בלה אגרונוב עם בעלה ובנותיה
בלה אגרונוב עם בעלה ובנותיה

שבוע לפני מותה: המכתב המרגש של החולה לצוות המטפל

בלה אגרונוב נפטרה בגיל 61 לאחר שהשתלת מוח העצם שעברה הסתבכה. שבוע לפני מותה, באצילות נפש ובראש צלול, היא כתבה לצוות הרפואי בקריה הרפואית רמב"ם: "אני מודה על כל מה שעשיתם עבורי". אלה לא נשארו אדישים ושיתפו את המכתב המרגש בקבוצת הווטסאפ של רמב"ם

פורסם בתאריך: 13.3.21 08:20

"שמי בלה אגרונוב, מאושפזת במחלקה פנימית ח', חדר מספר 20. קודם כל אני רוצה להודות לכל הרופאים היקרים שטיפלו בי לאורך כל התקופה הזו במחלקה. אני לא יכולה למנות כל אחד בשמות כדי שבמקרה לא אפספס מישהו בטעות. אני מודה על המקצועיות, על פעילות מבצעית במקרים קיצוניים, ועל היכולת להכיל, לשמוע ולתת תשובות לשאלות ולרפא. אני רוצה לצאת ממצב המחלה שלי. אני מודה על כל מה שעשיתם עבורי. תודה לד"ר ישראל הניג, הרופא המטפל שלי, על ייעוץ רפואי, על ביקורים במחלקה אצלי ועל אמון בהחלמתי. תודה רבה.

"אחיות ואחים יקרים, אני רוצה להודות על הרצון לעזור לי ועל טוב לבכם. אני רוצה לציין אחים ואחיות שיצא לי להיות איתם לעתים קרובות מהיום הראשון שלי במחלקה – שיר וזאן, לנה צלנגר, דיב אזייזה, יוליה סטרובויטנקו, עומר אקוניס ושלמה שטיינברג. לכל אחד מהם יש רצון ללמוד ולהתקדם, הם אנשי ביצוע למופת. כמו כן אני רוצה לציין את ואקולינה מהמחלקה הפסיכולוגית על רצון להקשיב ולעזור. לכוח העזר אני מודה על הרצון לניקיון אישי שלי, ולעובדת שירות לאומי לי לחיאני שעובדת בכוח העזר על המכתב והציור הלא צפוי שנשלח אלי באהבה. נעים מאוד היה לקבל אותו. תודה רבה על הכל, בלה אגרונוב".

את המכתב הזה לצוות הרפואי בקריה הרפואית רמב"ם כתבה אגרונוב שבוע בדיוק לפני מותה, לאחר שהרופאים נואשו ממצבה ואפשרו לבני משפחתה לבוא ולהיפרד ממנה. והיא ידעה. היא ידעה שזה עניין של כמה ימים, ובאצילות נפש ובראש צלול לגמרי היא ביקשה להודות לכולם. ב-28 בפברואר נפטרה אגרונוב, ושלוש בנותיה העבירו את המכתב למחלקת פניות הציבור של בית החולים וביקשו שהוא יגיע למנהל המחלקה ולכל אנשי הצוות. אלו לא נשארו אדישים למילות התודה ושיתפו את המכתב המרגש בקבוצת הווטסאפ של רמב"ם.

מותה של אגרונוב בגיל 61 שם קץ לייסורים הרבים שמהם היא סבלה מאז אוגוסט 2019, אז גילתה שהיא חולה בלוקמיה – סרטן הדם. בשנה וחצי שעברו מאז הגילוי עברה אגרונוב טיפולים קשים שלא ממש עזרו וביולי האחרון, לאחר שנמצא תורם מתאים, היא עברה השתלת מוח עצם. אלא שבניגוד למצופה, המערכות הפנימיות בגופה נחלשו והיא סבלה מסיבוכים ומתופעות לוואי חריגות שהפתיעו את רופאיה.

"המקרה שלה היה חריג וחמור", מספרת בתה לידיה ליפשיץ, "בדרך כלל מי שעובר השתלת מוח עצם סובל מהשלכות קטנות. אצל אמא היו זיהומים שהגוף לא עמד בהם".

תופעות הלוואי גרמו לכוויות בכל הגוף, ולרופאים נותר רק להודות שזו להם הפעם הראשונה שבה הם רואים תופעה חריגה כזו. לאחר טיפול אינטנסיבי הם הצליחו הרופאים לשקם את אגרונוב, ובאוקטובר 2020, לאחר אשפוז של שלושה חודשים, היא השתחררה מבית החולים ועברה לבידוד בביתה. בדצמבר הבחין רופא המשפחה שלה שהיא חיוורת מאוד והמליץ על אשפוז בבית החולים, ומאז מצבה הלך והתדרדר.

אגרונוב עלתה לארץ בשנת 1994 ביחד עם בעלה בוריס ושלוש בנותיהם, והמשפחה התיישבה בחיפה. היא היתה מניקוריסטית וספרית במקצועה. השניים היו יצירתיים מאוד – היא כתבה שירים שהוא הקריא באזכרה ובשבעה, והוא מצייר דיוקנאות להנאתו. לאחר ההשתלה צייר בוריס את הרופא המנתח ואת אחד מהאחים והעניק להם את הציורים במתנה.

 

 

"בפברואר כבר היה לה קשה לדבר", מספרת אלה אהרונוב, אחייניתה של אגרונוב, "חיברו אותה לצינורות והיא נחלשה מאוד. במקביל התגלתה לה מחלה ברגל, והרופאים רצו לכרות אותה. שלוש הבנות שיתפו אותה והיא סירבה להליך. היא אמרה שגם ככה היא עומדת למות, ועדיף שזה יהיה מוות טבעי מאשר להיות מונשמת ומורדמת. בסוף החודש הרופאים כבר היו אובדי עצות ואמרו שאין יותר מה לעשות. כשהיא ידעה בתוך תוכה שהיא עומדת למות, היא כתבה את מכתב ההוקרה לצוות שטיפל בה – מחווה אצילית שגם הצוותים הרפואיים העריכו כיוצאת דופן. זה ריגש אותם כל כך עד שהם שלחו את המכתב בקבוצת הווטסאפ של רמב"ם. זה מעשה יפה, זה לא מובן מאליו".

"הרופאים היו איתה עד לרגע האחרון, ובכל יום עשו לה בדיקות והתייחסו אליה ברגישות", מספרת ליפשיץ, "היא נטלה המון תרופות, וביום האחרון כולם דאגו והיו עצובים כי הם נקשרו אליה. כולם ידעו שזה הולך לקרות בשעות הקרובות".

ביום שלישי השבוע הגיעו שלוש הבנות – ליפשיץ, רוזליה בורודובסקי ויוליה מטייב – למחלקה פנימית ח' עם כיבוד ועם מתנות כדי להודות באופן אישי על הטיפול המסור באמם ועל כך שבשלושת החודשים האחרונים לחייה הפכה המחלקה לבית, למשפחה ולכל עולמם.

"אמא שלנו נכנסה ללב של המון אנשים", כתבו בני משפחת אגרונוב במכתב תודה לצוות הרפואי, "בצניעות, בסבלנות ובגבורה נלחמה אמא במחלה הארורה, ועד הרגע האחרון היא האמינה בנס שיביא לה עוד שנים רבות בחיק המשפחה. ברגעים האחרונים שלה, בעודה צלולה, היא ציוותה על כולנו לחיות בשלום ובאהבת חינם. המשיכו לתת הרגשה טובה ולחבק מטופלים, אפילו שהם סופניים".

הבנות חילקו לכולם מזכרת מאמם – פצירות לשיוף ציפורניים שהיא הביאה עמה מבאקו לעבודתה כמניקוריסטית.

 

המכתב שכתבו בני משפחת אגרונוב לצוות המחלקה פנימית ח' בקריה הרפואית רמב"ם

המכתב שכתבו בני משפחת אגרונוב לצוות המחלקה פנימית ח' בקריה הרפואית רמב"ם

 


 

 


 

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

3 תגובות
  1. רני

    משפחה אצילית, ופשוט להסיר את הכובע לפניהם. שלא תדעו עוד צער ומאחל לבנות ולשאר המשפחה רק טוב ובריאות שלמה.

  2. מאושפז לשעבר שיצא בשן ועין.

    יהי זכרה ברוך. באמת אצילת נפש אם חולת לויקמיה, אחרי השתלת מיח עצם, מאושפזת במחלקה פנימית, הממוקמת במרתף, ללא חלונות, ועוברת "סיבוכים" (זיהומים, מן הסתם), ובאצילותה עוד מנסחת מכתב תודה. עדיף היה שרמבם יעשה חשבון נפש במקום להתגאות במכתב אומלל זה.

  3. דר רחל גיתאי פיזם

    מרגש עד דמעות.
    אבל הגיע הזמן ליידע את הציבור כי מחלת הסרטן היא מחלה הדוגרת בגוף למעלה מ20 שנה.
    זו היא מחלה המתחילה בבעיה רוחנית ובמהלך השנים מסתבכת והופכת ממחלה אקוטית לכרונית .
    היא מושפעת מגנטיקה ומגורמים סביבתיים ביחס של 50 אחוז לכל גורם.
    ניתן להכנס לאתרים שלי לפי דר רחל גיתאי פיזם וכן לקרא מאמרים מקצועיים שפרסמו בשמי במהלך השנים ולעלות על תוכנית רדיו בריאות שלימה עם סמדר טל ברשת א .
    ניתן ליצור קשר עם ראש לשכתי ליאורה עמר לשאלות מקצועיות ברפואה טבעית רפואה מונעת צמחי מרפא נטורופטיה והומיאופטיה .
    אנחנו מפעילים קו חסד המגיע ליותר מ4 מיליון איש. פייסבוק פעיל וקבוצה בwhats up בשם סיירת הכח לשנות וכן עמותה בשם זה .
    חג פסח כשר ושמח
    דר רחל גיתאי פיזם

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר