אם שכחתי מה פרשת השבוע, מה אקרא באותה השבת בתורה? ההלכה קובעת כי קוראים את פרשת "המן" שבפרשת "בהעלותך".
מה כל כך חשוב בפרשת "המן" שהיא באה במקום פרשת השבוע?
המן היה אוכל מיוחד, לחם מן השמים ללא פסולת, ובו קדושה מיוחדת שכל מי שאכל ממנו הרגיש אלוקות. כמו התורה הקדושה, שכל כולה קודש והיא מחייה את האדם ברוחניות ומחזקת אותו בגשמיות, ובדיוק כמו השבת שהיא רוחניות טהורה בעולם גשמי. מכאן, מובן מדוע כאשר אדם אינו יודע מהי פרשת השבוע – שיקרא בשבת את פרשת "המן". כוח רוחני שלמרות "ירידתו" לעולם גשמי נשאר עם כוחו הרוחני המלא.
רבי זושא מאניפולי היה נוהג אחרי תפילת שחרית לומר לעצמו: "ריבונו של עולם, זושא רעב, הבא נא עבורו משהו שיאכל". וכאשר המשרת שמע את קריאתו, היה מביא לפניו את האוכל. פעם אחת החליט המשרת שהחל ממחר לא ייתן לרבי זושא את האוכל עד שיבקש זאת ממנו ולא מריבונו של עולם. למחרת ירד גשם והרחובות היו מלאים בבוץ. בדרכו למקווה נתקל אחד האורחים בעיירה ברבי זושא והפילו לארץ. האורח הרגיש לא נעים והחליט לפצות את רבי זושא. לקח ארוחה טובה ומשובחת מהאכסניה, הלך לבית המדרש והמתין עד לסיום התפילה.
רוצים להישאר מעודכנים?
המשרת ממתין לרגע שרבי זושא יפנה בסיום התפילה לריבונו של עולם והוא יוכיח שאין לרבי זושא מענה. רבי זושא מסיים את התפילה וקורא "ריבונו של עולם, זושא רעב…".
באותו הרגע נכנס האורח שפגע ברבי זושא, ביקש סליחה והגיש לרבי זושא ארוחה דשנה ומשובחת יותר מהארוחה הרגילה מדי יום.
או אז הבין המשרת כי מן השמיים משגיחים על רבי זושא שיאכל… ממש לחם מן השמיים.
שנזכה במהרה לשלמות הרוחניות הטהורה – בגאולה השלמה.
