הבחירות המקומיות השנה מאופיינות במספר שיא של נשים שרצות לתפקידים פוליטיים במסגרת הרשימות השונות. זו הזדמנות לשים במרכז השיח וההתייחסות את הנושאים החשובים לחיינו כנשים וכתושבות חיפה.
בשבוע שעבר קיימנו באשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה פאנל מועמדות מהרשימות השונות שבו הועלו נושאים שנוגעים לחיי נשים בעיר, ושאלנו את המועמדות מה הן מתכוונות לעשות בתחומים הללו ואיך הן מתכוונות לשפר את חיי כולנו – נשים וגברים כאחד.
הנושאים שעלו לדיון היו בין השאר קידום קווי תחבורה ציבורית ידידותיים יותר בעיר ההררית שאינה נוחה לתנועה למי שאין לה רכב פרטי, קידום עסקים קטנים שעל פי רוב מנהלות אותם נשים, ופיתוח והרחבת האפשרויות לדיור ציבורי בעיר לטובת נשים שמהוות חלק ניכר מהאוכלוסייה החלשה יותר מבחינה כלכלית. כמו כן דובר על הקשיים של אמהות יחידניות, ועלתה הדרישה לקבל עובדות קבלן שמועסקות בעיריית חיפה כעובדות מן המניין, וזאת כחלק ממאבק ארוך שהובילה אשה לאשה וטרם הגיע למיצוי מול רשויות העירייה. במפגש התפתח גם דיון על הצורך לשפר את מערכות החינוך הציבוריות בעיר, שרוב אוכלוסייתה הערבית נאלצת לצרוך חינוך במערכות פרטיות.
בעקבות הפאנל, שבו השתתפו נשים מכל קצוות הקשת הפוליטית ושהרשים במחויבות לנושא זכויות הנשים בעיר, עלתה מהקהל הציפייה שהמועמדות בפאנל יחתמו על אמנה משותפת שנוגעת לקידומן של כלל הנשים בעיר, ושהן יקדמו יחדיו נושאים שישפיעו בהכרח על כלל הציבור.
רוצים להישאר מעודכנים?
המועמדות הביעו רצון ועניין לעשות זאת – דבר שיחייב אותן מחד לחזון משותף למרות השונות הפוליטית והמחויבות לקהל בוחרות ובוחרים שונה, ומאידך נראה שהן הבינו שמדובר בפוטנציאל להגדיל את כוחן הפוליטי בתוך המועצה ולהוביל לשינוי משמעותי בתחומים מגוונים. אין ספק שבחברה מגוונת ומרובת אינטרסים, האפשרות לאחד כוחות וליצור קואליציות, בהתאם למסורת הפמיניסטית, היא הדרך הטובה יותר להצליח לשנות ולהשפיע באופן עמוק על חיי העיר. הדבר נכון במיוחד לגבי קבוצות אוכלוסייה מוחלשות יותר מבחינה פוליטית.
הפוליטיקה העירונית היא מיקרוקוסמוס של הפוליטיקה הארצית, אך למרות זאת יש בה המרחב הדרוש כדי לצעוד צעד אחד קדימה לקראת הבניית מציאות טובה יותר מזו שמציעה הפוליטיקה הארצית. ולא חסרות דוגמאות לכך: תל אביב שמובילה את הדגל ביחס פתוח ומקבל לאוכלוסיית הלהטב”ק ושתרמה רבות לקידום מעמדם החברתי והחוקתי במדינה; אשדוד שהכריזה על עצמה כעיר ידידותית לנשים; וגם אצלנו – חיפה שמציגה בינתיים, גם בתקופה של קיטוב פוליטי מחריף, מודל של סובלנות יחסית בין חילונים לדתיים בעזרת הסטטוס קוו שנשמר, ואפשרות לחיים משותפים בין ערבים ליהודים במדינה שבה הניכור בין שתי הקבוצות רק הולך וגובר.
המודלים הללו ועוד מלמדים על האפשרות שעיר יכולה להעמיד חזון שהוא מתקדם יותר מזה שהמדינה מציגה, ומה מתאים יותר מכך שחיפה, שממנה צמחה התנועה הפמיניסטית בישראל, תיצור בעזרת נציגות מהרשימות במועצה את האמנה המשותפת לקידום זכויותיהן של נשים בעיר.
הכותבת היא חברת הוועד המנהל של אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה
