כבר כמה ימים שאני מסתובב עם כאב ראש בלתי מוסבר – כאב כזה כאילו שהלב שלי מושך לכיוון אחד והראש בורח לכיוון אחר. התחושה היא ממש כמו קרב אגרוף ביני לבין עצמי, ואני לא מדבר על המחשבה על כך שג'ובאני רוסו זרק לי שאם לוקחים אליפות אז הוא רץ בחוטיני מסביב לאיצטדיון העירוני. גם המילה "נקמה" לא עולה לי בראש למרות שהשיר ההוא ("תשתחוו יא בני זונות") מהמשחק בסיבוב הראשון בבלומפילד עוד מהדהד וקורע את הנשמה.
אני מדבר על השחקן הכי מדובר בבתי הקפה בחיפה בזמן האחרון – יובל אשכנזי. ואשכנזי הזה מסתובב לי בראש כמו נמלה שלא מפסיקה לרוץ ולשגע אותי. הראש אומר שאשכנזי הוא הכי אנטי כוכב – אין לו את הלוק המתאים, וגם לא את הכריזמה, הוא מאבד יותר מדי כדורים , מפקיר הרבה פעמים את האמצע, האגרסיביות שלו לוקה בחסר, ובמשבצת שלו חסר שחקן זר תותח שיביא לנו את התואר.
רוצים להישאר מעודכנים?
אבל הלב שלי אומר שאשכנזי הוא השחקן שאני הכי אוהב השנה במכבי. כי הוא לא פוחד לקחת אחריות, כי הוא מבקש את הכדור בכל רגע נתון, כי הוא מאיים על השער מכל מקום, כי הוא לא מפסיק לרוץ, כי הוא מדרבן את כל השחקנים לעבודה קשה. הוא שחקן של פעם, כזה שתמיד נותן 200 אחוז, ויותר מראוי לנשק את הסמל. אמד אבוקרט משודרג, גרסת 2020.
הראש אומר שיהיה קשה מאוד לאשכנזי נגד האמצע החזק של הצהובים, אבל הלב בטוח שהוא ייתן היום את משחק חייו ושהוא יוכיח לי ולכולם שהוא יכול להוביל אותנו גם במשחקים גדולים, אפילו עד לצלחת האליפות.
אני מקווה שגם הפעם הלב ינצח את הראש ושהצהובים יבינו שמכבי יש רק בחיפה.
אסי מה אתה קשור עכשיו !?!?
אתה הכשרון המוחמץ של העשור