחלטת הממשלה מספטמבר 2015 לאשר את התוכנית הלאומית למפרץ חיפה חייבה הכנת סקר כזה.
בדוח צוין כי בהחלטת הממשלה הוטל על המשרד להגנת הסביבה להשלים את ביצועו של הסקר עד לסוף שנת 2016, אך "הביקורת העלתה כי במרץ 2019 לא הושלם עדיין סקר סיכונים חשוב זה וכי הסקר המלא יושלם, על פי הצפוי, לא לפני שנת 2020 – ארבע שנים לאחר המועד שקבעה הממשלה".
הדוח מגלה גם כי היעד המקורי שנקבע בהחלטת הממשלה לצמצום פליטות מזהמי אוויר במפרץ חיפה לא הושג בנוגע לשני סוגי מזהמים מתוך ארבעה. בתוכנית הלאומית למפרץ חיפה נקבע יעד לפיו כמויות של ארבעה מזהמים – גופרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן, חלקיקים נשימים עדינים ומזהמים אורגניים נדיפים – שיפלטו המפעלים באזור בשנת 2018 יהיו קטנות ב-75-12 אחוז מכמויות המזהמים שפלטו מפעלים אלה בשנת 2014.
המשרד להגנת הסביבה מסר למבקר כי יעדי ההפחתה של שניים מתוך ארבעת המזהמים – תרכובות אורגניות נדיפות ותחמוצות חנקן – הושגו כבר, וכי מועד השגת היעד בנוגע לשני המזהמים האחרים נדחה ממילא לשנת 2020. בהקשר זה הזכיר המבקר כי באוקטובר 2017 קיבלה הממשלה החלטה על האצת השימוש בגז טבעי בתעשייה ועל צמצום זיהום האוויר, ובמסגרת ההחלטה נקבע כי לנוכח העיכובים בפרישת רשת חלוקת הגז הטבעי יש לתקן את החלטת הממשלה בעניין התוכנית הלאומית באופן שההפחתות בפליטת המזהמים אמורות להיות מושגות בשנת 2020 ולא בשנת 2018.
על כך כתב המבקר: "מהאמור לעיל עולה כי יעד מרכזי וחשוב של התוכנית הלאומית – הפחתה משמעותית בפליטת ארבעה מזהמים מהתעשייה – לא הושג בנוגע לשניים מהם עד שנת 2018, שהיא היעד המקורי שנקבע בתוכנית הלאומית להשגתו. על כן ביקש המשרד להגנת הסביבה לדחות את ההפחתות לשנת 2020".
רוצים להישאר מעודכנים?
במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום בהשתתפותם של רוב ארגוני איכות הסביבה מסרו כמה מראשי הארגונים את תגובותיהם לפרסום.
ד"ר רויטל גולדשמיד מהמרכז למחקר סביבתי: "אנחנו רוצים להודות למבקר המדינה ששם על השולחן, עם כל כובד סמכותו, את מה שאנחנו אומרים כבר שנים ארוכות – החולשה של הרגולטור במדינת ישראל מעמידה את הציבור בסיכון, והדוח הזה מבחינתנו הוא רק התחלה של תיקון שחייב להיעשות. מהדוח עולה כישלון בניהול ובהתנהלות של המשרד להגנת הסביבה. כישלון מערכתי של רגולטור הוא בעל השלכות חמורות מאוד. 2,500 אנשים מתים בשנה בישראל מזיהום אוויר. זו מגיפה של זיהום סביבה. המחדלים העולים מדוח המבקר מציפים חולשות של הטיה בשיקול דעת והעדפת התעשיות על פני האינטרס הציבורי. אנחנו לומדים מהדוח שאגף אוויר מדווח דיווחים מטעים. אנחנו לומדים שיש קשיים בפיקוח ובאכיפה. למה אגף חומרים מסוכנים לא יודע מהו היקף הסיכונים הסביבתיים של חומרים מסוכנים בחיפה? לנוכח הממצאים הקשים בדוח אנחנו מתכוונים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה. אנחנו רוצים לדעת אם אכן מקודש האינטרס הציבורי בניהול ובהתנהלות של המשרד להגנת הסביבה".
רוית שטוסל מהקואליציה לבריאות הציבור: "כשמחברים את כל הפרקים של הדוח מתקבלת תגובה עגומה ומפחידה. היום כבר אפשר להגיד שאין רגולטור, שלא יודעים מהו המצב האמיתי של הזיהום ושכל התוכניות שמתקדמות קשורות לבעלי אינטרס שאין להם זיקה לציבור".
מנכ"ל מגמה ירוקה מור גלבוע: "אנחנו נמצאים ביום עצוב מאוד. אין באמת מישהו שמשגיח ושומר על כמעט מיליון תושבי מטרופולין חיפה שחשופים לסכנה המזהמת של התעשייה הפטרוכימית במפרץ. אנחנו מבינים שאנחנו בעצם לא יודעים מה האנשים שחיים כאן נושמים. לאף אחד אין מושג בגלל שהמשרד להגנת הסביבה מתרשל בתפקיד שלו. אנחנו דורשים מהמדינה לקחת אחריות ולאמץ את התוכנית של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לפנות את התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה ולקבל החלטה שעד שנת 2025 המציאות שאיתה אנשים חיים כאן תהיה שונה לחלוטין".
נציגת ההתארגנות אמהות ואבות מצילים את חיפה והקריות אלה נווה ויו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים חנה קופרמן: "מהדוח עולה כי מדיניות הממשלה היא להסתיר את הסיכונים לחיי אדם ואת הזיהום הכבד כדי לממש תוכניות ענק להגדלת התעשייה, בניגוד אינטרסים לבריאות ובטיחות הציבור".
ראש העיר עינת קליש רותם מסרה בתגובה על ממצאי הדוח: "דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה הוא מבהיל לקריאה וקשה לעיכול, ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם. לפי הדוח, אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור התוכנית של רמ"י לניקוי מפרץ חיפה שעלתה במועצת העיר והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מהו העתיד הנכון והיחיד למטרופולין חיפה והצפון. הדוח מציג אוזלת יד קשה. מכיוון שמדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, לא נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים. מעבר לסוגיות המוזכרות בדוח שנמשכו שנים רבות ושדורשות לימוד מעמיק, אחד מהפרקים עוסק בבעיה בוערת שמתרחשת כאן ועכשיו – קידום תוכניות למפרץ ללא ראייה כוללת. בפרק על התכנון הסטטוטורי של מפרץ חיפה מוסיף מבקר המדינה אמירה ברורה כשמש – 'על הממשלה לפעול לאישור תוכנית כוללת אחת לאזור מפרץ חיפה המתייחסת לכלל הסוגיות התכנוניות של אזור זה בראייה המשלבת כראוי את מכלול הסוגיות השונות וההיבטים השונים, ובהם ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים'".
מאיגוד הערים להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הדוח מראה באופן ברור כיצד מדינת ישראל החליטה לעשות יד אחת עם התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה משום שהיא העדיפה את הרווח הכלכלי על חשבון הבריאות של התושבים. ממצאי מבקר המדינה גם מראים כיצד מערך הניטור במפרץ אינו שלם ואינו משקף בפועל את תמונת המצב האמיתית של החומרים המזהמים שנושמים התושבים באופן יומיומי".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צוין בדוח המבקר – פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכל הארץ. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית, שהחלה ב-2015, נרשמה במפרץ חיפה הפחתה של 56 אחוז מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים. בשנות התוכנית הגברנו את הפיקוח על המפעלים ושילשנו את מספר סיורי הפיקוח ובדיקות הפתע בארובות, וכן הגברנו את האכיפה על המפעלים. המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא. המשרד תומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר במטרופולין חיפה, ובכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם הנוכחי, ומשאיר את ההיבט הכלכלי והאנרגטי למועצה הלאומית לכלכלה, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר".
באשר לסקר הסיכונים נמסר מהמשרד להגנת הסביבה: "הליך הבדיקה מול המפעלים הוא קריטי לשם בדיקת הסיכונים. המשרד מקבל את הביקורת על העיכוב בפרסום סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה. הדבר התרחש לנוכח מורכבותו הגדולה והמתודולוגיה החדשנית שבבסיסו, וכפי שהתחייב בפני הממשלה באחרונה, יפרסם אותו לציבור בימים הקרובים".
ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מינהל התכנון סיים את העבודה על תמ"א 30 כבר לפני כמה שנים והיא הועברה לאישור הממשלה, שם התוכנית נמצאת היום. אף על פי שהתוכנית טרם אושרה על ידי הממשלה, חשוב להדגיש כי מינהל התכנון ולשכת התכנון במחוז חיפה מקדמים תוכניות מפורטות למתחם זה בהתאם לתפישה התכנונית של התמ"א. באשר לנושא זיהום האוויר במפרץ, מוסדות התכנון מחמירים בכל הנוגע לנושא אף מעבר למוגדר בחוק אוויר נקי. מוסדות התכנון לא מאשרים אף תוכנית חדשה בתחום המפרץ שלא עומדת בהנחיות העדכניות של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע לפליטות מזהמים. בנוגע לשאלת העתקת המפעלים מהמפרץ, נציין כי הנושא מטופל על ידי כמה גורמים, ובהם רשות מקרקעי ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד הכלכלה, אשר בוחנים את ההשלכות של מהלך זה".
