העיר העתיקה

היסטוריה

ראשיתה של שכונת ואדי סאליב בסוף המאה ה-19. בתיה נבנו על ערוץ אכזב המטפס משפלת העיר התחתית אל המדף שהיום הוא שכונת הדר, והיא נקראה בשם "ואדי א-צליב". צליב הוא צלב בערבית, על שם צלב גדול שהיה חקוק על סלע באחת המערות במעלה הוואדי; מאוחר יותר נבנה בניין על סלע זה, והצלב נעלם. השכונה אוכלסה על ידי ערבים מוסלמים. במקביל ובאותה העת, התיישבו יהודים שיצאו מחומות העיר העתיקה והקימו שכונה באזור הרחובות יהודה הלוי ואבן גבירול, דרומית לרחוב עיראק (קיבוץ גלויות של ימינו). שכונתם נקראה ארד אל-יהוד ("אדמת היהודים"), ובפי הערבים אף "שכונת הפחונים". בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 הוזמן המהנדס היהודי-הונגרי ארפד גוט לתכנן את טחנת הקמח של חיפה. מבנה הטחנות הגדולות הועמד על תילו בשנת 1922 על הדרך הראשית בקִדמת השכונה, באדיבותם של הברון רוטשילד ויק"א, ועד היום נטחנים בו גרגירי החיטה שמגיעים מממגורות דגון.

במשך השנים ננטשה אט-אט ארד אל-יהוד על ידי האוכלוסייה היהודית, ואוכלסה גם היא על ידי ערבים. ואדי סאליב הוסיפה לצמוח. מבחינת תשתיותיה היא נחשבה לאחת מהגרועות בשכונות העיר. הלורד מלצ'ט רכש כִברת-קרקע ברחוב נצרת (חטיבת גולני-בר-יהודה של היום), ופרנסי היישוב בחיפה העלו בשנות ה-30 את ההצעה, כי שטח זה יצורף לאזור היהודי המצומצם בעיר העתיקה שמערבה משם, כחלק ממאמץ אחרון להבטיח רצף יהודי ואת שלומה של הקהילה הרעועה של העיר התחתית.

במלחמת העצמאות השתלטו הכוחות העבריים על חיפה התחתית, בקרבות שהידועים מהם ניטשו ברחוב סטנטון (שיבת ציון של היום), והתושבים הערבים עזבו את ואדי סאליב. לאחר המלחמה יוּעדו הבתים הנטושים לשכן חיילים משוחררים, ובשנים הבאות הם אוכלסו בעיקר על ידי עולים מבאי העלייה ההמונית, ובמידה פחותה גם מרומניה, בתנאים של מצוקה. בשנת 1959 התפרץ המתח העדתי בסדרת מהומות אלימות של התושבים, יוצאי צפון-אפריקה נגד הממסד, שלימים נודעה בשם "אירועי ואדי סאליב". ב-1962 החל פינוי של התושבים לדיור חלופי משופר ברבעים אחרים בעיר, ומאז שנות ה-70 המקום החל בתהליך התפוררות. בתי האבן, רבים מהם עם קשתות, עיטורים ומרפסות גדולות, נאטמו בלבני בניין כדי למנוע פלישות, ונכון לראשית המאה ה-21 השכונה, שחלק גדול מהרכוש בה נותר בידי מינהל המקרקעין וחברת עמידר, הרוסה ברובה ומיועדת לשיקום.

מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 מקדמים רשות מקרקעי ישראל ועיריית חיפה, תוכנית לשיקום והחייאת ואדי סאליב, בין השאר על ידי הקמת "רובע אמנים" בשכונה. פעולות השיקום והחייאת ואדי סאליב התקדמו באיטיות, תוכנית "רובע אמנים" לא קודמה, נמכרו כמחצית מהמבנים בוואדי סאליב ליזמים, ומחצית נותרה בידי הגופים הציבוריים, אך הבנייה במקום התקדמה בעצלתיים. בסוף שנת 2010 פרסמה עמידר מכרז למכירת תשעה בתים המיועדים לשימור ושני מגרשים, עם פוטנציאל לבניית 90 דירות או מתחם מסחרי, שבו ניתן להקים גלריות, בתי קפה וחנויות. בקיץ 2011 הוצא מכרז פומבי מוגבל על קבוצת בתים בשטח כולל של 9000 מ"ר עם חובת שימור, והחלה להתהוות קבוצת רכישה. במקביל קרו תהליכי שיפוץ פרטיים מעת-לעת לאורך השנה החולפת, לצורך מגורים או השקעה.

גאוגרפיה

גבולותיה של ואדי סאליב הם השכונות הדר ונחלה בדרום, הדר ממערב, ארד אל-יהוד מדרום-מזרח, מסילת הרכבת וקרית הממשלה מצפון, ורחוב חטיבת גולני ושדרות פלי"ם מצפון-מזרח.

אוכלוסייה (נכון לשנת 2019)

1402 נפש, מתוכם 828 גברים, 674 נשים.

מדד חברתי כלכלי (נכון לשנת 2017)

יחידות חיוב ארנונה

409 עסקים, סה"כ שטח – 116,866 מ"ר; 984 דירות, סה"כ שטח – 70,259 מ"ר; שישה משרדי ממשלה, סה"כ שטח – 3,060 מ"ר.

ארנונה למ"ר בש"ח למגורים

בניין משובח: דירה ששטחה עד 100 מ"ר – 55.61 ש"ח למ"ר; דירה ששטחה מעל 100 מ"ר – 79.98 ש"ח לכל מ"ר נוסף.

בניין רגיל: דירה ששטחה עד 76 מ"ר – 41.87 ש"ח למ"ר; דירה ששטחה מעל 100 מ"ר – 55.61 ש"ח לכל מ"ר נוסף.

בניין פשוט: דירה ששטחה עד 75 מ"ר – 37.99 ש"ח למ"ר; דירה ששטחה מעל 75 מ"ר – 37.99 ש"ח למ"ר

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כלבו - חיפה והצפון" באייפון

הצטרפו לקבוצת הוואסטאפ של "כלבו - חיפה והצפון"

תנו לייק לדף הפייסבוק שלנו

שטח קרקע וצפיפות לדונם (נכון לסוף 2019)

צפיפות לדונם: 3.7. שטח בדונם: 380.

מבני ציבור, דת, קהילה ופנאי

בתי כנסת: אוהל יעקב; אור ישראל; רשב"י; שיטרית בן יעקב; שערי רחמים (חאלב).

מסגדים: מסגד אל-אסתקלאל; המסגד אל-ג'רינה (הגדול); זהיר עומר.

כנסיות: בית החסד; כנסיית הקדוש לואי מארונית; לואי הקדוש המלך.

מוסדות ציבור: היכל המשפט חיפה; בית משפט השלום חיפה; ביטוח לאומי; קריית הממשלה; מס ההכנסה; משרד הפנים; בית הדין הרבני.

מרכז אמנות: פירמידה.

גנים ציבוריים: גן קריית הממשלה, גן הפירמידה.

אטרקציות: שוק הפשפשים; כיכר פייסל – רחבה מרוצפת ובמרכזה ניצבת אנדרטה שצורתה עמוד קטוע; מתחם אל-פאשה – צביר מבני אבן ששימשו בית מרחץ ציבורי ומגורים, שבנתה משפחת אל-ח'ליל (אל-פאשא), משפחה מוסלמית עשירה בתקופה העותומאנית; פירמידה – מרכז אמנות עכשווית; גרפיטי וציורי קירות לאורך שוק הפשפשים ורחוב שיבת ציון.

הנתונים באדיבות "המרכז למחקר כלכלי-חברתי" בעיריית חיפה