חיפה (צילום: ירון צור לביא)
חיפה (צילום: ירון צור לביא)

עניין של אופי

פורסם בתאריך: 10.11.18 18:50

“הכישלון הגדול ביותר שלי הוא חוסר הצלחתי לייצא אל מחוץ לחיפה את המודל המיוחד שרקמנו כאן – מודל החיים בשיתוף של בני כל הדתות”, אמר השבוע ראש העיר היוצא יונה יהב בנאום הפרידה שלו ממועצת העיר – מועצה שהיתה ביתו במשך כארבעה עשורים (להוציא הפסקה בת שלוש שנים בעת כהונתו כחבר כנסת).

בסיום דבריו המרגשים פנה יהב בבקשה לעינת קליש רותם, ראש העיר הנכנסת, לפעול ככל יכולתה לשמר את מה שכינה “המרקם המיוחד של העיר חיפה” ואת אופייה של העיר, שכן אלה, אמר, היו פרויקט חייו והם חייבים להמשיך ולהיות גם פרויקט חייה של מחליפתו. הוא דיבר על אופייה של חיפה ואני תהיתי – מהו אופייה של עיר, כל עיר, ומה הופך עיר ל”עיר”?

יש לא מעט צדק בדבריו של יהב על כך שלחיפה יש אופי מיוחד וכי כדאי להקפיד ולשמרו בכל מצב ובכל עת. אלא שלא הרכב האוכלוסייה הייחודי של חיפה הוא שקובע את אופייה של העיר אלא להיפך – אופייה של העיר הוא שמשפיע על אופיים של תושביה.

מכיוון שערים ותיקות בעולם וגם בישראל קיימות הרבה יותר שנים משנות חיי אדם ומתחלפים בהן דורות על גבי דורות של תושבים, ומכיוון שאופייה המיוחד של עיר נשמר כמעט בכל הדורות, לא נותר לנו אלא להניח כי העיר היא שקובעת את האופי של תושביה ולא התושבים הם שקובעים את האופי של העיר.

“אפשר להוציא את היהודי מהגלות אבל אי אפשר להוציא את הגלות מהיהודי”, אומר משפט מפורסם, ובפרפראזה ניתן לומר שאפשר להוציא את התושב מחיפה, אך לעולם לא תוציא את חיפה מהתושב. ירושלמי הוא ירושלמי גם אם עבר להתגורר במודיעין או בבאר שבע, טברייני הוא טברייני גם אם עבר ללוס אנג’לס או לסן פרנסיסקו, וחיפאי נשאר חיפאי גם אם ירד לתל אביב. “אני אנגלי בניו יורק”, שר סטינג.

הירשמו עכשיו לקבלת עדכונים על הנושאים שמעניינים אתכם

“האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו”, קבע המשורר שאול טשרניחובסקי וגם הוא ידע – המקום קובע את המהות ולא להיפך. ולעולם, עד יום מותו ממש, יהיה האדם לא יותר מאשר תבנית נוף מולדתו. ולפיכך נשאלת השאלה: כיצד ייקבע אופייה של עיר וממנו ייגזר אופיים של תושביה?

לגיאוגרפיה, לטופוגרפיה, לאקלים, לצומח ולחי יש השפעות קריטיות על עיצוב אופיו של כל יישוב, כמו גם לרחוב, למרכול השכונתי, לסניף הדואר, לשדרת האקליפטוס, לגובה הבניינים, לצורת חזיתותיהם, למרפסות, לסורגים, לכיכרות, לספסלים הציבוריים, לתחנות האוטובוס ולפנס הרחוב. לכל אלה ולרבים נוספים המעצבים את המראה של הרחוב, של השכונה ושל העיר יש השפעה חיונית על אופייה של העיר ועל אופיים של תושביה.

וגם להיסטוריה יש חלק חיוני בעיצוב אופייה של עיר – עיר מוקפת חומה ומבוצרת היטב שידעה לאורך מאות שנות קיומה קרבות ביצורים, כיבושים וחורבן תפתח במשך הדורות אוכלוסייה קשוחה יותר, מסתגרת יותר, מתפשרת פחות, סובלנית פחות ופלורליסטית פחות. לעומתה, עיר חוף שאוכלוסייתה עסקה בדיג, בספנות, בחקלאות ימית ובמסחר תהיה בדרך כלל פתוחה יותר אל העולם, הרפתקנית יותר וחופשית יותר, עיר תעשייה ומסחר תפתח במשך השנים חברה של פועלים ושל בעלי הון, וכן הלאה.

התמזל מזלה של חיפה והיא החלה כמושבת דייגים קטנה, התפתחה לעיר מסחר גדולה ובהמשך למרכז תעשייה אזורי עצום. אוכלוסייתה התפתחה מדייגים ליורדי ים, לסוחרים ולפועלים, והדינמיות הזאת, בצירוף הים וההר, שפע הטבע והנוף והאקלים הממוזג, הם שהקנו לה את אופייה הייחודי, שאינו קיים בשום עיר אחרת בישראל, והם הנכס הגדול שלה. ועל זה אכן חובה לשמור מכל משמר.

הכותב הוא יועץ תקשורת, מרצה, מבקר, סופר ומטייל

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר