בחודשים האחרונים התפרצה מחלת החצבת, בין השאר במדינות אירופה ובארצות הברית, לאחר שכבר לפני שנים היא הוכחדה במקומות רבים בארץ ובעולם. בישראל לבדה חלה עלייה של מאות אחוזים, וכיום ידוע על כאלף חולים ומקרה תמותה אחד, מה שמתיישב אחד לאחד עם הסטטיסטיקה, ובנוסף עוד רבים אחרים נחשפים למחלה ונאלצים לקבל טיפול מונע.
"אלף מקרים הם לא היסטריית שווא", מבהיר ד"ר עמי נויברגר, רופא ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים רמב"ם ומנהל מרפאת החיסונים של המטיילים במרכז הרפואי. כדי לעשות סדר בבהלה הוא משתף בכמה המלצות חשובות שרצוי לאמץ, גם כדי לשמור על עצמנו וגם כדי לסייע למאמץ הקולקטיבי לעצירת התפשטות המחלה.
המלצה 1: גלו חשדנות כלפי כל שפעת
אם נדמה לכם שאתם או בני ביתכם מפתחים שפעת, דעו שיש דמיון רב בסימנים המקדימים של שתי המחלות. חצבת מתחילה עם צינון קשה, חום גבוה, שיעול ותחושה כללית רעה. ההבדל הוא בפריחה שמופיעה במקרה של חצבת, ואליה יש לשים לב. "כשאתה ליד חולה חצבת ואתה לא מחוסן, הסיכוי שלך להידבק קרוב ל-100 אחוז", מסביר ד"ר נויברגר, "משום שההידבקות היא דרך האוויר – החולים משתעלים, והנגיף מופץ בקלות".
המלצה 2: בדקו האם אתם בקבוצת סיכון
נשים בהריון, אנשים עם מערכת חיסון חלשה וילדים ומבוגרים שלא התחסנו צריכים להיזהר במיוחד ולהתרחק ממי שנחשד כחולה חצבת, גם אם הדבר מתבטא רק בשיעול. "נשים בהריון, שהן קבוצה בסיכון גבוה לסיבוכי המחלה, או אנשים עם דיכוי במערכת החיסון כמו כאלה שמקבלים טיפול כימותרפי – יקבלו טיפול מונע בנוגדנים אם נחשפו לחולה", מסביר ד"ר נויברגר.
המלצה 3: אל תטוסו לחו"ל בלי להיות מחוסנים
אם אתם טסים לחו"ל ואינכם מחוסנים – דעו שהסיכוי להידבק במטוס ששוהה בו חולה חצבת גבוה מאוד, לצד הסיכוי להיחשף לחולי חצבת במקום שאליו אתם נוסעים. "עד לפני כמה חודשים הייתי אומר שהודו היא מקום טוב להידבק", אומר ד"ר נויברגר, "יש שם הרבה אנשים שאינם מחוסנים, ואם אתה מטייל ונמצא שם תקופה ופוגש אנשים – יש לך סיכוי טוב להידבק. עכשיו ישראל דומה יותר להודו מאשר לארצות הברית. יש אפילו התפרצות של המחלה בארצות הברית שבאה מישראל, שהפכה למקור לחצבת".
רוצים להישאר מעודכנים?
המלצה 4: בדקו האם חוסנתם בילדותכם
"כל מי שנולד אחרי 1977 כולל חוסן בילדות, וזה מקנה הגנה כמעט מוחלטת", מגלה ד"ר נויברגר, "האנשים הבודדים שחוסנו ונדבקו, סובלים ממחלה קלה יחסית. מאז ועד היום ממשיכים לחסן לחצבת, למעט האנשים שלא מחסנים את הילדים ויוצרים כיסים של אוכלוסייה חשופה לזיהום והעברתו הלאה. מי שנולד לפני 1957 כמעט תמיד נדבק בילדותו באופן טבעי, אז ההמלצה היא לאנשים שנולדו בין השנים 1957 ל-1977".
המלצה 5: היו מודעים לסיכוני המחלה
"המחלה יכולה להסתבך", מספר ד"ר נויברגר, "התמותה בגדול היא אחד לאלף. הסטטיסטיקה פה היא בדיוק כמו שכתוב בספר, ילדה אחת שנפטרה על אלף חולים. באוכלוסיות מסוימות כמו נשים בהריון או אנשים עם דיכוי במערכת החיסון, ובכלל אנשים מבוגרים שאינם מחוסנים, הסיכון הוא הרבה יותר גדול. זה הופך לדלקת ריאות ויש גם סיכוי לפגיעה מוחית".
המלצה 6: קחו בחשבון שאין טיפול לחצבת
אם החלטתם לא להתחסן ולא לחסן את ילדיכם, מעבר למודעות לסיכוני ההסתבכות של המחלה צריך לקחת בחשבון שלחצבת אין טיפול. עם זאת, אם רק נחשפתם למחלה, דעו שלוקח לה כמה ימים לדגור, לכן יש לגשת בהקדם לקבלת טיפול מונע. בנוסף, מי שחולה לא מאושפז אוטומטית, והדבר "תלוי במצבו. אם מצבו טוב יחסית עדיף לא לאשפז אותו אלא שיהיה בבית כדי שלא ידביק חולים אחרים שגם ככה חלשים מסיבות שונות", מסביר ד"ר נויברגר.
המלצה 7: אל תאמינו לפייק ניוז
"לפני 30 שנה התפרסם מחקר שקשר בין חיסון לחצבת לאוטיזם בילדים", מספר ד"ר נויברגר, "הרופא שפרסם את זה ניסה לעשות כסף מכל הסיפור, פיברק את התוצאות וניסה למכור ערכות אבחון המאפשרות להורים לזכות בפיצויים. בינתיים התגלה שהמחקר מזויף אבל באינטרנט דברים לא מתים". המחקר הזה הפך למיתוס, שמשמש את המתנגדים לחיסונים עד היום.
פייק ניוז נוסף הוא המצאת תיאוריות קונספירציה לגבי קשר לכאורה בין הגופים המחסנים לחברות תרופות שמשווקות את החיסונים. "הרבה מהאנשים האלה הם לא אנשים רעים", הוא מסביר, "חלקם הקטן הוא 'טפילי' באופן מודע כמו אומרים, 'אם כל השכנים התחסנו אז אני לא צריך', אבל רובם באמת מאמינים, שלא בצדק, שזה מזיק. בדרך כלל אני מצליח לשכנע אותם פנים אל פנים, הם רואים שאני בן אדם ישר, אין לי מניות בחברת תרופות ולא אינטרס אישי בעניין הזה".
לפרטים נוספים לגבי מרפאת החיסונים ברמב"ם, לחצו כאן
ד"ר עמי נויברגר (צילום: ערן ירדני)
כתבה שיווקית בשיתוף עם הקריה הרפואית רמב"ם
