שמע, תאמין לי, ואני אומר לך את זה כמו חבר, זה לא מתאים לך. תעזוב את התחום הזה. אם היית ממשיך במחשבים אתה יודע איפה היית היום בחיים? תקשיב לעצה של חבר אמיתי – תתרחק מזה, זה לא באמת אתה, אתה תפסיד שם המון כסף. אנחנו חברים כבר הרבה זמן ואני מסתכל עליך מהצד, אתה לא עושה את זה נכון. אתה נחמד מדי, מנומס מדי, עדין מדי. שם זה הג’ונגל של החיים, רק החזקים שורדים. אל תהיה חבר של העובדים ואל תאמין לספקים. בחורות הן הכי מסוכנות, הערבים הם גנבים וכולם שם מסובבים ומסוממים. אל תתעסק עם העירייה, הם עושים יד אחת עם הסמויים של המשטרה, וחבר שלי – הביורוקרטיה הזו היא לא בשבילך. בלי פרוטקציה וקשרים אי אפשר לפתוח פה עסקים.
תגיד, למה אתה לא פותח בבוקר? עברתי עם חברים ורציתי לשבת לקפה עם העוגיות המצוינות של אמא שלך לפני העבודה. חבל, תפתח בבוקר, תהיה לך מלא עבודה. אגב עוגיות, דבר ראשון לא ידעתי שהן בתשלום, חשבתי שזה בחינם ליד הקפה, אז לקחתי עוגייה בלי רשות. תגיד לברמנית שלך שהיא יכולה לחייך אלי גם אם דיברתי אליה שטויות ועשיתי טעות. וחוץ מזה, אתה חייב להוריד מחירים. שמעתי מחברים שמאוד יקר אצלך. תדהר, אתה בהדר. זה לא מוריה, זה לא הכרמל, אז תתרגל ותתאים את עצמך לסביבה.
אתה עושה הנחות? לחיילים במדים? לסטודנטים? רק לקבוצות? יש עסקיות? יש מנות צמחוניות? יש חלב דפי אורז אורגני עם אצות מבריכות מי גשם טבעיות? שמעתי שעכשיו טבעונות הולך חזק ושיש ביקוש בשכונה. אבל אתה לא חבר אמיתי. מה בסך הכל ביקשתי, שתסדר לי איזו צמחונית אוקראינית חמודה? אני אפילו מוכן לתמוך בה כלכלית ולממן לך את המשכורת שלה, שתבוא ותעשה בבוקר ניקיונות אצלך ואחר הצהריים אני אקח אותה ואלמד אותה לעשות כל מיני מנות חדשות, אם הבנת את הרמז. ואם תעשה עסקיות לצהריים אני אביא את כל המשרד לארוחה, אבל רק אם תשמור לנו חניה קרובה. כי אין חניה במסדה, והכרמלית לא עובדת, ואנחנו לא נוסעים באוטובוס, וחם מדי ללכת ברגל, ואשתי לא שותה אלכוהול, ואתה מוכר חזיר וטרפה. שוב החלטנו בגללך להזמין משלוח הביתה, ואל תשאל, חבל שלא אכלנו אצלך, האוכל הגיע קר ובסוף חטפנו קלקול קיבה.
והקהילה הקמצנית הזו שלך – מה איתה? היא מביאה לך פרנסה? אם היית עכשיו בתל אביב, תאמין לי שהמקום שלך כבר היה המכה של הגאווה במדינה ואתה היית עושה מיליונים על השנה הראשונה. אז עזוב את ההומואים החיפאים. שמעתי מזוג גייז שהתחתנו אצלנו בגינה שהקהילה הזו היא סתם אנשים עושים הרבה רעש וקמצנים, אז תעבוד רק על שוק הסטרייטים. ואם כבר סטרייטים, מה בכלל אתה עושה במסדה? לא עדיף לך בתחתית? אומרים שלהיפסטרים ולאקטיביסטים בהדר בקושי יש כסף לשכר דירה, ושהלסביות הולכות בכלל למקומות אחרים.
אולי בכל זאת תעשה לי הנחת חברים? לא יכול להיות שאתה מרוויח, אתה בטח עושה עוד משהו. אולי משהו לא חוקי מהצד או שקיבלת ירושה ענקית. אולי אתה אפילו מלבין כספים. נראה לי שאתה ממשפחת פשע. משת”פ. כנופיית אשכנזים מהשטחים? וואללה, כל הכבוד, אחי. באמת טעים אצלך, רק תוריד את הדגלים, זה באמת לא נעים. וגבר, בוא רגע, אני רוצה לדבר איתך בצד. יש לי רעיון, אנחנו חייבים להיפגש. נעשה עסקים ביחד, יש לי משקיע. אולי אתה מחפש שותפים? מוכר את העסק? כמה אתה רוצה עליו? עכשיו, במזומן, תגיד מחיר ואנחנו סוגרים.
חברים וחברות, תנשמו, תירגעו, הכל בסדר. למי שלא שם או שמה לב, חלפה לה שנה שלמה במסדה, ואני אישית סוגר כמעט עשור בלואוטק ליד מכונת הקפה, ברזי הבירה והפקות האירועים. חבר זה חבר, דעתו תישמע ותתקבל גם בלי ההכרזות והעצות המיותרות האלה שכבר עשר שנים חוזרות על עצמן כמו תקליט שרוט, וזה באמת לא נעים. כי אם בשנה הבאה לא יהיה לכם/ן משהו חשוב או מקצועי לומר, עדיף שנדבר על מזג ו/או זיהום האוויר, הלכלוך וריבוד הכבישים.
החיים לימדו אותי שאם מישהו צריך להכריז על עצמו שהוא חבר שלך פעם אחר פעם, כנראה שפג תוקף כרטיס החבר מועדון שלו או שהוא לא ממש מעוניין בטובתך, מקסימום בארנקך. ידוע שלא עושים עסקים עם חברים ועם משפחה – זה כלל חשוב לרוגע הנפשי האישי ולשלווה היחסית בעסקים. גם לא תמיד כדאי להעסיק חברים של חברים וחברים של עובדים. אבל בעידן החדש כבר מזמן נשבר הדיסטנס בין דור המילניום לבוסים שלהם. ברגע שכולנו מחוברים בפייסבוק, באינסטגרם ובווטסאפ, משתפים כל שטות והגיג, מעלים כל חמש דקות תמונה ומגיבים מיד בצרור הודעות על כל דבר שקרה או לא קרה, בעסק שלנו, של השכן או סתם מישהי שצעקה “אונס אונס” בשכונה – כולם מיד מצפים שנהיה חברים ומקושרים גם בחיים האמיתיים, ולכולם יש עצות, רעיונות ודברים חשובים להגיד.
בזמן שהמושג “חברים” קצת נשחק והתעוות, האתגר הניהולי של צוות עובדים צעירים מהקהילה או מחוצה לה רק התעצם, אבל לא השתנה בהרבה. אולי בסוף אכתוב על זה ספר, תסריט או מחזה, ודווקא משם יבואו המיליונים. בינתיים, בלי שהרגשנו, חלפה שנה שלמה מאז רכישת קפה פאזל ברחוב מסדה, והמלאכה על פיתוח המקום, שהשנה חוגג יום הולדת 20, רק מתחילה.
הכותב הוא ממובילי הקהילה הגאה והבעלים של קפה פאזל
