העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים: אלה שמניקות בציבור ואלה שלא יכולים לסבול את זה. אקדים ואכתוב שלי אין בעיה עקרונית עם הנקה בציבור, אבל גם פעולה טבעית זו צריכה לדעתי להתבצע במסגרת כללי הנורמה. לפני שאגודות נשים למיניהן יתקפו אותי אסביר: נכון שהנקה היא פעולה טבעית לחלוטין ולא ניתן לערער עליה, אבל באותה מידה גם פעולה של הטלת מים היא טבעית לחלוטין ולא חסרים גברים שמבצעים אותה בסמטאות חשוכות או בשוליים מוארים עם הפנים לכיוון השדה. עד כאן הכל בסדר, אבל מה הייתם אומרים אם מישהו היה עושה את הפעולה הטבעית הזו במרחק של מטר וחצי מכם בזמן שאתם שותים את הקפה של הבוקר בבית קפה, מחכים לאשה על ספסל בקניון או מאזינים למוזיקה בתחנת אוטובוס? טיפה מביך, נכון?
כשאשתי הניקה, תמיד מצאנו פתרונות יצירתיים או מסחריים להצנעת פעולת ההנקה – אם בפינת הנקה בקניון או בסדין המותאם במיוחד לרגעים כאלה של הנקה בציבור. גם בארוחות ערב משפחתיות שלנו עם חברים בעלי תינוקות, תמיד היה נכון וטבעי לקום ולצאת כדי להניק בחדר השני בדיוק כמו שטבעי היה לקום ולצאת לרגע החוצה כדי לקנח את האף או להפריח יונה או שתיים. אני לא בעד לדחות תינוק רעב חלילה וחס, אבל כן בעד לכבד את הפרטיות שלו, של אמא שלו ושלנו.
רוצים להישאר מעודכנים?
העניין לא מסתיים בלהניק או לא אלא הולך ומתפתח לשאלה של אם להציץ או להציץ. אולי “להציץ” זו בחירת מילים גרועה, אז אשנה אותה למושג “להגניב מבט”. האינסטינקט החייתי שלנו כיצורים אנושיים הוא להגניב מבט, ולו לשנייה אחת, בסיטואציות שהן חריגה קלה מהשגרה או מהנורמה. מי מאיתנו הגברים לא מגניב מבט הצדה במשתנה הציבורית, תראו לי אשה אחת שלא מגניבה מבט לטייץ של הבחור ההוא במכון הכושר, ותהיו מספיק כנים עם עצמכם ותגידו שלא הגנבתם מבט לכיוון הנהג שמחטט באף ברמזור אדום. אז אם בחרת להניק את תינוקך בציבור וללא שום פילטרים במרחב האישי שלי, אל תתפלאי שהעיניים שלי ינדדו אחת לכמה זמן לכיוונך. ולא, זה לא עושה לי את זה בשום צורה שהיא, אבל זה שם וזה קיים, בדיוק כמו שאסתכל לכיוון הזוג הזה שלא מפסיק להתנשק ולהתמרח האחד על השני בקצה הבר. טבעי להסתכל בדיוק כמו שזה טבעי להניק.
לאחרונה עולה וצפה סוגיה נוספת ברשתות החברתיות – עד איזה גיל נחשב נורמלי ותקין להניק? לצערי או לשמחתי, גם כאן אין לי דעה נחרצת לכאן או לכאן. יש מחקרים שקובעים שהנקה עד גיל מאוחר ככל האפשר תורמת לאינטליגנציה של הילד, ויש אנשים שסבורים שמראה של ילד בן 4 יונק משד אמו הוא מביך. מה שמוביל אותי למסקנה הראשונה שלי: תעשו מה שנראה לכן נכון במסגרת הפרטית שלכן, אבל כשאתן יוצאות עם זה החוצה אל תצאו נגד דעות של אחרים. אם אראה אמא מעשנת מעל עגלת תינוק זה יגעיל אותי ויגרום לי לחשוב המון דברים על אותה האמא, אבל לא אפנה אליה ולא אעיר לה. אם אראה אב שצועק על בנו לא אשפוט אותו כי אני לא יודע מה הילד עשה רגע לפני כן שזה מגיע לו. לפני שבוע עלה לכותרות סרטון ויראלי מחו”ל שבו נראתה אמא גוררת את ילדה על הרצפה לאורך עשרות מטרים. אחרי שהרשת געשה ורעשה יצאה האם להגנתה והסבירה שמדובר בילד עם צרכים מיוחדים שכמעט לא יוצא מהבית, ושזו היתה הדרך היחידה להזיז אותו ממקומות הומי אדם. אל תשפטו.
