שם: מלי אפטוב.
הכשרה: אחות.
תפקיד: מנהלת הסיעוד במרפאת איינשטיין.
מצב משפחתי: בת 41, אמא לשי ואימלי.
מגורים: חיפה.
התחלת עבודה בכללית: "אני אחות מזה 20 שנה. בוגרת תואר ראשון במנהל מערכות בריאות ותואר שני בסיעוד מאוניברסיטת חיפה.
למה אחות? "סבתא שלי הייתה אחות. כשהייתי ילדה קטנה נהגתי להיות אצלה בעבודה ונשאר לי זיכרון חיובי שכך שהייתי רוצה להיות כשאגדל. כשהגיע הזמן לבחור מקצוע ולצד המלצה של אמא שזה מקצוע טוב, החלטתי להיות אחות ובגלל שאני פרפקציוניסטית, עשיתי זאת בצורה הטובה ביותר".
ספרי על העבודה היומיומית שלך: "מזה כחמש שנים אני מנהלת סיעוד במרפאת איינשטיין, שמשלבת בתוכה מרפאה ראשונית ומרפאת נשים. בתפקידי אני מכשירה אחיות חדשות ומדריכה קלינית. בנוסף, אני עובדת ביחידה להמשך טיפול כאחות מלווה חולים אונקולוגים וסופניים בהוספיס וחולי אי ספיקת לב".
ממה את הכי נהנית בעבודה? "היכולת להעניק למטופל איכות חיים להפחית כאב וסבל מהווים עבורי סיפוק אדיר ומעניקים לי כוחות רבים להמשיך בעשייה המבורכת הזו".
איך עובדים בקורונה? "תקופת הקורונה הייתה תקופה לא פשוטה, אבל ראינו אותה כסוג של שליחות ונתנו את המקסימום. התמגנו וטיפלנו בחולים, גם בביתם. לצד זה עבדתי גם במוקד חיסונים ודגימות ולא הזנחתי את המטופלים ולו לרגע".
מה המוטו שלך בעבודה? "להיות אנושית ולזכור שכולנו בסך הכול בני אדם. כשאני רואה את המטופלים אני חושבת על עצמי ועל המשפחה שלי, על איך הייתי רוצה שיתנהגו אליי וכך אני מתייחסת למטופלים שלי. מבחינתי, כל מטופל הוא עולם ומלואו. מאחר שאני אחות בקהילה, אני מכירה את המטופלים שלי לאורך השנים, לומדת כל מטופל ומטופל ותופרת לכל אחד ואחת את החליפה האישית. מבחינתי, החיוך, האמפתיה והמילה הטובה הם לפני הכול, אפילו לפני שמתחילים את הטיפול".
את לוקחת את העבודה הביתה? "כן. גם לטוב וגם לרע. לפעמים יש מקרים קשים, אני מתחברת למטופלים וזה הולך איתי. מצד שני יש לי סיפוק גדול כשאני עוזרת ומקלה עליהם".
רוצים להישאר מעודכנים?
הפציינט החיפאי: "החיפאים הם אנשים חמים ואנושיים. אני מאוד אוהבת את העיר חיפה ואת האנשים והמטופלים בעיר שעוטפים אותי בסופר, בבילוי ובחדר הכושר".
העצמה נשית: "אני חושבת שכל בן אדם צריך לעשות מה שעושה לו טוב, וכאישה אני עושה מה שטוב ונכון לי. לצד העבודה והקריירה, אני גם אמא, עוסקת בספורט ובעיצוב ולא יושבת לשנייה, 24 שעות לא מספיקות לי".
לצד העבודה: "מלבד היותי אחות, אני מתעניינת בעיצוב וסטיילינג, ולאחרונה, אני אף חושבת להתמקצע בתחום ולנסות לשלב טעימות קטנות של יצירת חוויית מגורים מותאמת לצרכי הלקוח. הבתים תמיד יהיו שונים זה מזה (כמו המטופלים שלי) והשאיפה שלי ליצור את המרחב האישי המותאם ביותר לכל לקוח ולקוח. אני מאמינה שהחלל שבו אנחנו חיים משפיע בצורה ישירה על איכות חיינו, וזאת בדומה לעבודתי כאחות שרואה חשיבות עליונה בהתאמת טיפול הוליסטי בהתאם לצרכיו האישיים וסביבתו של המטופל".
קצת עלייך: "אני פרפקציוניסטית והדבר בא לידי ביטוי בכל תחום שבו אני נוגעת. חשוב לי לאתגר את עצמי ולשאוף להכי טוב שאפשר. אני אוהבת להיות בעשייה מתמדת וחובבת ספורט – אני עושה פילאטיס ורצה ומאמינה שהגוף והנפש הולכים יד ביד. אני דוגלת בעבודת צוות ורואה בה סוד להצלחה בכל תחום בחיים – אם זה במסגרת תפקידי כמנהלת סיעוד להוביל את המרפאה למצוינות, אם זה בזוגיות ואם זה בהיותי אמא במשא ומתן עם הילדים. בנוסף, אני אוהבת לאפות, לבשל ולארח, וכל זה כשברקע תמיד יש מוזיקה וקצב טוב".
מה את מאחלת לעצמך בעוד עשרים שנה? "קודם כל בריאות ואושר. שיהיה לי טוב, כי אם לי טוב, אני אוכל להחזיר את זה לאנשים. אני דואגת למלא את עצמי באנרגיות טובות, רואה את עצמי ממשיכה באותו מסלול, מעצימה וקשובה לעצמי ופחות לאחרים וטורפת את העולם".
