עמותת לב ח"ש הגישה ביום שישי האחרון את כתב ההגנה שלה לתביעת הפינוי שהגישה נגדה עיריית חיפה לבית המשפט השלום בחיפה. בכתב ההגנה מבקשת העמותה מבית המשפט לדחות את תביעת הפינוי, בין היתר, בשל העובדה שבישיבת מועצת העיר עברה ברוב קולות ההצעה לסדר בדבר מחיקתה של תביעת הפינוי נגד העמותה. לטענת העמותה, הדבר מעיד על "חוסר תום הלב של התובעת ושרירות ליבה".
בינואר האחרון חשף "כלבו – חיפה והקריות", כי עיריית חיפה הגישה תביעת פינוי נגד העמותה מהנכס שבו היא פועלת ברחוב יל"ג 7, שבה היא דורשת "להשיב את החזקה בו לידי התובעת כשהוא פנוי וריק מכל אדם וחפץ". הצעד, שבו נקטה העירייה, הביא עימו גל ביקורת ציבורית נוקבת, גם במערכת הפוליטית, עד שמנכ"ל העירייה אוהד שגב נדרש לקיים מסיבת עיתונאים בנושא, כדי להסביר את המניעים לכך.
סאגת הקצאת המבנה ללב ח"ש החלה עוד באוגוסט 2019, עת ביקשה העירייה ממשרד הפנים אישור להקצות את הנכס, יחד עם חמישה נכסים נוספים, לטובת מוסדות חינוך חרדיים. הבקשה עוררה סערה, ובמשרד הפנים התקבלו תלונות על שהנכס הנ"ל משמש עמותה לנזקקים. בתגובה, החליט המשרד להשהות את ההקצאה, ובעירייה הבינו כי עליהם לחזור בהם מדרישתם.
בעירייה נימקו אז את הצעד בצורך במבנים עבור מוסדות חינוך ובדרישת משרד החינוך להשיב נכסים שיועדו למוסדות חינוך, ביניהם הנכס שבו פועלת העמותה, לייעודם המקורי. אלא שממכתב שחשף עיתון "כלבו – חיפה והקריות" מחודש מארס אשתקד, עולה, כי משרד החינוך דרש הסברים גם בנוגע לנכסים נוספים – שמשמשים משרדים של אגפי העירייה השונים. בתשובה לפניית העיתון השנה, אישר המשרד, כי הדרישה להשיב את כל הנכסים לייעודם המקורי, כולל אלו שבהם מצויים משרדי העירייה השונים, שרירה ותקפה.
"4.5 מיליון שקלים בשיפוץ המבנה"
בכתב ההגנה כותבת העמותה: "בשנת 2001 או בסמוך לכך, יזמו ראש העיר דאז מר עמרם מצנע ומנכ"ל העירייה דאז, את הקצאת המקרקעין לעמותה. בטרם נמסרה החזקה במקרקעין לעמותה, המבנה שהיה בה היה נטוש במשך שנים רבות. המבנה נמסר לעמותה כשהוא מוזנח וללא כל תשתיות וללא חיבור לחשמל ומים, ולמעשה הייתה זו חורבה. בשנת 2001 או בסמוך לכך, פעלה העמותה לחיבור המבנה לחשמל, וכן פעלה לקבלת תרומות לשיפוץ המבנה. יובהר, כי הסיכום היה שהמבנה יימסר לעמותה במצבו הוא, העמותה תשמיש את המבנה ולאחר מכן הוא ישמש את העמותה בפעילותה… הסכום הכולל שהשקיעה העמותה בשיפוצים ושיפורים למבנה, מסתכמים בכ-4.5 מיליון שקלים, והכל מכספי תרומות.
עוד נכתב: "לאורך תקופת פעילותה, העמותה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם אגף הרווחה של עיריית חיפה, והיא מסייעת לאגף הרווחה במתן מענה לצרכים שונים של תושבי העיר, שירותים אותם העירייה אינה מספקת לנזקקים בעצמה. בנוסף לכך, התובעת מודה בכך שהיא הקצתה לעמותה וגופים שונים כ-100 נכסים, אשר לגבי רובם לא נחתם חוזה הקצאה פורמלי על פי נוהל ההקצאה, שעל 'קדושתו' מבוססת התביעה". בעניין זה מפנה העמותה בכתב ההגנה אל ציוץ של קליש-רותם בטוויטר, שבו כתבה: "חשבנו/חשבתם שמדובר על הקצאה לא תקינה אחת של עמותת לב ח"ש, שטרם הוסדרה? בדקנו ומצאנו שקיבלנו ירושה של לפחות 100 הקצאות לא מוסדרות בעיר. ביקשנו הנחיות ממשרד הפנים בנושא". חרף זאת, טוענת העמותה, "לא הוגשה ולו תביעת פינוי אחת נגד המחזיקים באותם נכסים. על כן, הטענה שהתובענה הוגשה מטעמים של סדרי מינהל תקינים, כביכול, נטענה מן השפה אל החוץ בלבד".
מוסיפה וטוענת העמותה בכתב ההגנה: "דרישת הפינוי, כמו גם התובענה, הוגשו בחוסר תום לב משווע ומשיקולים זרים. כך למשל, ההחלטה להכין בחופזה פרוגרמה, אשר לטענת התביעה נמצאת בהכנה, נועדה להצדיק באופן מלאכותי את הטענה שהתובעת נזקקת למקרקעין באופן דחוף לצורך הקמת בית ספר. אין כך הדבר. זאת ועוד. התובעת עצמה אוחזת בכ-16 מבנים המתאימים, על פי טענת התובעת עצמה, לשמש בתי ספר, אך היא משתמשת בהם למטרות אחרות, והיא אינה נוקפת אצבע, כדי להפעילם בייעוד שנועד להם, על פי טענתה, למרות הדחיפות הנטענת על ידה, כולל מבנה הנמצא בסמוך למקרקעין נשוא תובענה זו. למרבה הצער, השיקולים המנחים את התובעת הם שיקולים פוליטיים".
"חתימה על הסכם מפורט"
בכתב ההגנה מתייחסת העמותה גם לטענת העירייה, לפיה העמותה לא הסדירה כנדרש את הקצאת הנכס. "לאחר שהעמותה השקיעה בשיפוץ המבנה מיליוני שקלים כמפורט לעיל והרחיבה את פעילותה ואת הסיוע שנתנה לתובעת עצמה ולתושבי העיר הנזקקים, פנתה התובעת לעמותה, בשנת 2010, וביקשה מהעמותה להגיש בקשה פורמלית להקצאת המקרקעין. העמותה נענתה לבקשה, ואכן הגישה לתובעת את המסמכים שנדרשו על ידה. התובעת נטלה את הבקשה והעבירה אותה לדיון בוועדת ההקצאות שלה ולאישור מועצת העיר. לאחר שמועצת העיר אישרה את המלצת ועדת ההקצאות, שלחה התובעת לעמותה נוסח של חוזה שאילה, אותו ראתה העמותה לראשונה. רק עתה למדה העמותה, שתקופת החוזה המוצעת במסגרת החוזה הפורמלי היא חמש שנים בלבד, תוך התעלמות מוחלטת מהשקעותיה של העמותה בשיפוץ המבנה, שנעשו בהסכמת התובעת. על חוזה כזה לא הסכימה העמותה לחתום, והתובעת מצידה זנחה את הדרישה לחתום על נוסח זה. עם זאת, ב-3 ביולי 2016 חתמה התובעת על הסכם מפורט עם העמותה שמטרתו הפעלה משותפת של מועדון קשישים וניצולי שואה במקרקעין. ההסכם נחתם על ידי מורשי החתימה המוסמכים של התובעת, לאחר שעבר את כל השלבים הפורמליים הנדרשים בטרם חתימת החוזה. בחוזה זה, שנוסח על ידי התובעת, הכירה התובעת – הפעם באופן שאין פורמלי ממנו – בזכויותיה של העמותה במקרקעין ואף טרחה לציין שהעמותה מוכנה להעמיד לרשות התובעת חלק מהמקרקעין ללא תמורה".
רוצים להישאר מעודכנים?
על בקשת העירייה ממשרד הפנים ב-2019 להקצות עבור מוסדות חינוך חרדיים, בין היתר, גם את הנכס שבו פועלת העמותה, נטען בכתב ההגנה: "ב-30 ביולי 2019, התובעת ניסתה לקדם מהלך תכסיסני, מעורר תמיהה כשלעצמו. מקורה של היוזמה בגורמים אינטרסנטיים פוליטיים, אשר אין בין מניעיהם האמיתיים לבין טובת הציבור בכללותו, ולא כלום. מי שמתבונן בפרטי המהלך, ימצא שבכירי העירייה פנו למשרד הפנים וביקשו לאשר הקצאה של נכסים לצורכי חינוך, ביניהם הקצאה למקרקעין ברחוב יל"ג 7, שבו עוסקת תביעה זו, לשם הפעלתו כבית ספר. התובעת טענה בפנייה למשרד הפנים, שהיא מבקשת לאשר את ההקצאה, בנימוק שאין במבנה פעילות כלשהי וכי המקום משמש מחסן. היה זה שקר מכוון, ועל פניו מגבש ניסיון לקבלת דבר במרמה. בכירי משרד הפנים – המכירים היטב את העמותה ומוקירים את פעולתה וראו את מה שהתובעת יודעת היטב, שהעמותה מקיימת במבנה פעילות ענפה – השיבו לתובעת שהם תמהים על הפנייה ועל הטענה לפיה אין פעילות במבנה. לאחר שנחשפה החרפה, מנכ"ל התובעת (מנכ"ל העירייה דאז, איתן שטיאסני – ב"כ) חזר בו מהבקשה שהופנתה למשרד הפנים. הנוכלות העולה ממהלך זה אינה מותירה מקום לספק: חרף היחסים המתמשכים בין הצדדים, התובעת לא בחלה באמצעים, שלחה לגוף שלטוני בקשה שקרית, ונראה שעמדה להשתמש באישור שהיא ביקשה לקבל, כדי לסלק את העמותה מהמקרקעין בכוח הזרוע".
"פנייה למראית עין בלבד"
מוסיפה העמותה וטוענת: "מלבד בקשת ההקצאה הנ"ל ממשרד הפנים, צעד נוסף שמוכיח את חוסר תום הלב שבו נקטה העירייה היה בחודש מאי 2020, כאשר התובעת פנתה שוב לעמותה וביקשה ממנה להגיש בקשה פורמלית להקצאת המקרקעין. העמותה ראתה לנכון לשתף פעולה עם הבקשה, והגישה בקשה פורמלית חדשה להקצאת המקרקעין. בדיעבד התברר שפנייה זו של התובעת הייתה חלק בלתי נפרד מהתוכנית לסלק העמותה מהמקרקעין. הטעם לכך הוא, שהתובעת חישבה בראש לא לדון בבקשה ולטעון שעצם הגשת הבקשה החדשה מעידה על כך שלעמותה, כביכול, אין זכויות והיא מבקשת להקצות לה את המקרקעין, משל הייתה זו פנייה ראשונה המתייחסת למקרקעין, בהתעלם מזכויותיה של העמותה ומהמציאות. פנייה אחרונה זו של התובעת הייתה פנייה למראית עין בלבד. ואכן, הבקשה כלל לא נדונה. וישאל השואל: במאי 2020 התובעת ידעה היטב, לשיטתה, שהיא זקוקה למבנה ברחוב יל"ג 7 לשם הקמת בית ספר. לשם כך היא פנתה למשרד הפנים עוד בשנת 2019 כמתואר לעיל. אם כך, מה לה לשלוח לעמותה פנייה להקצאת נכס, כשהיא יודעת היטב שאין לבקשה תוחלת? התשובה לשאלה זו היא פשוטה: בדרך לסילוק העמותה מדרכה, הכל מותר גם אם המהלכים נתפרים בתפרים גסים וגם אם הם בלתי חוקיים".
עדנה, כרמל
עמותת לב ח"ש אתם לא מתביישים? האמת תתברר בבית המשפט. תושבי חיפה עם עיריית חיפה.
עוד בלאגן בתקופת יהב
הבלאגן שירשנו מיהב בכל תחום? פשוט לא יאמן
חיפאית
יום אחד תחשף האמת על לב ח"ש. ואז כל מי שיצא נגד עיריית חיפה יבין שעבדו עליו.
אביתר
עוד נמשכת סאגת לב ח"ש? מה הבעיה לעבור למבנה אחר שתקצה להם העירייה ולשחרר את המבנה העצום שהם יושבים עליו במרכז העיר, כדי שיחזור לייעודו המקורי? כנראה שיש לעמותה הזו המון המון כסף אם היא הולכת ככה ראש בראש. לא דואג להם.