בראשית בראה אלוהים את השמים, את הארץ ואת הסמארטפון. והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני הקהילה הגאה. ורוח אלוהים מרחפת על פני חיפה. ותאמר אלוהים: “קנה סמארטפון”. ולא אקנה סמארטפון. ותראה אלוהים את הנוקיה הישן, הטיפש, העמיד, הפשוט, הזול והמאוד ורוד שלי כי טוב, ותבדל אלוהים בין אור שנות האלפיים לבין חשכת ימי הביניים, ותאמר אלוהים: “יהי ווטסאפ”. ולא אתקין וואטסאפ. ותאמר אלוהים: “יהי פייסוש”. ולא אתקין פייסוש. ותאמר אלוהים: “יהי אינסטוש, גריינדר, אטרף, טינדר, טוויטר, לייב, דרייב, טקסי, אופיס, סאונדקלאוד, טלגרם, טלגרס, יוטיוב ואפילו ספיישל פור יו, יהי עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו, אשר זרעו בו, לחד מינהו”. ולא אקנה סמארטפון. ותרא אלוהים כי טוב. ויהי ערב ויהיה בוקר, הפקת מצעד ראשון.
ותאמר אלוהים: “יהי לוח שנה מלא בהפקות, אירועים וביורוקרטיה של משרדי עיריית חיפה, מוסדות ממשלת ישראל ובעיקר התרוצצות סביב הבנקים, ספקים ורישוי עסקים”. ותעש אלוהים את העבודה המסובכת בבית הקפה ביום ואת הניירת הבלתי נסבלת בלילה, ותעש את האימיילים, התכתובות, המסמכים, הסמסים, הפקסים, הצילומים והניתוקים. ותאמר אלוהים, “קנה סמארטפון”. ולא אקנה סמארטפון. ותראה אלוהים כי טוב. ויהי ערב ויהיה בוקר, הפקת מצעד שני.
ותאמר אלוהים: “תוצא הארץ והקהילה הגאה גועל נפש חיה למינה, בהמה רומסת בני קהילתה וכל רפש האדמה, מחריבות השמחה ומחשיכות הגאווה ביחד איתה”. ותעש אלוהים את חורשי המזימות, מחרחרי הריב, ממציאי הבדיות וכל הנפשות הטובות, כפויי הטובה ומעלילי העלילות. ותעש אלוהים את מקליטי השיחות, מצלמות תיעוד העוולות ואיסוף הראיות. ותאמר אלוהים: “קנה סמארטפון”. ולא אקנה סמארטפון. ותרא אלוהים כי טוב. ויהי ערב ויהיה בוקר, הפקת מצעד שלישי.
ותאמר אלוהים: “נעשה לו אדם בצלמו כדמותו”. ותברא אלוהים את בן מינו בדמותו, שבדיוק לטעמו, זכר וזכר ברא אותנו. ותברך אותנו אלוהים ותאמר לנו: “פרו ורבו ומלאו את הארץ”. ובכוונה תחילה תברא אלוהים את השיחות, הטלפונים, הסמסים, השיתופים והתיוגים. ותגמור אלוהים לנוקיה את הסוללה הישנה דווקא באמצע השיחה החשובה, תעלים את שליחת ההודעה הרומנטית, תעכב את הגעת התשובה הממיסה, תשבור את המסך דווקא כשצריך לזהות את השיחה ממנו ולסנן את כל הסביבה, תפסיק לייבא את חלקי החילוף ואפילו תעלים מהמדפים מכשירים דומים, מחודשים ומשומשים. ותעש אלוהים את התקשורת גרועה ואת הלחץ החברתי מצדו השני של הקו וגם מכל החברות והחברים. ותעש אלוהים את העצבים והאיומים סטייל הגששים שהוא ייקח את הבית ואני אשאר עם הנוקיה, ואגור לבד עם כל הכבלים המאריכים של הטלפון, המחשב הנייד, המצלמה, המטענים ומיני עזרים טכנולוגים כבדים ועתיקים. ותאמר אלוהים: “קנה סמארטפון!”. ולא אקנה סמארטפון. מה גם שההוא לא היה מי יודע מה, עם או בלי פילטרים במצלמה. ותרא אלוהים כי טוב. ויהי ערב ויהיה בוקר, הפקת מצעד רביעי, חמישי ושישי, פורים, מימונה ויום העצמאות. וכל הדברים החשובים הסתדרו עד כה בכסיל-או-פון בוורוד פוקסיה או בקו הכתום החם, כולל שמירת מקומות ובירור שעות פתיחה של קפה פאזל, כי ככה בעיקר הפוזה במסדה, הכל רטרו שיק מתפרק, חוגה זה היפסטרי עאלק, ואפילו השוקולד, כמו המדרכות, בטעם וריח של פעם, גם אם לאף אחד זה לא ממש ברור ולא בדיוק מבינים מה זה אומר, העיקר שהכלבים ימשיכו לנבוח וללכלך כדי שלתושבים יהיה את מה לצלם ועל מה להתלונן.
ויהי ערב ויהי בוקר, הגיעו הפקות אירועי הגאווה והמצעדים בפעם השביעית. ותאמר אלוהים: “אלוהים! בראתי עולם ומלואו סלולרי וחכם במיוחד כעזר בשבילו. מרוב עצבים אפילו פוצצתי מכשירים של ברואים אחרים ובראתי מכשירים בצבעים נוצצים ומזעזעים של הומואים אופנתיים. מה קורה ומה נסגר? גמלתי אותו מהר יותר מהמוצץ, מהסיר והחיתולים”. ובהכנות למצעד השביעי יכולו השמים והארץ וכל צבאם האלחוטי. ותתייאש אלוהים מכל מעשיה, ותשבות בהכנות לפאזל פרייד מכל אשר עשתה, ישבה וחשבה איך לפתור את הבעיה.
פתאום, אחרי ששקטה דרמת הבריאה והסערה האלוהית, וחזרה קליטה רגעית לנוקיה האלמותי, נכנסה שיחה מזוהה ממספר שכנראה מפחיד את הוורוד פוקסיה עוד יותר משחיית הבוקר בכיור או מנפילה מהקומה השלישית. כי פתאום המכשיר התעורר לחיים ותפקד למופת בדיוק בזמן השיחה הזו מאמי הפולנייה, שהכריזה במפתיע שהגיע הזמן שבגילי יהיה לי סלולרי נורמלי כדי שאפשר יהיה להשיג אותי, כך שלא כמו בבדיחה על ההוא שביקש מאלוהים לזכות בטוטו ובכלל לא קנה ומילא טפסים, וכדי שאהיה זמין תמיד כי אי אפשר לדעת איזו הזדמנות כזה, כזו או אחרת מפספסים כשלא זמינים. ובכלל, אחרי שדקלמה את כל הדגמים והנתונים של הסמארטפונים של החברות שלה מהבריכה, מהקונצרטים ומהטיולים של ועד העובדים, הודיעה אמי שאם גם ככה אני לא מתחתן בקרוב ולא צריך לחסוך לחיתולים ולמטפלת ושאר רמיזות של ענייני הורים צעירים, היא תלך בעצמה לחנות הראשונה הקרובה לביתה, תקנה לי ולעצמה את האייפון הכי גדול, הכי משוכלל והכי יקר שתיתקל בו, גם אם יהיה במלאי שחור משחור או אדום גיהינום איום ונורא, ותוריד לי את כל החשבון עד האגורה האחרונה מהירושה. עם נשק יום הדין הזה, אלוהים ניצחה. אז מעכשיו ועד אחרי מצעדי הגאווה בתל אביב ובחיפה, אני זמין בסלולרי, בווטסאפ ובפייסבוק 24 שעות ביממה. בהצלחה.
הכותב הוא ממובילי הקהילה הגאה והבעלים של קפה פאזל
