התחנה המרכזית הישנה בבת גלים (צילום: רמי שלוש)
התחנה המרכזית הישנה בבת גלים (צילום: רמי שלוש)

פילים ואריות

פורסם בתאריך: 16.1.20 17:36

מקור הביטוי "פיל לבן" מגיע מתקופת המלכים באסיה שהיו מענישים מקורבים ויריבים פוליטיים בדרך דיפלומטית על ידי הענקת פיל לבן במתנה. הפיל הלבן נחשב למקודש מאוד באמונתם ואסור היה להעביד אותו, ומכיוון שמדובר בפיל לבקן, עלויות הטיפול והאחזקה שלו היו גבוהות מאוד והוא לא הביא כל תועלת. במקום שהפיל ישרת את האדם, האדם שירת את הפיל. מקבלי המתנה היו נושאים בעול הכבד ובנוכחות של חיית מחמד ענקית שמזכירה להם תכופות את המלך, ובמקרים הגרועים היו כאלו שהתרוששו מממונם.

כשאנחנו אומרים פיל לבן הכוונה היא לנדל"ן שאינו מניב ושהפך חלק מהנוף העירוני – שלדים חלולים שניצודו על ידי אריות נדל"ן והושארו לגווע. אבל בכך זה לא נגמר – האריה תמיד ישגיח מרחוק על טרטוריית הציד היקרה שלו.

אתם יודעים למה אני מתכוון, הרי אין אחד שלא עבר ליד מבנה נטוש בחיפה ואמר "יא אללה, איזה מבנה. למה לא עושים עם זה כלום כבר שנים?". כאלו הם הקזינו בבת גלים, התחנה המרכזית הישנה, בריכת הפועל בהדר, בית ספר שוב בכניסה הדרומית לחיפה, ועוד ועוד.

בסוואנה החיפאית יש משחקי כוח, מלחמות קטנות וחשיפת שיניים. לכבוש עוד שטח, למצוא עוד טרף, ולחכות בסבלנות. להמתין עד שהעשב יגדל והביקוש יעלה. העלויות הן מינימליות, הערך עולה ועולה. אריות הנדל"ן הם ציר בגלגל החיים, כמו שאמרו למופסה, ויש להם משקל חשוב בעיר. הם שם כדי לשים כסף ולגרוף רווח – זהו הייעוד שלהם. ואם סבבה להם אז זה יבוא לידי ביטוי בחזות הארכיטקטונית של העיר, הרי רק הם, עם שיגעון הגדלות ועם הממון הרב, יכולים לצאת להרפתקה ארכיטקטונית מושקעת וליצור לעיר חזות מעניינת וקו עם אופי.

בואו נודה על האמת – שום הנהגה בעיר, גם לא הנוכחית שבראשה עומדת דוקטור לתכנון ערים, לא עשתה סדר או הציגה תוכנית לטיפול במבנים הנטושים. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש בחיפה יותר מ־10,000 דירות ומבנים נטושים, ולא בטוח שהמספר הזה כוללת מבנים מסחריים. מקדנציה לקדנציה צצות לנו בכל כמה שנים הדמיות תלת מימד של תוכניות עתידיות ואופטימיות למבנה כזה או אחר, לשיפוץ ולהרחבה, לשינוי ייעוד ולאכלוס, לפתיחת שטחים מסחריים ולכל מיני חארטות אחרות. זה לא קורה, ואם היו בכל זאת כמה פרויקטים שיושמו הרי שזה מבורך, אבל ביחס למספר המבנים השוממים מדובר בנתון אפסי.

אולי זה נשמע לכם טרחני וקטנוני, "יורם, מה נתקעת עכשיו על מבנים נטושים בחיפה?", אבל בסוף השבוע שעבר ערכתי סיור בחיפה עם כמה אורחים – אנשי עסקים ואנשי עשייה בולטים. טיול של כיף ואוכל חיפאי בשבת חמימה. בכל רחוב שבו סיירנו מצאנו מבנים נטושים, כאלה שהשיפוצים בהם התחילו ונעצרו. כאלה שעד עכשיו לא שמתי לב אליהם. כל מבנה כזה הוא צלקת בפניה של העיר, ריקבון פנימי שמתפשט.

אז חוץ מהקזינו, מהתחנה המרכזית, מבריכת הפועל ומשוב, נמצאים בקטגוריה הזו בתי הקולנוע רון, עצמון, מירון, תמר ואורה בהדר, שביט במרכז הכרמל ונוף בקרית שפרינצק. חללים גדולים, מגרשים ענקיים, שבמבט חטוף מעלים גל של געגועים מהול בעצב. והמגמה הזו מתרחבת. עוד ועוד מבנים שוממים קופצים לנו בזווית העין, תהליך מתקדם של חריצת קמטים בפניה של חיפה המזדקנת. העיר בבעיה. לאחרונה אנו שומעים על כך שראש העיר עינת קליש רותם מקדישה תשומת לב למבנים שנבנו בסגנון הבאוהאוס – סגנון שקרוב ללבם של אדריכלים – כמו למשל המבנה של שוק תלפיות. זה מבורך ויפה, אבל למה להתמקד בעיצוב גרמני יעיל ובורגני? למה לא ללכת על משהו עממי, שכונתי וחיפאי? הרי לא חסרים מבנים נטושים בשכונות החוף. מועדון גולני יכול להפוך לבית מחסה לחסרי דיור, ומבנים אחרים יכולים להיות מוקצים למועדוני ספורט לנוער, למשרדים לעמותת עלֹ"ם, למכללות ולמרכזי הכשרה, העשרה וחוגים. נכון שסגנון הבאוהאוס חשוב והוא חלק מהחזות החיפאית, אבל איך זה משפר את חייהם של התושבים? בינתיים מה שיש לנו זה מבנים מכוערים, כתמי בטון, ברחוב פנחס מרגולין, קו ראשון לים.

 

 

ומה עם הצ'ק פוסט? עשרות מבנים שוממים עם תשתיות מרוסקות. אשכרה מדינת עולם שלישי. מבנים שהתיישנו עם חלונות שבורים שמחכים לעליית הערך ואולי להזזתם של בתי הזיקוק בשביל לדפוק קופה משולשת. ומה עושה הנהגת העיר לעידוד הפיתוח במקום ולהכנסת משקיעים? כלום. בשנים האחרונות אנחנו שומעים על תוכניות להקמת אזורי תעסוקה ופארק הייטק בצ'ק פוסט. זה לא יקרה בגלל משחקי כוח ילדותיים, מלחמות אגו קטנות על שטויות, חשיפת שיניים ושליפת ציפורניים. ואנחנו, התושבים, נמשיך לשבת על העצים בסוואנה ולאכול את המופע הזה בשידורים חוזרים. אנחנו אלה שאוכלים אותה חזק. המבנים הללו יכולים לשרת אותנו, אבל במקום זה הם ניצבים לידינו כפריטים ישנים נושנים כמו התמונה של הילד הבוכה משנות ה־80.

עשרות מבנים נטושים נמצאים בבעלותם של עמותות, חברות ממשלתיות ובעיקר גורמים פרטיים שחוק הקניין מגן עליהם. לדעתי יש סיכוי להתנעה, חסר רק החיבור. רק צריך למצוא משקיעים ויזמים צעירים שיכניסו חיים בגושי הבטון האלו, אם למגורים של משפחות צעירות ואם למבני עסקים שיעניקו משרות לתושבים. חשוב לזכור שעם נדל"ניסטים צריך לבוא קודם כל בטוב, עם נכונות להעניק הטבות ולהסיר מכשולים לטובת המטרה המשותפת.

אבל לפני הכל צריך להתחיל את הפיתוח מבפנים, מתוכנו, ומתוך כבוד לעבר המפואר של חיפה. אני אומר – שיטת המקל והגזר. תביאו את אריות הנדל"ן ותרכיבו ועדה של מביני עניין – מהנדסים ואדריכלים וללא אנשי אנטי. לא חסרים ותיקים שהם תותחים כבדים בענף שיסכימו לשבת בוועדה כזו (הרי נדל"ניסטים הם לא פראיירים, הם באים לעשות כסף). תתנו לה ליווי צמוד של ראש העיר – היא הרי מומחית לתכנון ערים. הוועדה הזו תרכז נתונים על כל מבנה בעיר, תעריך את מצבו ותוציא קול קורא למחזיקי הנכסים ולמשקיעים – תשקיעו בנכס שבבעלותכם, תפתחו, תשכירו. אם דרושה החלפת מגרשים ומבנים ולחילופין שינוי ייעוד, תעשו זאת. תקבלו מסלול ביורוקרטי מהיר, אולי פטורים מאגרות והקלות, וקדימה – להזיז את העיר. לא מעוניינים? הגיע הזמן להשתמש בסמכויות שאנחנו, התושבים, הענקנו להנהגה. והיא זו שצריכה לכפות את השינוי. לא חסרות סנקציות – תשלום ארנונה מלא, קנסות, ווטאבר. התושבים לא צריכים לשלם על מחדליהם של הטייקונים ולתחזק להם את הפיל הלבן.

צריך גם לחקוק חוק עזר עירוני להתחייבות על שמירת חזותו של הנכס. החוק הזה קיים במדינות רבות בעולם. באירופה מבנה כמו זה של התחנה המרכזית, עם הגרפיטי והטיח שנופל, מחויב בתחזוקה נאותה. אני לא צריך להתנצל בפני אורחים מחו"ל על כך שזה הדבר הראשון שנגלה לעיניהם בעיר. "איי אם סורי, איט'ס נוט הארלם, איט'ס אוקיי". הפילים הלבנים בחיפה הם לא מקודשים, ונדל"ן זה עסק. אז שבעלי הנכסים יישאו באחריות. כבר עשרות שנים אני מרגיש שהכל נעשה דווקא, בפנים שלנו, בהתרסה. וגם אם זו לא הכוונה האמיתית, אני לוקח את זה אישית. הקזינו בבת גלים נמצאת בבעלותו של גילי דנקנר, שהוא גם הבעלים של חברות כימיקלים. וההרגשה היא שהוא שולח אלינו, תושבי בת גלים, אצבע משולשת.

בימים שבהם מחירי הדיור מאמירים לשמים, משפחות צעירות גרות בחושות בהדר ובמרתפים בנוה יוסף וכל חניה הופכת ליחידת דיור, מזדקר לו בגאון המגדל השרמנטי של התחנה המרכזית, עם שטח ענק ומוזנח סביבו, בבעלותו של קובי מימון, המיליונר מהגז. נראה שלא ממש מזיז לו הלוק של הסלאמס בלבה של חיפה. ובינתיים יש עוד ועוד תוכניות, הדמיות וכתבות יח"צ כמו סם טשטוש מרדים. ויש עוד הבטחה של יזם ועוד תמונה עם בכירים מחויכים מהעירייה. והערך של השטח ממשיך לעלות. חיפה שלנו חולה.

 


רוצים להישאר מעודכנים אחר כל הידיעות החמות בחיפה?

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו – חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו – חיפה והצפון"


 

אולי יעניין אותך גם

תגובות

5 תגובות
  1. אמיר זוהר

    אחלה יורם… ישיר, נוקב, מקומי מהשטח שנוגע בצלקות של העיר הזאת, שדומה כי הן לא יגלידו לעולם, אבל הנה הוא מציע גם פתרונות יצירתיים ברי השגה.

  2. חסן שוקרי

    לצערי אתה טועה ומטעה- היום פורסם כי בכוונת עיריית חי(לא)פה לנכס נכסים באזור הנמל וזאת על מנת למכור אותם לאילי נדלן אשר ישאירו מקומות אלו כפיל לבלבן במקום לתת לאנשים להשתמש בבניינים אבל היי לפחות יש כמה בנינים באזור הנמל אשר עדין לא נמכרו ליזמים

  3. א/ז

    לצערי הרב השמאל עד היום הוכיח כי אינו עושה כלום חוץ מדיבורים ולחלק כסף שאינו שלו כך שאם היו רוצים לעשות משהוא זה רק לתת לכוחות פרטיים לאחר מכרזים והצעות

  4. יאיר

    כתבה מכלילה ולא מדויקת. דוגמה? ביספ שוב? צא וצלם מה עשו בחלק מהמבנים..

🔔

עדכונים חמים מ"כלבו - חיפה והצפון"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר