המון רגעים מרגשים שייצרבו בזיכרוני לעוד שנים רבות היו בעונה האחרונה. היו החמישייה הבלתי נשכחת בדרבי, שער השוויון המרגש של שרי בדקה ה-93 בבלומפילד והניצחון הביתי המוחץ 0:2 על באר שבע.
אבל היה רגע אחד, או יותר נכון – משחק אחד, שמסמל עבורי את הווינריות בעונה המרגשת הזאת. המשחק במחזור ה-21 נגד מ.ס אשדוד. 7 בפברואר 2022. אני זוכר שהגעתי עם הבן שלי לסמי סקפטי מאוד אחרי שלושה משחקים ללא ניצחון (הפסד צורם לבאר שבע ושני תיקו נגד הפועל ירושלים ומכבי נתניה). ידענו שמעידה נוספת, והמקום הראשון בסכנה ממשית, והאליפות מתרחקת. מה גם שאשדוד של רן בן שמעון הגיעה בפורמה מצוינת.
אבל אז משהו קרה. כאילו השחקנים החליטו שהיום הם מפצים את הקהל. כבר מהדקה הראשונה הייתה אווירה של קרנבל באצטדיון והבנו שזה לא עוד משחק רגיל. זה משחק של הצהרת כוונות, ומפה הולכים עד הסוף.
רוצים להישאר מעודכנים?
בליץ מהיר מאוד החל בדקה השביעית עם בעיטה חופשית אדירה של עומר אצילי אל בין חיבורי הקורות; אצילי שהוסיף אחר כך עוד שלושה שערים, ובסך הכל סיים עם רביעייה מטורפת וחד פעמית; דין דוד הוסיף צמד, וזה נגמר ב-0:6 מרשים מאוד שגרם לסמי עופר להתפוצץ.
אני זוכר היטב איך אחרי המשחק לא רצינו ללכת הביתה ונשארנו באצטדיון לעוד דקות רבות. אוראל שלי ראה שישייה בפעם הראשונה בחייו, ויצאנו בהרגשה שהמשחק הזה מסמל את השינוי, ומה שלא יהיה בהמשך – מכבי חיפה האימתנית חוזרת, ומפה הולכים עד הסוף, ואף אחד כבר לא יוכל לעצור אותנו, או כמו ששר ידידנו ב. ברבי: "זאת השנה שלנו".
לכל כתבות גיליון האליפות שלנו לחצו כאן >>>
