מחקר שערכה ד"ר גלית גולדז'ק קוניק, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה של שירותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, העלה קשר בין הרקע התרבותי של נערות לבין דימוי הגוף שלהן, ובמסגרתו פותח כלי לאבחון ראשוני של אנורקסיה. המחקר פורסם בכתב העת לפסיכיאטריה ולבריאות נפשית של הילד והמתבגר "Health Child and Adolescent Psychiatry and Mental".
במסגרת המחקר נחקרה תפישת דימוי הגוף בנערות מרקעים חברתיים-תרבותיים שונים בישראל מול קבוצת נערות שאובחנו עם אנורקסיה נרבוזה. דימוי הגוף הוערך בעזרת מבחן הצלליות שבו הוצגו לנערה שבע דמויות שמצוירות בצורה סכמתית כצלליות הניצבות זו ליד זו – מרזה מאוד ועד שמנה מאוד – והיא בחרה בצללית המתאימה לה בהתאם לשאלות כמו "איזו דמות הכי דומה לך?" ו"איזו דמות הכי יפה בעינייך?". לאחר מכן בוצע ניתוח סטטיסטי שבו נערכה הקבלה בין ההערכה של הנערה את עצמה לבין מדד מסת הגוף (BMI) שלה. כך התקבלה תמונה של הפער בין מצב גופה האובייקטיבי לבין תפישת גודל הגוף ומודל היופי שלה, שמייצגים את דימוי הגוף.
מהמחקר עלה כי ככל שעלה אחוזון ה־BMI כך שביעות הרצון ממראה הגוף נמוכה יותר בכל הקבוצות. נתון זה נכון בכל הקבוצות שנבדקו, ללא הבדלים תרבותיים. עם זאת נמצאו הבדלים על בסיס תרבותי: בקרב קבוצת הערביות, על אף היותה "שמנה" יותר באופן מובהק מקבוצת החילוניות והדתיות, לא היה חוסר שביעות הרצון של הנערות ממראן גדול יותר מזה של שתי הקבוצות האחרות. ממצא נוסף הוא שבקבוצת הדתיות, שחשיפתן למדיה ולסממני החברה החילונית היא נמוכה, נצפה מתאם חיובי בין אחוזון ה־BMI לדמות המסמלת את אידיאל היופי בעיניהן. שני ממצאים אלה מעידים על ההיבט החברתי-תרבותי כגורם משפיע על ההפרעה בדימוי הגוף.
ההבדלים בין כל הקבוצות לקבוצת חולות האנורקסיה נרבוזה, בכל הפרמטרים הקשורים לדימוי גוף באופן מובהק, תומכים במבחן הצלליות ככלי אבחוני יעיל עבור כל המגוון החברתי-תרבותי של נערות בישראל. ד"ר גולדז'ק קוניק מדגישה כי נתון זה חשוב משום שהמבחן עשוי לסייע באיתור מוקדם של נערות בסיכון להתפתחות הפרעת אכילה ובהפנייתן לטיפול מתאים.
