שטח המריבה ברחוב אלכסנדר ינאי
שטח המריבה ברחוב אלכסנדר ינאי

בית המשפט דחה עתירה של עיריית חיפה וקבע כי דבק בה אי ניקיון כפיים

הוועדה המקומית דחתה את בקשתם להיתר בנייה של בעלי שטח ברחוב אלכסנדר ינאי, בנימוק כי מדובר בשמורת טבע, אולם ועדת הערר קבעה, כי ייעוד השטח הוא אכן למגורים והורתה לעירייה לקדם את בקשתם להיתר. העירייה עתרה על החלטה זו. את החלטתו לדחות את עתירת העירייה נימק השופט: "רשות ציבורית אינה פטורה מקיום הוראות החוק, וכאשר היא פונה לבית המשפט לאחר שעשתה דין לעצמה והמשיכה לבזות החלטות ועדת הערר, מצווה על בית המשפט לדחות את עתירתה"

פורסם בתאריך: 14.6.21 11:35

בית המשפט המחוזי דחה את עתירתה של עיריית חיפה (הוועדה המקומית לתכנון ובנייה) נגד ועדת הערר של מחוז חיפה בנוגע לבנייה בחלקת שטח ברחוב אלכסנדר ינאי וקבע כי הגשת העתירה על ידי העירייה לוקה בחוסר ניקיון כפיים.

במאי בשנה שעברה הגישה עיריית חיפה עתירה מינהלית נגד ועדת הערר המחוזית, שלושה מבעלי חלקת השטח וכמה דיירים שנכסיהם גובלים בחלקה. העתירה הוגשה לאחר שכמה חודשים קודם לכן, קיבלה הוועדה את הערר שהגישו שלושת הבעלים של חלקת השטח ברחוב אלכסנדר ינאי וקבעה כי ייעוד השטח הוא למגורים. זאת לאחר שהוועדה המקומית דחתה על הסף את בקשתם למתן היתר לבניית בניין מגורים על השטח. העירייה טענה בעתירתה, כי החלקה סווגה במשך עשרות שנים כשמורת טבע מכוח תוכניות המתאר המנדטוריות וכי ייעוד המקרקעין כשמורת טבע, מכוח תוכנית מאושרת קודמת, לא שונה ובעינו עומד גם כיום. מבית המשפט ביקשה העירייה לקבוע, כי "ייעוד המקרקעין נשוא העתירה נותר בעינו כשטח פתוח ומסווג כשמורת טבע".

השופט נאסר ג'השאן דחה את עתירת הוועדה המקומית וקבע: "לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי, כי אין מקום לדון בטענות הצדדים לגופן. דין העתירה להידחות בשל שיהוי ואף בשל חוסר ניקיון כפיים שדבק בהגשת העתירה".

בנוגע לסוגיית השיהוי פירט השופט: "נראה, כי העותרת עצמה הייתה מודעת היטב לקושי בהגשת העתירה לאחר שפעמיים החליטה ועדת הערר, כי ייעוד החלקה הוא ל'מגורים', ולאחר שפעמיים הורתה ועדת הערר לעותרת לקדם את הבקשה להיתר, ואף על פי כן לא מצאה העותרת מקום להגיש עתירות מינהליות נגד אותן החלטות. נראה, כי העותרת צפתה קושי זה כאשר טענה, כי 'לא חלה כל מניעות בדין בהגשת העתירה הנוכחית על ידי העותרת, המופנית כנגד החלטתה החדשה של ועדת הערר, שהתקבלה לאחר קיום דיון עצמאי בתאריך 1.1.2020 במסגרתו נשמעו בהרחבה טענות כל הצדדים… כפי שעוד יובהר להלן העתירה לוקה בשיהוי כבד המצדיק דחייתה ואין בהסברי העותרת הנ"ל כדי להצדיק שיהוי זה".

בסוגיית אי ניקיון הכפיים של הוועדה המקומית, קבע השופט: "העותרת, אשר מסרבת לקבל את החלטות ועדת הערר (כפי שעולה מהחלטות ועדת הערר) ואינה מקיימת אותן גם לאחר שהגישה העתירה שלפניי, באה בשערי בית המשפט בחוסר ניקיון כפיים. למעשה, העותרת עשתה דין לעצמה ולא כיבדה החלטת ועדת הערר; העותרת לא הגישה עתירה על החלטת ועדת הערר הראשונה, ועוד בשנת 2016 הפכה החלטה זו של ועדת הערר להחלטה חלוטה כלפי העותרת (כפי שוועדת הערר קבעה פעם אחר פעם). למרות ההחלטה המפורשת הראשונה של ועדת הערר, לפיה יש לנהוג בבקשת הבעלים כאל כל בקשה של בעל חלקה למגורים, נדחתה בקשת הבעלים למתן היתר, כאשר העותרת מתעלמת מהחלטה זו ומפנה את מהנדס העיר לתיקון התוכנית לפי ייעוד המגרש על פי הגרסה המופקדת. כאמור הוגש ערר על החלטה זו ובהחלטתה השנייה קבעה ועדת הערר מפורשות. כאמור הוגש ערר על החלטה זו, ובהחלטתה השנייה קבעה ועדת הערר מפורשות, כי 'החלטת הוועדה המקומית ניתנה תוך ניסיון לעקוף את החלטת ועדת הערר… הוועדה המקומית לא עתרה נגד החלטת וועדת הערר (הראשונה) וזו הפכה חלוטה… הוועדה המקומית התנהלה כאילו החלטת ועדת הערר מקובלת עליה… והנה כשהגיעה הבקשה לדיון בוועדה המקומית, נזכרו חברי הוועדה המקומית… כי הם אינם משלימים עם החלטתה החלוטה של ועדת הערר, ועל כן, החליטו שלא לאשר את הבקשה… לא ניתן להתעלם מכך שיש בהחלטת הוועדה המקומית והאופן שבו התקבלה, זלזול בוטה בהחלטה סופית וחלוטה של ועדת הערר….".

 

 

עוד קבע השופט ג'השאן: "נראה, כי התנהלות זו של העותרת מצדיקה את דחיית עתירתה על הסף באשר היא עושה דין לעצמה ומבזה את החלטות ועדת הערר. כבר נקבע, כי עשיית דין עצמי מצדיקה דחיית העתירה על הסף. רשות ציבורית אינה פטורה מקיום הוראות החוק וכאשר היא פונה לבית המשפט לאחר שעשתה דין לעצמה והמשיכה לבזות החלטות ועדת הערר גם לאחר הגשת העתירה, מצווה בית המשפט לדחות עתירתה. ועדת הערר נקבעה על פי חוק התכנון והבנייה כגורם האמון על בחינת החלטות מסוימות של הוועדה המקומית, היא בעלת הסמכות לתקן החלטות אלה של הוועדה המקומית והיא הגורם המוסמך להיכנס בנעלי הוועדה המקומית, בהיותה גוף תכנון בעל מעמד גבוה מבחינת היררכית. משמע, כאשר ועדה מקומית לתכנון ובנייה אינה מקיימת את הוראות ועדת הערר ומתעלמת מהן, מפרה החלטות מעין שיפוטית ומתעלמת מן ההיררכיה שקבע המחוקק, היא מפרה את הוראות חוק התכנון והבנייה. מדובר בפגיעה קשה בשלטון החוק… אף שהעתירה הוגשה על ידי רשות ציבורית, מצאתי, כאמור, לסלקה על הסף בגין אי ניקיון כפיים. נראה שיש להקפיד עם רשות ציבורית הנוהגת בחוסר ניקיון כפיים, אף כאשר הרשות סבורה ומאמינה כי בכך היא משרתת את הציבור. רשות ציבורית אינה יכולה להפר החלטות שיפוטיות או מעין שיפוטיות ולפנות בבקשת סעד מבית המשפט".

גולן-שטיינברג: לערער לעליון

בהמשך להחלטת בית המשפט, שלחה חברת מועצת העיר עו"ד שרית גולן-שטיינברג מכתב למהנדס העיר אריאל וטרמן וליועצת המשפטית של העירייה ימית קליין, שבו כתבה, כי, לדעתה, יש להגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

גולן-שטיינברג: "באוקטובר 2018 קבענו שיש להכין תוכנית מתוקנת לשטח שישקף את מה שחשבנו לגבי השטח – שמורת טבע. בהמשך, פעלנו לפי ההנחה המשפטית, כי צריך קביעה של בית משפט כיצד לפעול על רקע המחלוקת מול ועדת הערר. בפועל, בית המשפט דחה על הסף את העתירה מבלי לדון בה לגופה. יש מקום, לטעמי, להגיש ערעור לבית המשפט העליון במקביל להכנת תב"ע לשטח, כפי שסברנו שנכון לעשות באוקטובר 2018. אסור ששטח זה, שמורת טבע של ממש, יהפוך לבניין מגורים מבלי שנמצה את כל המסלולים האפשריים".

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

תגובה אחת

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר