השוטר שנכנס לאכסניה דפק על השולחן ויצא. "מה פשר הדבר הזה?", שאל הבעש"ט את בעל האכסניה, "אני חייב כסף לפריץ, וזוהי התראה ראשונה להיום. בהתראה השלישית יהיה עליי לתת לו את הכסף, כרגע יש לי רק מעט מהסכום", ענה בעל הבית.
כעבור שעה קלה, מגיע השוטר, מכה על השולחן והולך. הבעש"ט שואל את בעל האכסניה "מהיכן תשיג את הכסף החסר?"; עונה לו בעל האכסניה: "אני סומך ובוטח בהקב"ה שיהיה בסדר". אחרי זמן קצר שב השוטר ודורש מבעל האכסניה להתלוות אליו. הבעש"ט ותלמידיו יצאו אחרי השוטר ובעל האכסניה לראות כיצד ייפול דבר.
מרחוק הם רואים כרכרה הדורה נוסעת לקראתם ונעצרת ליד בעל האכסניה. הנוסע בכרכרה משוחח בקצרה עם בעל האכסניה ומעביר לידיו סכום כסף. כאשר המשיכה הכרכרה לכיוון הבעש"ט ותלמידיו, הם שאלו אותו מיהו ומדוע העביר כסף לבעל האכסניה. הסביר להם האדם ההדור, כי לפי כמה ימים הוא התמקח עם בעל האכסניה על המחיר שישלמו לו על יין שיכר שהוא מייצר והוא הגיע כעת לסגור ולשלם כפי שהוא ביקש. הסכום ששולם על היין שכר – הספיק לתשלום החוב לפריץ.
רוצים להישאר מעודכנים?
"זוהי כוחה של אמונה, גם כאשר נראה שהעסק אבוד, תשועת ה' כהרף עין", אמר הבעש"ט לתלמידיו.
בין מתנות הכהונה המופיעות בפרשת השבוע ישנם בכורי אדם ובכורי בהמה. אומר הקב"ה לבני ישראל, כי חייו של יהודי צריכים להיות מתוך אמונה. גם כבכור בהמה – לדאוג לגשמיות, לעשות את ההשתדלות. מצד שני להיות כבכור אדם – להתחזק באמונה בהקב"ה שהכל לטובה.
