מסעדה של הומו, שני ברים של לסביות, מאורה חשאית של גייז ערבים, ליין מסיבות קיטשי של גייז צעירים, מינימרקט שצובר תאוצה כמקום מפגש למתרוממים, פה ושם ליינים קוויריים שצצים כמו כוויות אחרי המצעד בשמש ונעלמים. זוהי רשימה חלקית, ורק מהעיר התחתית חביבת העירייה, ורק מהשנה שחלפה, בלי לכלול את העסקים הוותיקים ברובע הלל-מסדה שמזוהה עם הקהילה מאז מרד בר כוכבא. בכרמל יש גם קונדיטוריה ידועה בבעלות גאה, מאמני כושר פרטיים ובטח כמה ספרים, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים שמסתתרים במשרדים במעלה ההר במשך כל השנה, ובקיץ משתוללים חסרי מעצורים בירידות של פרויד בדרכם לתל אביב או לנתב”ג כדי לפזר מזומנים הרחק מכאן, בדיוק כמו האקטיביסטים הנאורים הכי רדיקלים. כולם רוצים חופש, מאבק ושוויון זכויות חיפאיים, עד שזה מגיע לזמן שבו יוצאים לבלות. בדיוק כמו בשנה שעברה ובשנה לפניה ובשנים הקודמות שבהן המצעד החיפאי התאמץ כל כך לשמור על הצביון הכה חיפאי-ייחודי-פסאודו חברתי שלו, הס מלהזכיר פוליטי-מפלגתי, שבחלוף 24 שעות מסוף שבוע הגאווה כבר לא לו היה זכר. כולם, כמו אמוניה במיכל ללא תקרה, מתנדפים מהעיר כאילו כלום לא היה.
טוב שהיו אותם אנשים ונשים בתקופות החלוציות, כאשר היה צריך להתחיל את המרד האקטיביסטי הפוליטי ואת המאבק הגאה החיפאי, שלמרות שבינתיים דעכו, היו כנראה חשובים בזמנם בשביל להזיז פה כמה ברגים ודעות קדומות של אנשים בעירייה כדי שיתחילו לקדם כאן ברצינות את נושא הגאווה ויתייחסו כראוי לארגוני הקהילה ולציבור הלהט”בי. מאז חלפו כבר מספיק שנים והרבה משתתפים/ות זרמו בפעילויות הגאות, באירועי הגאווה הציבוריים ובמצעדים. אפילו תקציבים ציבוריים התחילו להשתחרר לטובת ציבור הבוחרים והבוחרות. אבל אם כבר התחלנו במהפכה, למה לדרוך שוב במקום בגלל איזה קיבעון מחשבתי חברתי שתוצאותיו נראות בשטח בימים אלה שנה אחר שנה? למה הקהילה נרדמת מיד אחרי המצעד במקום להמשיך במרץ בעשייה הגאה? חלק מהתשובה וחצי הדרך לפתרון הבעיה קשורים לסינדרום הנוער והצעירים בקהילה. עוד פרה קדושה שהגיע העת לשחררה לקצבייה או סתם לחופשי (במקרה שהקורא/ת הרגיש/ה הוא/היא צמחוני/ת, וסליחה מראש על חוסר התקינות הפוליטית).
מכיוון שדי קשה לארגן ולשכנע עדר של גאים/ות בוגרים/ות, שגם כבר עסוקים/ת בענייניהם/ן הפרטיים והתעסוקתיים וגם די בשלים/ות בדעותיהם/ן הפוליטיות, לצאת ולצעוד בשם מאבק גאה בשיא החום מיד אחרי האביב הקצר, ובטח אחרי מצעד הגאווה בתל אביב שהוא תמיד ראשון בתור, הפעילים/ות הפוליטיים/ות החיפאים/ות מצאו פתרון קסם – לקרוא לצעירי/ות הקהילה, לבני/ות הנוער ולחבריהם/ן בארגונים הגאים, בעמותות ובמפלגות כדי לדחות את המצעד החיפאי אחרי תחילת החופש הגדול של התיכונים ולהשתדל שזה ייצא נוח בתקופת המבחנים לסטודנטים/ות, כי זה הרי מתכון בטוח למחאה מוצלחת ולהוכחה ניצחת שגם העולם הגאה “שייך לצעירים”, וכל מה שאנחנו עושים זה הרי רק למען הדורות הבאים. טריק ישן נושן לצבירת נקודות זכות בקרב אלקטורט העתיד מהפרק הראשון גם של הספר פוליטיקה גאה למתחילים.
למזלנו, האקטיביזם הפופוליסטי הזה, של רדיפה אחרי זבי חוטם וחדי קרן מצוירים, מיצה את עצמו בקרב הקהילה הגאה החיפאית. ייתכן שהוא לבש צורה וצבעים אחרים, אבל בד בבד התעוררו גם יזמים/ות חדשים/ות ובוגרים/ות שנמצאים/ות ופועלים/ות בעיר סביב השעון כל השנה, והחליטו שהגיע הזמן שהם/ן יקבלו התייחסות עירונית ראויה כי הם/ן חלק בלתי נפרד מהקהילה הגאה. כל אותם עסקים, מעבר לארנונה ולעוד תשלומי עירייה שונים ומשונים שממלאים את הקופה הציבורית, מצפים לתמורה גאה בעד האגרה וגם מייצרים סביבם מיני קהילות – תעסוקתיות, חברתיות, צרכניות, מסחריות וגם שאינן מסחריות – 24 שעות ביממה, 365 יום בשנה, בניגוד להתארגנויות חברתיות פוליטיות נטו שפועלות אקראית לפי מצב הרוח, מפלס הקופה הקטנה או התמיכות של העמותות. בחישוב כלכלי-חברתי, המחזורים המדוברים של כל העסקים והעוסקים/ות שבארון או מחוץ לארון הם גדולים מהמחזורים של הארגונים החברתיים, וחשובים לא פחות – אם לא יותר – לכלכלת העיר. ובטוח שיש בעיר כספים שאפשר לגייס לשיתופי פעולה ולתרומות של עסקים גאים למען הקהילה הגאה. בחיי היום יום של הציבור הלהט”בי החיפאי הפשוט והלא מאורגן פוליטית או הלא משויך לארגון חברתי כלשהו, לעסקים ולעוסקים/ות הגאים/ות יש נראות ממשית וחשובה מאוד במרחב הציבורי, ובכל זאת ממשיכים להתעלם מהם שנה אחר שנה במצעד הגאווה כי הם/ן אינם/ן טובים/ות מספיק בשביל הקהילה, ואחר כך מתפלאים למה לא כולם מתלהבים ותולים דגלי גאווה בעסקים, משתתפים או לפחות עוזרים בפרסום של המצעד והאירועים. אפילו הפרה הקדושה מבולבלת מההיגיון העקום של הקהילה עצמה.
עצת זהב ראשונה למען ירידה מהירה מהסולם המאוד גבוה שעליו טיפסו בכירי הקהילה והתחלת קירוב לבבות בין העירייה לקופה הציבורית, לפוליטיקה הגאה, לקהילה החברתית הגאה ולקהילה העסקית (ליינים, בתי עסק, יזמים/ות לעתיד וכו’): קבעו כבר עכשיו את תאריך סוף שבוע הגאווה והמצעד הבא בחיפה. גם לעירייה וגם לעסקים נדרשים זמן ומשאבים רבים בשביל להיערך כראוי לאירועים מסוג זה, וככל שיהיו יותר נתוני עוגן בהפקה, כך נוכל להירתם ולהתארגן בהתאם למען הצלחת המצעד וצמיחת הקהילה.
הכותב הוא ממובילי הקהילה הגאה והבעלים של קפה פאזל
